מצוקטה מאסיושי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מצוקטה מאסיושי
松方 正義
לידה 25 בפברואר 1835
קגושימה, סצומה
פטירה 2 ביולי 1924 (בגיל 89)
טוקיו, האימפריה היפנית
מדינה יפן
מקום קבורה בית הקברות אאוימה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Zōshikan עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה עצמאי
בן או בת זוג Misako Matsukata עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת יפן ה־4, 6
פרסים והוקרה
  • אביר הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש
  • מסדר החרצית עם צווארון
  • השרשרת הגדולה של המסדר העליון של החרצית הביצנית
  • הסרט הגדול של מסדר פרחי הפאולוניה
  • Silver Medal with Yellow Ribbon עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יפןיפן זהו שם יפני; שם המשפחה הוא מצוקטה.

הנסיך מצוקטה מאסיושייפנית: 松方 正義;‏ 25 בפברואר 1835 - 2 ביולי 1924) היה פוליטיקאי יפני שכיהן פעמיים כראש ממשלת יפן.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצוקטה נולד למשפחת סמוראים בקגושימה, סצומה. בגיל 13 הוא החל ללמוד בזושיקן, בית הספר הקונפוציאני של האן סצומה, שם למד את כתביו של הפילוסוף הקונפוציאני ואנג יאנגמינג, ששמו דגש על נאמנות לקיסר. הוא החל את לעבוד בבירוקרטיה המקומית, וב-1866 נשלח לנגסאקי ללמוד מדע מערבי ומתמטיקה. מצוקטה זכה באמונם של בני ההאן שלו, טושימיצ'י אוקובו וטקמורי סאיגו, ושימש מתווך בין ממשלת ההאן לבירה קיוטו.

מכיוון שחזה את העימות המתקרב בין סצומה לבין שוגונות טוקוגאווה, רכש מצוקטה ספינה בנגסאקי, שהייתה עתידה לשמש את חיילי סצומה. עם זאת, מנהיגי ההאן חשבו שהשימוש העדיף לספינה יהיה ספינת משא, ומצוקטה התפטר מתפקידו כרב חובל. בסופו של דבר שימש כלי השיט ללחימה במלחמת בושין, כנגד ספינות השוגונות. בעת רסטורציית מייג'י, היה אחראי מצוקטה על שמירה על הסדר הצבורי בנגסאקי, לאחר התמוטטות השוגונות. אוקובו, שהתמנה לשר הפנים של ממשלת מייג'י, מינה אותו למושל מחוז היטה (כיום מחוז אויטה) ב-1868.

רפורמה כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצוקטה עבר לטוקיו ב-1871, והחל מיד בעבודה על רפורמה בחוקי מיסי קרקעות. השינויים שהכניס קבעו שלראשונה ביפן נדרשו התושבים לשלם מיסים באמצעות כסף, ולא באמצעות אורז, כפי שהיה נהוג עד אז; המיסים חושבו בהתבסס על שווי הנכסים, ולא על כמות התוצרת החקלאית; ונקבע תעריף קבוע של 3% משווי הנכסים, אותו התחייב בעל הנכס לשלם.

מצוקטה התמנה לתפקיד שר הפנים ב-1880, ובשנה שלאחר מכן תפס את מקומו של אוקומה שיגנובו בתפקיד שר האוצר. באותה עת הייתה כלכלת יפן נתונה במשבר בעקבות אינפלציה, ומצוקטה החיל מיד מדיניות ריסון כלכלי. הצעד אמנם הוביל להתייצבות הכלכלה, אך ירידת המחירים הביאה לפשיטת רגל של בעלי אדמות רבים. מצוקטה יסד גם את בנק יפן ב-1882. כשהתמנה איטו הירובומי לתפקיד ראש הממשלה ב-1885, הוא מינה את מצוקטה לשר האוצר הראשון תחת חוקת מייג'י.

מצוקטה שאף להגן על התעשייה היפנית מתחרות חיצונית, אך החוזים הבלתי שוויוניים הצרו את צעדיו. עם זאת, היעדר כלי פיקוח סייעו לכלכל יפן בטווח הארוך בכך שהוא עודד את צמיחתו של שוק הייצוא היפני. ממשלת יפן אף רצתה להרחיב את תעשיית המדינה, אך מחסור בהון אילץ אותה להעביר את התעשייה לעסקים פרטיים, שתמורת הטבות, הסכימו לפעול לפי הנחיות הממשלה. שיטה זו סללה את הדרך ליצירתם של הזאיבצו.

מצוקטה כיהן בתפקיד שר האוצר בשבע מתוך עשר הממשלות הראשונות, ובמשך 18 שנים מתוך תקופה של 20 שנים, מ-1881 עד 1901.

ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצוקטה החליף את יאמגאטה אריטומו בראשות הממשלה ב-6 במאי 1891, וסיים את כהונתו הראשונה ב-8 באוגוסט 1892. לאחר מכן כיהן פעם נוספת, כשהחליף את איטו בתפקיד ב-18 בספטמבר 1896, בו נשאר עד 12 בינואר 1898. במהלך שתי כהונותיו בראשות הממשלה, החזיק מצוקטה גם בתפקיד שר האוצר.

באותה עת, החזיק מצוקטה בתפקיד נשיא הצלב האדום היפני, חבר במועצה הקיסרית, חבר הבית העליון של הדיאט ושומר חותם הקיסר. מאוחר יותר, הצטרף מצוקטה לגנרו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למצוקטה היו ילדים רבים (לפחות 13 בנים ו-11 בנות). בנו, מצוקטה קוג'ירו, השקיע את הונו באיסוף אלפי חפצי אמנות מערבית, אותם קיווה להפוך לגרעין שסביבו יקים מוזיאון לאמנות מערבית. אף על פי שלא השיג מטרה זו בחייו, ב-1959 נפתח המוזיאון הלאומי לאמנות מערבית בטוקיו, המציג את חפצי האמנות שאסף.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bix, Herbert P. Hirohito and the Making of Modern Japan, Harper Collins, 2000. ISBN 9780060193140.
  • Sims, Richard L. Japanese Political History Since the Meiji Renovation, 1868-2000. Palgrave Macmillan, 2001. ISBN 9780312239152.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]