מפלגת העם של בולגריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפלגת העם
Народна партия
מדינה בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד קונסטנטין סטואילוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1894–1920 (כ־26 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות שמרנות ליברלית
התמזגה לתוך מפלגת העם המפרוגרסיבית המאוחדת
מיקום במפה הפוליטית מרכז-ימין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המועצה העליונה של מפלגת העם של בולגריה בתחילת המאה ה-20

מפלגת העם של בולגריהבולגרית: Народна партия) הייתה מפלגת ימין פרלמנטרית, אשר פעלה מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-19 ועד 1920 בממלכת בולגריה. המפלגה נוסדה לאחר נפילת ממשלתו הלאומנית של סטפן סטאמבולוב ב-1894 ורציחתו שנה מאוחר יותר בידי סוכני האימפריה הרוסית[1]. חברי המפלגה החדשה הגיעו מהמפלגה השמרנית הבולגרית שהנהיג סטמבולוב ומפלגת העם של רומליה המזרחית שפעלה עד לאיחודו של המחוז עם הנסיכות הבולגרית בספטמבר 1885 ויצגו קו בדלני ולאומני תוך גישה אמביוולנטית לאימפריה הרוסית. מצעה הכלכלי של המפלגה היה פרו בורגני ושירת אינטרסים של בנקאים, סוחרים ותעשיינים.

חילוקי הדעות הפנימיים בשאלת היחסים עם האימפריה הרוסית, הביאו לכך שב-1899 חל פילוג במפלגה הצעירה, כאשר קבוצת חברים עזבה לטובת המפלגה הפרוגרסיבית הבולגרית שהייתה מפלגת מרכז-שמאל פרו רוסית[2]. ב-1908, לאחר ההכרזה על בולגריה כממלכה עצמאית החלו המפלגות להתקרב בעמדותיהן וב-1920 הן התאחדו למפלגת העם הפרוגרסיבית המאוחדת בראשות סטויאן דאנב ותאודור תאודורוב וזו הצטרפה לברית הלאומית הדמוקרטית אשר הוקמה לאחר ההפיכה הצבאית בה נרצח ראש הממשלה אלכסנדר סטמבוליסקי ופעלה עד להפיכה הצבאית של הליגה הצבאית ב-1934.

חברי המפלגה כיהנו בתפקידי שרים וראשי ממשלה במספר תקופות. בין השנים 1911 ל-1913 מפלגת העם והמפלגה הפרוגרסיבית, הקימו ממשלת קואליציה בראשות סטויאן דנב, אשר העניקה רוח גבית למהלכיו של המלך פרדיננד הראשון במלחמות הבלקן. לאחר התבוסה במלחמת הבלקן השנייה התפרקה הקואליציה ולראשות הממשלה מונה וסיל רדוסלאבוב שהוביל קו אנטי רוסי מובהק. לקראת סיום מלחמת העולם הראשונה הצטרפה שוב המפלגה לממשלת הקואליציה של אלכסנדר מלינוב ובהמשך, מנהיגה תאודור תאודורוב אף כיהן כראש הממשלה. ממשלו של אלכסנדר סטמבוליסקי ביקש להעמיד לדין את ראשי המפלגה על חלקם בתבוסת מלחמת הבלקן השנייה ומלחמת העולם הראשונה, אך ההפיכה הצבאית מנעה את העניין[3].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Duncan M. Perry, Stefan Stambolov and the Emergence of Modern Bulgaria, 1870-1895 , Duke University Press ,1 Jun 1993.
  2. ^ טאשב.ב, טאשו, שרי ממשלת בולגריה 1879-1999, באתר גוגל ספרים (בבולגרית).
  3. ^ ההיסטוריה של מפלגת העם, באתר www.ndt1.com (בבולגרית).