מפעל נשר רמלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפעל נשר רמלה
מיקום מפעל נשר רמלה
מפעל נשר רמלה
מפעל נשר רמלה

מפעל נשר רמלה הוא מפעל לייצור צמנט. המפעל השוכן סמוך לעיר רמלה הוא המפעל הגדול ביותר מבין שלושת מפעלי החברה בישראל (מפעלים נוספים בנשר ובהר-טוב). יתר על כך, מפעל 'נשר' רמלה הוא אחד ממפעלי הצמנט הגדולים ביותר בעולם‏[1].

שלושת מפעלי הצמנט, כולל מפעל 'נשר רמלה' נשלטים על ידי חברת נשר מפעלי מלט ישראלים בע"מ אשר בבעלות איש העסקים לן בלווטניק, באמצעות אחזקה של 75%, דרך כלל תעשיות. ב-25% הנוספים מחזיק התאגיד האירי CRH‏.

למפעל כושר ייצור של כ-3.5 מיליון טון קלינקר וכ- 4.2 מיליון טון צמנט בשנה, במפעל מועסקים כ-270 עובדים ועוד כ-80 עובדי קבלן קבועים‏[2].

המפעל הורחב ועתה חולש על שטח של כ-550 דונם. הצמנט העיקרי שמיוצר במפעל הוא מסוג צמנט פורטלנד.

מנהל המפעל הנוכחי הוא חמי גינזבורג, התחיל את תפקידו בשנת 2009.

חדר בקרה ראשי - מפעל נשר רמלה

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבה המרכזית להקמת המפעל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמת המדינה, נוצר ביקוש רב לצמנט כדי לתת מענה לתנופת הבנייה שהתרחשה בעקבות גלי העליה הגדולים של שנות ה-50.

מפעל 'נשר' בחיפה (בפועל ממוקם בקרבת העיר נשר) שהוקם בשנת 1925, היה המפעל היחיד בארץ בזמן קום המדינה. המפעל הצמנט בחיפה לא הצליח לספק את צרכי השוק, כך שלמרות המחסור החמור במטבע זר נאלצה ישראל לייבא מאות אלפי טונות של צמנט בשנה. בעקבות זאת, התגבשה ההכרה בצמרת 'נשר' שיש להקים ללא דיחוי מפעל צמנט נוסף בארץ.

תהליך בחירת האתר סמוך לעיר רמלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעצתו וחסותו של שלום פריבס, אחד משני המנהלים של מפעל 'נשר' חיפה באותה תקופה, יצאה משלחת בליווי מספר מהנדסים, גאולוגים ואנשי ניהול ממפעל 'נשר' חיפה לאתר המיועד בקרבת העיר רמלה. פירבס בחר לבחון את האתר מכיוון שהכיר את העיר רמלה במשך 10 שנים, במהלך שנים אלו, בתקופת מלחמת העולם השנייה, נזקקו בעלות הברית שחנו בארץ לכמויות גדולות של סיד ועל פירבס הוטל לבצע סקר על תעשיות הסיד. כך היה ברשותו של פירבס מידע מוקדם על האתר.

לאחר בדיקות המהנדסים והגאולוגים בשטח, בדיווח שהעביר להנהלת נשר, הדגיש פריבס את קרבתו של האתר לחומרי הגלם ואת מיקומו במרכז הארץ, על צומת הדרכים בין ירושלים, תל אביב ויישובי הדרום. כמו כן את היותו מקושר בכבישים ובפסי רכבת אל מרכזי הצריכה של הצמנט. הבדיקות הגאולוגיות אישרו כי האזור משופע באבן גיר ובשטחי חרסית. מכיוון שאבן גיר וחרסית מהווים את חומרי הגלם העיקריים בתהליך ייצור הצמנט - הממצאים שיכנעו את הנהלת 'נשר' להקים את המפעל החדש ברמלה.

הקמת המפעל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר אישור התוכניות, באוגוסט 1950, טסו מנהלי 'נשר', משה עפר ומריאן בלך ללונדון והזמינו כבשן סובב בעל כושר ייצור של 160,000 טון קלינקר (המרכיב העיקרי בצמנט) מהחברה הדנית 'פ.ל. סמידט' עבור המפעל החדש.

הכבשן היה דומה לכבשן שהיה באותה העת בחיפה. סך כל ההשקעות במפעל ברמלה הסתכמו ב 6.6 מיליון ל"י.

