מפרץ התקווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 63°23′0″S 56°59′0″W / 63.38333°S 56.98333°W / -63.38333; -56.98333

ספינות שטות במפרץ

מפרץ התקווהספרדית: Bahía Esperanza) הוא מפרץ בחצי האי טריניטי שבקצהו הצפוני של חצי האי האנטארקטי. אורכו 5 קילומטרים ורוחבו שלשה. המפרץ מחובר בקצהו למצר אנטארקטיק.

המקום מהווה מוקד רבייה לציפורים מהחשובים בעולמים. במקום נמצאת אוכלוסיית פינגווין אדלי מהגדולות בעולם, כ-125,000 זוגות. במקום מקננים גם: פינגווין לבן אוזן, חמסן חום, שחפית ארקטית, יסעורון ווילסון, שחף דומניקני וכיאוניס לבן.‏[1]

המפרץ התגלה ב-15 בינואר 1902, על ידי משלחת השבדית לאנטארקטיקה, תחת פיקודו של אוטו נורדנשלד. המשלחת שספינתה "אנטארקטיק" טבעה, שהתה במהלך החורף של שנת 1902 במקום, ומכאן שמו. לחופי המפרץ שוכן בסיס אספרנסה הארגנטינאי, כמו גם בסיס מחקר אורוגוואיני (ECARE), שבמקור שימש כבסיס D של משלחת המחקר הבריטית, והועבר לידי אורוגוואי בשנת 1997.

במפרץ נורו לראשונה יריות בהיסטוריה של אנטארקטיקה, כאשר בשנת 1952 חיילים ארגנטינאים ירו לעבר צוות מחקר בריטי. ארגנטינה התנצלה על המקרה, והודיעה כי השעתה את מפקד הכוח.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]