מצפה הכוכבים בגבעתיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצפה הכוכבים בגבעתיים
Givatayim-Observatory.jpg

מצפה הכוכבים בגבעתיים - מבט מדרום
ארגון האגודה הישראלית לאסטרונומיה, עיריית גבעתיים
מיקום גבעתיים בישראל
קואורדינטות 32°04′11″N 34°48′55″E
גובה 87 מטר מעל פני הים
קוד ב-MPC 137
נוסד 1968
מנהל ד"ר יגאל פת-אל
טלסקופ ראשי
תוצרת Meade
סוג שמידט-קסגריין
קוטר 40 ס"מ
אורך מוקד 4,096 מ"מ
טלסקופ משני
תוצרת Meade
סוג שמידט-קסגריין
קוטר 30 ס"מ
אורך מוקד 3,072 מ"מ
מצפה הכוכבים בגבעתיים - דף ראשי
חנוכת המצפה ב-1968
חזית המצפה

מצפה הכוכבים בגבעתיים הוא מצפה הכוכבים הפעיל הוותיק ביותר בישראל. עיקר הפעילות בו היא חינוכית, לקהל הרחב, והוא מוקד לפעילות חובבי אסטרונומיה. המצפה הוא ביתה של האגודה הישראלית לאסטרונומיה. המצפה ממוקם בראש גבעת קוזלובסקי בגבעתיים שהיא הגבוהה ביותר בגוש דן (87 מטרים מעל פני הים) ונמצא בחלקו הצפון מזרחי של גן העלייה השנייה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנייתו של המצפה החלה בשנת 1967 ונסתיימה בשנת 1969. באותן שנים צפיפות האוכלוסין באזור המרכז הייתה עוד קטנה, וזיהום האור חלש כך שהשמיים היו חשוכים כמו באזור כפרי בתנאים של היום. שביל החלב נראה מהמצפה בנקל. מנהל המצפה הראשון היה אינג' יוסף פוקס, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה. מאז הקמתו הוא מנוהל בשיתוף פעולה בין האגודה הישראלית לאסטרונומיה לבין עיריית גבעתיים. היושבי ראש של האגודה שימשו בדרך כלל גם כמנהלי המצפה. מנהלי המצפה (לפי סדר כרונולוגי) הם: אינג' יוסף פוקס, חיים לוי, גבי וויסמן, ד"ר יצחק שלוסמן וד"ר יגאל פתאל, המשמש יושב ראש האגודה ומנהל המצפה מאז 1987.

כיום, עובדים במצפה כ-20 מדריכים, מתוכם 3 מדריכים צעירים.

הפעילות במצפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המצפה פותח את שעריו לקהל מספר פעמים בשבוע. הפעילות כוללת הרצאה, כניסה לפלנטריום ותצפית על הירח (כאשר ניתן), כוכבי הלכת הבולטים בשמיים, וגרמי שמיים נוספים במידת האפשר.
  • במקום ניתנות אחת לשבוע הרצאות של האגודה הישראלית לאסטרונומיה. את ההרצאות מעבירים מרצים שונים מבין חברי האגודה, האקדמיה ואחרים. רמת ההרצאות והנושאים מגוונים מאוד ובהם אסטרונומיה, אסטרופיזיקה, קוסמולוגיה, פיזיקה ומדע כללי.
  • במצפה מתקיימים חוגים לילדים וקורסים למבוגרים. כל שנה מתקיים קורס אסטרונומיה ואסטרופיזיקה למבוגרים, וכן חוגים לילדים בגילאי בית הספר היסודי. מנחי הקורסים והחוגים הם עובדים מצוות המצפה.
  • פעילות מחקר ועבודות גמר לתלמידי תיכון. בצוות המצפה מנחים בעלי תואר שני ושלישי המוכרים על ידי משרד החינוך להנחיית עבודות גמר לתלמידי תיכון בנושא אסטרונומיה שמזכות את התלמידים ב-4 או 5 יחידות פיזיקה לתעודת הבגרות.
  • המצפה מקיים פעילויות לרגל אירועים מיוחדים כגון: ליקויי חמה וירח, התכסויות והתקבצויות כוכבי לכת, הופעת שביט וכדומה.
  • בשנת 2009 נחנך בקומה התחתונה של מצפה הכוכבים פלנטריום. הפעילויות לקהל הרחב כוללות כניסה לפלנטריום.
  • רבים מחברי צוות המצפה בעבר, מצויים כיום בעמדות חשובות בתחום האסטרונומיה במוסדות מחקר יוקרתיים בארץ ובעולם מחד, או במצפי כוכבים חינוכיים בישראל שקמו בשנות ה-90 ותחילת ה-2000 מאידך. ביניהם: פרופ' ארי לאור, פרופ' עופר להב ד"ר אוהד שמר, ד"ר ירון שפר, ד"ר נח ברוש, ד"ר ערן אופק[1], ד"ר רוני מועלם, ד"ר דיאנה לאופר, ד"ר עופר ירון, אילן מנוליס, אמיר ברנט, עופר גבזו וד"ר איתן גן-צבי.