באותה תקופה הייתה העיר רמלה שרויה באבטלה גבוהה, כך שהקמת המפעל, בסמוך לעיר רמלה, הייתה בשורה נפלאה לתושבי העיר. לשכת העבודה ברמלה הפנתה כ300 עובדים לצורך ההקמה. בהמשך הועסקו כ - 180 לטובת תפעול, אחזקה ומנהלה. בנוסף לעובדי המפעל, מפעל 'נשר' רמלה סיפק תעסוקה גם לספקי שירות אחרים שלא הועסקו ישירות על ידי המפעל. כך שהתפתחות של מפעל 'נשר' רמלה היה שזור בהתפתחות וקידומה של העיר רמלה. רוב הפועלים והפקידים בתחילת דרכו של המפעל היו עולים חדשים.

למנהל הייצור הראשון מונה דוד שטרנברג, מוותיקי 'נשר' חיפה.

הקמת מפעל 'נשר' ברמלה הסתיימה ביולי 1953 והחלה גריסת האבן. באוגוסט 1953 הופעל הכבשן הראשון וב-14 בספטמבר 1953 כבר סופקו שקי המלט הראשונים.

תהליך הייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקנים ומערכות שמשתתפים בתהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן המתקנים השונים במפעל, לפי סדר תהליך ייצור הצמנט במפעל רמלה: מחצבה ומגרסות אבן, 3 טחנות גלם, 2 מחממים מוקדמים, 2 כבשנים סובבים ו-7 טחנות צמנט.

בנוסף לתהליך הייצור יש מערך טיפול וניהול בדלקים הכולל: 2 טחנות פטקוק, מערכות לסולר ומזוט, מערכת ממיסים אורגניים עבור דלק חלופי וחומ"ס

תהליך הייצור מפורט לפי סדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערובת גלם ראשנית -טחינת האבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן הגיר הניכרית במחצבה, מועברת למתקן גריסה ראשוני הנמצא בתחתית המחצבה, כ-100 מטר מתחת למשטח החציבה העליון. בור קליטת החומר מקורה ושאוב למניעת פיזור חלקיקים בשעת שפיכת החומר מהמשאיות לבור הקליטה. האבן הגרוסה מועברת על ידי מסוע כ-3.5 ק"מ אורכו לעבר המפעל, המסוע סגור מכל עבריו למניעת פליטת חלקיקים לאוויר.

מסוע אבן ממחצבה

אבני הגיר שנכרו במחצבה והועברו למפעל לאחר גריסה ראשונית מעורבבים עם חרסית (בערך ביחס של 80% אבן גיר 20% חרסית), התערובת שהתקבלה עוברת גריסה נוספת ב'מגרסה משנית' ומשם החומר מועבר ל2 מתקני אחסון בנפח 50,000 טון כל אחד, המכונים 'מערומי מגרוף'. 'במערום מגרוף' החומר הגרוס מתערבב לקבלת תערובת אחידה שתכונה מעתה 'מיקס' (תערובת).

'מערום מגרוף' תמונה מבפנים

תערובת גלם משנית - טחינת הגלם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה'מיקס' (77% אבן גיר ו-14% חרסית), אפר-פחם (7%), מיל סקייל (1.5%) וחול (0.5%) - הם 4 החומרים העיקריים מהם מרכיבים את התערובת שנכנסת לכבשן על מנת לייצר את החומר הבא בתהליך - קלינקר.

אפר-פחם, מיל סקייל וחול מ'מגדלי הזנות' וביחד עם ה'מיקס' מ'מערום המגרוף' מועברים לאחר שקילה ומיון בצורה מדויקת לעבר 3 'טחנות הגלם'. טחנות הגלם, טוחנות את החומרים ויוצרים תערובת אחידה בעלת מרכיבים מתאימים לייצור קלינקר בכבשן. התערובת יוצאת מטחנות הגלם בתור אבקה דקה בגודל גרגר אופייני שבין 10-15 מיקרון, מנקודה זו ועד ליציאה מהכבשן, משונע החומר במתקנים סגורים ושאובים בתת-לחץ.

לאחר שהחומר נטחן בטחנות הגלם הוא מועבר לסילוסי הגלם, או ישירות ל'מחמם המוקדם' בדרך לכבשן.

'מגדל הזנות' - מזין חומרי גלם לטחנות הגלם
טחנת הגלם

מתקנים ותהליכים מוקדמים לייצור הקלינקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ'טחנות הגלם' או מ'סילוסי הגלם' החומר עובר בדרכו לכבשן דרך ה'מחמם מוקדם' אשר נקרא גם 'מגדל ציקלונים'. גובהם של 2 מגדלי הציקלונים (אחד עבור כל כבשן)כ-130 מטר. מגדלי הציקלונים הם למעשה המתקנים הגבוהים ביותר במפעל.

