מפלגת הפועלים (ברזיל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל המפלגה

מפלגת הפועלים (פורטוגזית: Partido dos Trabalhadores), ובראשי תיבות - PT, היא מפלגת שמאל בברזיל. המפלגה נוסדה בידי קבוצת פועלים ואינטלקטואלים ב-10 בפברואר 1980, בימי שלטון הדיקטטורה הצבאית בברזיל. המפלגה הוכרה באופן רשמי והורשתה להתקיים על ידי בית המשפט העליון של ברזיל ב-11 בפברואר 1982, עוד בימי שלטון הדיקטטורה.

נשיא ברזיל לשעבר, לואיס אינסיו דה סילבה, היה אחד ממייסדיה. המפלגה מורכבת מעשרות תתי סיעות השייכות למגוון של אידאולוגיות שמאליות, החל מקבוצת השמאל המתון אליה שייך הנשיא דה סילבה, וכלה בפלגים מרקסיסטים ונוצרים סוציאליסטים. המפלגה נחשבת לאחת ממפלגות השמאל החשובות באמריקה הלטינית.

צבע המפלגה הוא אדום, וסמלה הוא כוכב מחומש אדום, שבמרכזו האותיות "PT" בלבן. דגלה של המפלגה הוא אדום, כשבמרכזו כוכב מחומש לבן, והאותיות "PT" באדום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 בפברואר 1980 החליטה קבוצה של אקדמאים, מנהיגי פועלים ואנשי ציבור, שכללו את לואיס אינסיו דה סילבה, להקים את מפלגת הפועלים הברזילאית (PT), שהייתה עם הקמתה מפלגת שמאל רדיקלי בעלת אידאולוגיה הקוראת לצדק חברתי ואידאולוגי, וזאת באמצע תקופת הדיקטטורה הצבאית בברזיל.

לאחר 1990 המפלגה זכתה לפופולריות, וזכתה בבחירות בערים רבות כסאו פאולו ופורטו אלגרה, ומדינות כריו גראנדי דו סול. רצף זה של זכיות הגיע לשיאו עם ניצחונו של מועמד המפלגה לנשיאות לואיס אינסיו דה סילבה בשנת 2002.

האגף הרדיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השינויים באוריינטציה הפוליטית של המפלגה הביאו לקבלתה על ידי רוב האוכלוסייה עם עלייתה לשלטון, אך מבחינה היסטורית המפלגה הייתה בעלת מסורת שמאלית רדיקלית, ורבים מחבריה התקשו להסתגל לאידאולוגיה המתונה החדשה. חברים מרכזיים במפלגה הושעו בשנת 2003 בשל כך שלא פעלו על פי החלטותיה. חברים אלו הקימו את "מפלגת הסוציאליזם והשלום" בשנת 2004.

גם לאחר פרישתם של חברים אלו, נותרו עדיין חברים רבים במפלגה השייכים לאגף הרדיקלי, ומכונים "מורדים" על ידי התקשורת. ב-30 בינואר 2005 הודיעו 112 חברים מרכזיים במפלגה על פרישתם, בטענה שהמפלגה אינה עוד כלי לשינוי חברתי, אלא כלי לשימור המצב הקיים.

המשבר בשנת 2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2005 סבלה המפלגה מתוצאות המשבר פוליטי בברזיל שיזם רוברטו ז'פרסון, ראש מפלגת העבודה הברזילאית, מפלגת מרכז החברה בקואליציה. במהלך המשבר הובאו ראיות של ממש למימון בלתי חוקי של מסעי הבחירות של המפלגה, ושוחד בחירות, והמפלגה נקלעה למשבר החמור בתולדותיה. הקונגרס הלאומי של ברזיל החל בחקירה, וכן הועבר חומר לחקירת המשטרה. ההאשמות מתייחסות לבכירים כמזכיר המפלגה, סילביו פריירה, וגזבר המפלגה, דלוביו סוארז.

ז'וזה דירסאו, ראש המטה של דה סילבה נאלץ לפרוש מתפקידו, ונשיא המפלגה, ז'וזה ז'נואינו התפטר אף הוא.

המפלגה איבדה את הפופולריות שבה זכתה בקרב הציבור. עדיין לא ברור אם הנשיא עצמו מעורב בפרשה, אך ברור כי איבד חלק ניכר מכוחו הפוליטי. המשבר הביא רבים מחברי המפלגה לעבור לשורות "מפלגת הסוציאליזם והשלום".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]