מצודת כ"ח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

(נֶהֱגֶה מצודת כוח; נקראת גם מצודת ישע ונבּי יושע על שם הכפר הסמוך נבי יושע) היא מצודת טגארט באזור הצפון בקרבת קריית שמונה. המצודה נקראת על שם 28 הלוחמים שנהרגו בכיבושה במלחמת העצמאות.

מצודת כ"ח
מיקום מצודת כ"ח
מצודת כ"ח
מצודת כ"ח

המצודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצודת כ"ח זמן קצר לאחר כיבושה במלחמת העצמאות. למרגלות המצודה, קבר אחים של הלוחמים אשר נפלו בניסיונות לכיבושה
מצודת כ"ח (2012)
האנדרטה לנופלים על כיבוש המצודה, ליד מצודת כ"ח
בול שהוצא לכבוד יום העצמאות השלישי של מדינת ישראל בשנת 1951 ומתאר את אתר הקרב במצודת ישע

בשנת 1937 נסלל כביש הצפון, על ידי שלטונות המנדט הבריטי במטרה לנסות ולשלוט על מרחב הגליל בעת המרד הערבי הגדול. שנה מאוחר יותר נסללה גדר תיל בשם גדר הצפון ולאורך הגדר והכביש הוקמו מספר מצודות טגארט, פרי תכנונו של המהנדס הבריטי המומחה ללוחמה בטרור, סיר צ'ארלס טגארט. חמש המצודות מצויות כיום באביבים, שומרה, יערה, מצפה מתת, ומצודת כ"ח שנקראה אז "נבי יושע", על שם הכפר הערבי שהיה בסמוך (שרידי בית הקברות המוסלמי בו המוזוליאום המרכזי מיוחס ליהושוע בן נון, ניצב מעבר לכביש). המצודה נבנתה במיקום אסטרטגי. מהמצודה ישנה תצפית טובה על כל עמק החולה, ועל הדרכים המובילות ליישובי הצפון היהודים המבודדים - כפר גלעדי, תל חי ומטולה.

המצודה נבנתה מבטון, ובראשה צריח שבצדדיו חרכי ירי הצופים לכל הכיוונים. דגם זה של מצודה הפך לאחר מכן לדגם סטנדרטי במצודות טגארט בגודל דומה ברחבי הארץ.

לפי המסורת המוסלמית קבור בכפר הסמוך שייח' חשוב ויש המייחסים את הקבר ליהושע בן נון.

הגדר, והמצודות שהוקמו בסמוך לה, שימשו תפקיד חשוב בדיכוי המרד הערבי הגדול, אך לאחר שנת 1939 פחתה חשיבותם. בשנת 1942 במהלך מלחמת העולם השנייה פורקה הגדר, לאחר שכוחות בריטים, ביחד עם אנשי ההגנה ואנשי צרפת החופשית השתלטו על סוריה ולבנון, והתיל שבגדר נדרש במקומות אחרים. המצודות, ובהן מצודת נבי יושע, נותרו על מקומן.

במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 באפריל 1948 העבירו הבריטים את המצודה לידי הערבים. מצב זה סיכן את הגישה אל יישובי אצבע הגליל, יישובי רמות נפתלי, ורכס מנרה. הכוח הערבי במצודה עלול היה לסייע לפלישה ערבית מלבנון אם וכאשר תבוא. מנרה, משגב עם ורמות נפתלי נותרו למעשה מנותקות.

נעשו שלושה ניסיונות לכבוש את המצודה. בניסיון הראשון, ב-15 באפריל 1948, השתתפו פלוגה מן הגדוד השלישי של הפלמ"ח, וכוח מגדוד 11 (גדוד אלון) של חטיבת גולני, בפיקודו של ישראל ליאור. ההתקפה בוצעה באמצעות משוריינים, בשעות הערב. התוקפים התגלו במרחק קצר מן המצודה, ונפתחה עליהם אש תופת ששיתקה את המשוריינים. הכוח נסוג לאחר שאיבד ארבעה לוחמים.