התערובת לכבשן עולה לרום המגדל הציקלונים, בירידת התערובת במורד בציקלונים ועד לכניסה לכבשן, החומר נפגש עם גזים חמים שמקורם בקרור הקלינקר אשר במוצא מהכבשן.

תפקיד הציקלונים - ניצול החום השיוורי של הגזים, הפרדת גז-מוצק וחימום מוקדם של חומר הגלם הטחון.

'מגדל ציקלונים' - חלק ממחמם מוקדם

לאחר חימום התערובת לקלינקר בציקלונים, נכנס החומר לנקודת חימום האחרונה לפני הכניסה לכבשן - הקלציינר.

ב'קלציינר' נשרפים דלקים שונים שמעלים את טמפ' החומר, כך מתרחשת תגובת פירוק האבן לסיד ופד"ח. משם החומר נכנס לכבשן הסובב להשלמת התהליך יצירת הקלינקר, המערכת כולה שאובה על ידי מניפות רבות עוצמה, בפרופיל לחצים נשלט ומבוקר.

קצב הזנת החומר למחמם המוקדם מוערך ב 400-500 טון לשעה וספיקת הגזים מוערכת ב-500,000 מ"ק לשעה.

תהליך ייצור הקלינקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החומר החם שמתקבל מוזן מתחתית ה'מחמם המוקדם' אל הכבשן הסובב לצורך השלמת התגובה הכימית-מינרולוגית, כלומר, תהליך המעבר לחומר גלם לקלינקר.

הכבשן הסובב נוטה בזווית של כ-3 מעלות ליחס לאופק וסובב בקצב אופייני של 3 סל"ד. אורכו כ-70 מטר וקוטרו הפנימי כ-5 מטר. מעטפת הכבשן עשויה פלדה ופנים הכבשן מצופה לבנים חסיני אש. בתנאים אלו, שוהה חומר הגלם בכבשן כ-25 דקות ומשלים את תגובות הסינתור ליצירת הקלינקר.

'כבשן סובב' - מבט מלמעלה
'מבער כבשן ראשי' - לא פעיל, בזמן שיפוץ כבשן

תהליך ייצור הצמנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמנט היא תערובת חומרים טחונה שחומר המרכזי בה הוא קלינקר, כ78%-92% מסך החומר בצמנט, כתלות בסוג הצמנט ובאיכות חומרי הגלם.

בנוסף לקלינקר, מוסף גם גבס, אבן גיר, אפר פחם וסיגים ביחסים שונים וכתלות בסוג הצמנט.

במפעל 'נשר' ברמלה נכון למאי 2014 מיוצרים 3 סוגי צמנט:

צמנט תפזורת CEMII 42.5N AM-SLV[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמנט המכיל קלינקר, גבס, אבן-גיר, אפר-פחם וסיגים

צמנט תפזורת CEMI 52.5N OPC[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמנט המכיל קלינקר, גבס ואבן-גיר.

צמנט שקים CEMII 42.5N BLL[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמנט המכיל קלינקר, גבס, אבן-גיר ואפר-פחם.

סוגי טחנות הצמנט הקיימים במפעל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעל נשר רמלה מפעיל כ6 טחנות כדוריות וטחנה ורטיקאלית אחת.

טחנה כדורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טחנה כדורית היא גוף גלילי גדול הנע סביב צירו האורכי, ממולא כשליש מנפחו בכדורי ברזל הנעים ומתנגשים זה כנגד זה וטוחנים את תערובת הצמנט. פתח יציאת הטחנה שאוב למניעת בריחת אבק ולצורך שינוע החומר הנטחן בכיוון הרצוי. במפעל נשר רמלה, כאמור, ישנם 6 טחנות כדוריות:

  • 2 טחנות קטנות יחסית (ט"צ 2 וט"צ 3) בתפוקה אופיינית של כ-50 טון לשעה
  • 4 טחנות גדולות יותר (ט"צ 1, ט"צ 4, ט"צ 10, ט"צ 11) בתפוקות אופייניות של כ-100 טון לשעה.
טחנת צמנט כדורית

טחנה ורטיקאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 רכש המפעל את טחנת הצמנט מס' 12, הפועלת בטכנולוגיה שונה מהטחנות הכדוריות ומכונה 'טחנה ורטיקאלית'.

גוף הטחנה סגור ובמרכזו שולחן עגול בקוטר של כ-5 מטר הנע סביב מרכזו. מסביב לשולחן ממוקמים שלושה גופי טחינה גליליים הנדחפים כנגד השולחן באמצעות בוכנות הידראוליות. חומר הגלם מוזן במרכזו של השולחן ונסחף החוצה מתחת לגלגלי הטחינה כתוצאה מתנועת השולחן סביב צירו.