תגליות, הישגים ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צילום ראשון של ערפילית "הביצה הסרוחה" באור נראה. בצילום שנעשה במצפה, על ידי התצפיתן מורן נחשוני בשנת 2001, נראתה ערפילית זו הפעם הראשונה באור נראה.‏[2]
  • מדידה ראשונה של זמן סיבוב שביט (שביט הייל-בופ) סביב צירו על פי סילוני הגזים הנפלטים ממנו, בשנת 1995.
  • תצפית ראשונה של גלי הלם שנוצרו בנק' האנטיפוד לנק' פגיעת חלקי השביט שומייקר-לוי 9 בכוכב הלכת צדק, בשנת 1994 (פורסם בעיתון "הארץ" יום למחרת).
  • מדידת זמני מינימה של הכוכב המשתנה OO Aquilae בשנת 1993. ערן אופק ועופר גבזו. [2]
  • הישג מכובד נרשם לזכות חבר צוות המצפה עופר גבזו, כאשר בשנת 1992 הגיע לשיא במספר התצפיות השנתי של צופה אחד בכוכבים משתנים (22,000 תצפיות). שיא זה הוכר על ידי AAVSO, האגודה האמריקאית לצופי כוכבים משתנים, שהיא גם האגודה הגדולה בעולם לעניין זה.

טלסקופים ומכשור נוסף במצפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Meade LX200 40cm f/10 - טלסקופ שמידט-קסיגריין ממוחשב המשמש בעיקר לצילום. הטלסקופ הפעיל הגדול ביותר במצפה. טלסקופ זה הוא הטלסקופ הנייח היחיד במצפה, והוא מוגן מפני תנאי מזג האוויר על ידי כיפה בקוטר של כ-6 מטרים.
  • Meade LX200 30cm f/10 - טלסקופ שמידט-קסיגריין ממוחשב המשמש בעיקר לתצפיות קהל. בדרך כלל, זהו הטלסקופ הגדול ביותר שמשמש לצפייה בעין בתצפיות קהל.
  • Meade Starfinder 40cm f/4.5 - טלסקופ מראות דובסוני. כיום לא פעיל ונמצא בחדר המוזיאון.
  • Celestron 20cm f/10 - טלסקופ שמידט-קסיגריין ידני המשמש בעיקר לתצפיות קהל.
  • Coude 15cm f/15 - טלסקופ שובר אור ששימש בעבר לצילום ולתצפית וכיום נמצא בחדר המוזיאון של המצפה. יחיד מסוגו בארץ ואף נדיר בעולם.
  • Meade ETX 90mm f/13.8 - טלסקופ מקסוטוב-קסיגריין המשמש לתצפיות קהל.
  • Coronado PST 40 - טלסקופ מיוחד לצפייה בשמש באורכי גל של H אלפא המשמש לתצפיות קהל באירועים מיוחדים כגון ליקויי חמה וטרנזיטים.
  • SBIG ST6 CCD camera - מצלמת CCD הראשונה של המצפה. כיום איננה בשימוש.
  • Meade Pictor 1616 CCD camera - מצלמת CCD נוספת.
  • Meade DSII imager - מצלמת CCD video.
  • SBIG ST8 CCD camera - מצלמת CCD הנוכחית של המצפה, נרכשה בשנת 2008.

במצפה גם טלסקופים נוספים, חלקם בני למעלה מ-50 שנים שנבנו בידי חובבים. ביניהם:

  • טלסקופ מחזיר-אור בקוטר 20 ס"מ - מצוי במוזיאון המצפה.
  • טלסקופ מחזיר-אור בקוטר 15 ס"מ - מצוי במוזיאון המצפה.
  • טלסקופ קסיגרייני בקוטר 15 ס"מ - מצוי במוזיאון המצפה.
  • טלסקופ מחזיר-אור בקוטר 12 ס"מ - מצוי במוזיאון המצפה.

כמו כן מצויים במצפה טלסקופים שונים בקטרים שונים, המשמשים אף הם לתצפיות קהל, השייכים לאנשי סגל המצפה, ביניהם:

  • טלסקופ דובסוני בקוטר 33 ס"מ f/4.5 (תוצרת עצמית)
  • Bresser 102 f/10 - טלסקופ שובר אור בקוטר 10 ס"מ המשמש לתצפיות קהל
  • William-Optics 70mm f/6 - טלסקופ אפוכרומט המשמש בעיקר לתצפיות קהל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקומו של אינג' יוסף פוקס, מייסדו ומנהלו הראשון של מצפה הכוכבים, נפקד לחלוטין (מלבד הופעתו שם בתמונה ללא שם) באתר האגודה הישראלית לאסטרונומיה (http://www.astronomy.org.il/joomlafimal/index.php?option=com_content&view=article&id=156&Itemid=314