כעבור חמישה ימים, ב-20 באפריל, ביצע הגדוד השלישי ניסיון נוסף. הכוח התוקף התחלק לשלוש קבוצות. אחת בצעה התקפת הסחה מדרום למצודה, השנייה הייתה אמורה לפרוץ את הקיר הצפוני של המצודה באמצעות מטען חבלה, והשלישית סייעה ברתק. קיר המצודה לא נפרץ, והתוקפים נסוגו תוך אבידות כבדות. על הנסיגה חיפה המקלען יזהר ערמוני עד שנהרג. על פעולתו זו, זכה ערמוני לאות גיבור ישראל. מפקד הרתק, פילון פרידמן נותר ליד המצודה עם שניים מלוחמיו הפצועים, ונהרג גם הוא. בהתקפה שכשלה נהרגו עשרים ושניים לוחמים.

הגדוד השלישי כבש את המצודה בניסיון השלישי, במסגרת מבצע יפתח. בליל 15 במאי 1948 התקרבו חבלנים אל המצודה, גילו כי הוקפה בגידור נוסף, והעריכו כי כוח האדם וחומרי הנפץ שברשותם לא יספיקו. ההתקפה התבצעה בכוח רב בליל ה-16 במאי, אחרי שבמשך היום הופצצה המצודה מן האוויר. ב-17 במאי בבוקר הגיעו התוקפים אל המצודה, ומצאו אותה ריקה. אחרי שהתמקמו בבנין, פגע פגז תועה באחד החדרים וגרם למותם של שני לוחמים.

בניסיונות כיבוש המצודה נהרגו עשרים ושמונה חיילים, ועל כן המצודה קרויה על שמם (28 -כ"ח בגימטריה). רובם קבורים בקבר אחים למרגלות המצודה. על אחד מהחללים, דוד צ'רקסקי, כתב חיים חפר עוד בחייו של צ'רקסקי את השיר המפורסם "דודו"‏[1].

המצודה כיום והנצחת הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה מצודת כ"ח משמש כבסיס של משמר הגבול וצורתו מהווה את סמל החייל. מאחורי המבנה נקברו החללים שנפלו בקרבות על המצודה בקבר אחים ונבנתה אנדרטה על ידי האדריכלים ביטוש ואיקה קומפורטי, מסביב לאנדרטה ניטע גן. תכנון האתר ובנייתו עברו גילגולים רבים והבנייה הושלמה רק כעבור כעשר שנים מהקרב. שאר המצודות שנבנו על תוואי כביש הצפון וגדר הצפון משמשות כיום בסיסים של צה"ל.

המצודה נמצאת על מסלולו של שביל ישראל. במקום נקודת תצפית ממנה ניתן לצפות על נופיו היפים של עמק החולה.

המצודה מופיעה על בול דואר שהוציא דואר ישראל בשנת 1951, לרגל יום העצמאות השלישי של מדינת ישראל. הבול, בערך נקוב של 15 פרוטות, נושא את הכיתוב "מצודת ישע".

ב 11 באפריל 2014 נפתח במצודה מוזיאון הרעות, המציג את סיפור מורשת הקרב לכיבושה, כחלק מפרויקט מורשת לאומית‏[2]. כתוצאה מעבודות ההקמה, התגלה ב-2012 מתחת למצודה מאגר מים תת-קרקעי גדול שקיומו לא היה ידוע לפני כן‏[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצודת כ"ח בוויקישיתוף

קואורדינטות: 33°6′55″N 35°33′22″E / 33.11528°N 35.55611°E / 33.11528; 35.55611

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בסרט התיעודי של הבמאי איתן אורן, הן אפשר, סיפר חיים חפר בצילומים שנערכו במצודת כ"ח כי כתב את השיר "דודו" כשדודו צ'רקסקי עוד היה בחיים (הטלוויזיה הישראלית הערוץ הראשון שנת 2010)
  2. ^ יואב גלזנר, השימור מתחיל: מוזיאון בבסיס מג"ב במצודת כח, באתר ynet‏, 7 בינואר 2011
  3. ^ אלי אשכנזי, תחנת המשטרה הבריטית נכבשה, המים נשארו, באתר הארץ, 19.10.2012