הטחנה הורטיקאלית פועלת בתפוקה אופיינית של כ210 טון לשעה ובתצרוכת חשמל הנמוכה בכ25% מהטחנות הכדוריות.

טחנת צמנט ורטיקאלית

איכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור האחרון המפעל פועל במגמה של שמירה על איכות הסביבה תוך ניצול אנרגיה יעיל יותר, הפחתת הזיהום הסביבתי ושמירה על השטחים הפתוחים שבקרבתו‏[3]

תווי תקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשר וארכיאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2006 התגלתה במקרה במחצבת המפעל מערת איילון בעת שדחפור חשף פתח אליה.

תרומה לקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיתופי פעולה עם מרכז צעירים קשתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנה ושתילת גינה במועדון טבג'ה – מועדון של הקהילה האתיופית ברמלה - הפעילות התקיימה בשיתוף של עובדי נשר ביחד עם סטודנטים ונשות הקהילה, במסגרת "מלגות נשר למעורבות חברתית" בשיתוף עם מרכז צעירים קשתות.

צביעת מקלט ששימש את "קבוצת מנהיגות פרלמנט צעירי רמלה" - מתנדבים מהמפעל צבעו מקלט המופעל על ידי מרכז הצעירים קשתות המשרת את צעירי העיר רמלה.

מלגות נשר למעורבות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת פרויקט "מלגות נשר למעורבות חברתית" הוענקו מלגות ללימודים גבוהים, לטובת קידום הפעילויות הבאות:

  • הכרת תוכנות ושימוש במחשב לאוכלוסייה המבוגרת.
  • גינה קהילתית ליוצאי העדה האתיופית והקמת "גוגו". המטרה – העצמת קשישים יוצאי העדה האתיופית והנגשת התרבות.
  • הפנמת מודעות לאיכות סביבה לתלמידי כיתות ג-ד  בבי"ס "אריאל" ברמלה.

קהילה תומכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנדבות בבתי מאריכי ימים ברמלה - בתחלית דצמבר 2013, חלקו והתקינו מתנדבים מהמפעל תאורת חירום בכ- 420 בתי אב בעיר רמלה.  בשנים הקודמות התקינו עובדי נשר מאחזי יד בשירותים ובמקלחות מאריכי החיים וחילקו מנורות חסכוניות וחסכמים לחיסכון במיים.

העסקת ילדי עובדים בחופשת הקיץ - כ-50 נערים ונערות, ילדי העובדים, הועסקו בחופשת הקיץ בעבודות שונות כתרומה לקהילה, הנערים הועסקו בפעילויות שונות עבור הקהילה: במועדוניות ילדים, מעונות לגיל הרך, מרכז יום לקשיש, קייטנות וביד לשריון בלטרון .

מעצבים בטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תרומה לקהילה ועידוד נושא הבטיחות, בפרויקט מיוחד, עיצבו סטודנטים מביה"ס לעיצוב שנקר וממכללת קווים - כרזות בטיחות מקוריות ויצירתיות המתאימות לתרבות הבטיחות של נשר. במסגרת הפרויקט חולקו 11 מלגות לימוד על ידי המפעל לסטודנטים שזכו בתחרות.

תרומת המפעל בתחומים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכום תרומות נוספות לשנת 2013:

  • תרומה לקרן רמלה עבור פעילויות בקהילה                                   
  • רכישת כרטיסים למופעים תרומה לבי"ח אסף הרופא                       
  • קמחא דפסחא                                             
  • פעילות פורים במועדון הבוכרים                                          
  • רכישת חולצות עבור שבט הצופים                                       
  • תרומה לתיקון גדר במרכז קשתות                                       
  • תרומה לבי"ס "דרור" עבור רכישת ציוד מקרנים                            
  • תרומת חומרי בנין לבית-ספר שרת     

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפעל

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צ. אשל, המלט ויוצריו: נשר ביובלו, מפעלי מלט פורטלנד ישראליים נשר, 1976
  • המלט ויוצריו - הרעיון ומימושו, נשר מפעלי מלט ישראליים והוצאת יבנה, 2002

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°54′58″N 34°53′40″E / 31.9161368°N 34.8944431°E / 31.9161368; 34.8944431

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nesher
  2. ^ נשר רמלה - תיאור תהליך כללי - מרץ 2011 - דן שביט - טכנולוג ראשי נשר
  3. ^ בקשה להיתר פליטה - נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ - מפעל נשר רמלה, באתר המשרד להגנת הסביבה