מצב רוח
מצב רוח הוא מצב רגשי שנמשך פרק זמן מסוים, המשפיע על הדרך שבה האדם חווה את עולמו הפנימי והחיצוני[1].
לרוב מצבי רוח הם חיוביים או שליליים. בהתאם לכך, בשפת הדיבור אנשים נוטים להגיד שיש להם מצב רוח "טוב" או "רע".
הפסיכולוג רוברט ת'אייר טוען כי ניתן לסווג מצבי רוח על פי שני ממדים: אנרגטיות ומתח נפשי[2]. אדם יכול להיות מלא אנרגיות או חסר כוחות ועייף, וכן יכול להיות מתוח או רגוע. על פי ת'אייר, מצב הרוח הטוב ביותר נוצר כשהאדם אנרגטי וגם רגוע, ומצב רוח רע נוצר כשהאדם עייף ומתוח.
יחס לרגש ואופי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההבדל בין מצב רוח לרגש הוא שמצב רוח הוא פחות ספציפי מרגש, פחות עוצמתי, ולרוב לא נגרם באופן ישיר על ידי גירוי או אירוע מסוים אחד. מצב רוח עשוי להימשך מספר שעות או ימים, בעוד רגש ספציפי וברור כגון פחד או הפתעה נמשך לרוב מספר שניות או דקות.
מצב רוח נבדל גם ממזג או תכונות אישיות ואופי של האדם, שנמשכים זמן רב ואף קבועים יחסית לאורך זמן. עם זאת, תכונות כגון אופטימיות או פסימיות יכולות לגרום לנטייה של האדם למצב רוח מסוים, אשר ילך ויתעצם עקב יצירת נטאי מחשבתי.
השפעה על התפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצב הרוח יכול להשפיע על התנהגות[3] והתפקוד של האדם.
במחקרים נמצא קשר בין מצב רוח חיובי לבין יכולת למידה, זיכרון[4], יצירתיות[5][6], שיפוט חברתי[7] ועוד.
מצב הרוח יכול להשפיע על התגובה של האדם לכל גירוי חדש[3].
הבעת פנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הבעת פנים
.jpg)
הבעות פנים נוצרות על ידי תנועת ותנוחת שרירי הפנים ומפורשות על ידי המוח, הן משמשות כערוץ תקשורת בלתי מילולי.
לעיתים קרובות ניתן ללמוד על רגשותיו ומצב רוחו של האדם דרך הבעת פניו[3]. הרגשות הבולטים בסוג תקשורת זה הם עצב-שמחה, ציפייה-הפתעה, קבלה-דחייה, כעס-פחד. יש המוסיפים לכך בוז. משום שמספר רגשות יכולים להתקיים במקביל ובעוצמות שונות, הם יכולים לעורר מגוון עצום של הבעות פנים[3].
שיפור מצב הרוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים מנסים לווסת את מצב רוחם ולשפר אותו. לאורך השנים נערכו מחקרים לגבי דרכים שונות באמצעותן מנסים אנשים לשפר את מצב רוחם, כגון פעילות גופנית, קיום יחסי מין, אכילה[8], שימוש בחומרים כגון סמים או אלכוהול, ועוד.
יש הטוענים גם כי חשיפה לבעל חיים ידידותי מעודדת את השחרור של אנדורפינים המעוררים הרגשה טובה ומשפרים את מצב הרוח של האדם[9].
מצבי רוח שהם בעלי דפוס בעייתי לאורך זמן רב, כגון דיכאון או מאניה, נחשבים הפרעות מצב רוח. הפרעות אלו ניתנות לטיפול תרופתי או פסיכולוגי או בשילוב שניהם, בהתאם לאבחנה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסי אסטרייכר, מזג האוויר ומצב הרוח: מה הקשר בין עצב, שמחה, בריאות וטמפרטורה?, באתר מט"ח
- אולגה רז, תאוריית הקשר: תזונה, מצב הרוח ומערכת החיסון של גופנו, באתר מט"ח
- גלית יצחק, מצב הרוח של הרופא משפיע על הטיפול שתקבלו, News1, 17 בדצמבר 2009
- Do Periods Actually Make Women Moody? Ft. iiSuperwomanii - הסבר על שינויים במצב הרוח במהלך המחזור החודשי (באנגלית)
מצב רוח (פסיכולוגיה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.
- ^ Thayer, R. E. (1989). The Biopsychology of Mood and Arousal, New York: Oxford University Press.
- ^ 1 2 3 4 Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
- ^ Mood, memory, and social judgments in children
- ^ Baas, M., De Dreu, C., & Nijstad, B. (2008). A meta-analysis of 25 years of mood-creativity research: Hedonic tone, activation, or regulatory focus? Psychological Bulletin, 134, 779-806
- ^ יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
- ^ Mood effects on person-perception judgments
- ^ Healthy ways to get more energy: a mood scientist reveals some of the best ways to recharge - no-calorie!
- ^ Braun, C., Stangler, T., Narveson, J., & Pettingell, S. (2009). Animal-assisted therapy as a pain relief intervention for children. Complementary therapies in clinical practice, 15(2), 105-109.
| רגשות | |
|---|---|
| |
| מצב רוח • אפקט |
