מפתח (מוזיקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מפתח במוזיקה הוא הסימן המופיע בראשית החמשה לציון גובה הצלילים הבאים אחריו. המפתח הוא הפותח את החמשה, לפני יתר הוראות הביצוע, כמו משקל וסימני הֵיתֶק (במולים או דיאזים). המפתח מופיע בראש כל חמשה. כאשר המפתח משתנה באמצע חמשה, יופיע המפתח החדש בחמשה הבאה ויישאר בתוקף עד לשינוי הבא, אם למפתח הקודם ואם לאחר. שינוי המפתח מביא לשינוי מקומם של סימני הדיאז או הבמול על קווי החמשה. המפתח הוא נקודת ייחוס הכרחית, שבלעדיה אין אפשרות לקרוא את התווים; ללא סימן המפתח, הייצוג הגראפי של התו הוא חסר משמעות, ולא ניתן לדעת לאיזה ערך אקוסטי הוא מתייחס.

לכל מפתח ציון מקום קבוע, אבל בעוד שמפתח סול נמצא תמיד על קו החמשה השני מלמטה ומפתח פה נמצא בקביעות על הקו השני מלמעלה, מפתח דו יכול להימצא בכל מקום בחמשה. הצליל דו יימצא על הקו, העובר בנקודת המפגש שבין החלק העליון לתחתון במפתח. תכונה זו של מפתח דו הייתה נפוצה יותר בשימוש בימים עברו וכיום היא משמשת בעיקר ללימוד קריאת תווים וסולפג'. עד אמצע המאה ה-18 היו נפוצים גם מפתח סול על הקו התחתון בחמשה ("מפתח סול צרפתי"), מפתח פה על הקו האמצעי ("מפתח בריטון"), ומפתח דו על הקו התחתון בחמשה (שנקרא גם מפתח דיסקנט או סופרן).

תוכן עניינים 1 מפתח סול 2 מפתחות דו 2.1 מפתח דו אלט 2.2 מפתח דו טנור 3 מפתח פה 4 טרבל ובאס

[עריכה] מפתח סול

מפתח סול הוא מפתח הסופרן, המשמש את המשלבים הגבוהים.

מפתח סול קובע את מיקומו של התו סול שמעל לדו האמצעי על הקו השני מלמטה בחמשה, ב"שבלול" שיוצר קו המפתח העולה וחוזר ומתעקל כלפי מטה.

מפתח סול מקביל לקול הסופרן במקהלה, שהוא הקול הגבוה ביותר. מפתח סול הוא המפתח הפופולרי ביותר בשימוש, בעיקר משום שהוא נועד לכלים המנגנים את הקו העליון בלבד. מספר הכלים הגבוהים גדול יחסית ומתוך כך, יותר כלים משתמשים במפתח סול. בפסנתר, מפתח סול משמש כרגיל את יד ימין ומפתח פה את יד שמאל, אבל חילופי תפקידים הנובעים משיכול ידיים או מירידת יד ימין לתווים נמוכים או עליית יד שמאל לתווים גבוהים אינם נדירים, כיוון שעלייה מעל החמשה או ירידה מתחת לה מחייבות קווי עזר ומספר גדול של קווי עזר מקשה על קריאת התווים.
בין הכלים שמשתמשים במפתח סול: כינור, אבוב, פסנתר, קלרנית, חליל, פיקולו וסקסופון סופרן.

מקור צורתו הוויזואלית של מפתח סול הוא באות הלועזית G, המסמלת את התו סול.

[עריכה] מפתחות דו

[עריכה] מפתח דו אלט

במפתח דו, התו דו נמצא במקום שאליו מצביע ה"חץ" האמצעי. כיום נהוג למקם את מפתח דו באמצע החמשה (על הקו השלישי). אך בניגוד למפתחות סול ופה, מפתח דו יכול להופיע על כל אחד מקווי החמשה, ובכל מקום שם יופיע, יימצא הצליל דו.

מפתח דו אלט נחשב למפתח האמצעי במוזיקה, שהוא בין מפתח פה הנמוך, לבין מפתח סול הגבוה, והוא מקביל לקול האלט, אם כי קול אלט בשירה משתמש במפתח סול,כמו הסופרן. הכלים שמשתמשים במפתח זה הם ויולה, בסון ועוד.

[עריכה] מפתח דו טנור

מפתח דו טנור מקביל לקול הטנור (אם כי תפקידי טנור לשירה נכתבים במפתח פה). במפתח זה משתמשים כאשר כלי נמוך כמו צ'לו, למשל, עולה לצליליו הגבוהים, ובמקום להעמיס קווי עזר במפתח פה, עולים לשם הנוחות למפתח דו.

[עריכה] מפתח פה

במפתח פה משתמשים לצלילים נמוכים, ומשתמשים בו לכלים: פסנתר, צ'לו, קונטרבס, בסון, טובה, קרן יער, טרומבון, גיטרה בס ועוד.

מפתח פה מתאר חצי מעגל הפתוח לצד שמאל. בצדו הימני, הקמור של המעגל מופיעות שני נקודות מזה ומזה לקו השני מלמעלה בחמשה, שם נמצא הצליל פה שמתחת לדו האמצעי.

מקור צורתו הוויזואלית של מפתח פה הוא באות הלועזית F, המסמלת את התו פה. שתי הנקודות היו במקור שני הקוים המאוזנים מתוך האות F, והקו המעוגל היה במקור הקו האנכי.

[עריכה] טרבל ובאס

טרבל (Treble) הוא מונח המתאר את החלק הגבוה של הצלילים בספקטרום המוזיקלי, בניגוד לבאס (Bass), שמהווה את הצלילים הנמוכים. התו דו אמצעי הוא נקודת ההתפלגות בין חלקי הספקטרום. מפתח הסול משמש לסימון טווח הטרבל ומפתח פה לסימון טווח הבס.