מצפה (עיר מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מִצְפָּה הייתה עיר מקראית, אחת מערי שבט בנימין, וככל הנראה עיר מרכזית בארץ: המלכתו הפומבית הראשונה של שאול נערכה במצפה, שהייתה אחת מהערים שבהן שפט שמואל.

תולדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר מלכים[1] מסופר על המלך אסא, שבנה את גבע בנימין ואת המצפה (ככל הנראה, הכוונה לבניית חומה, מגדלים וחפיר – דהיינו בנייה לקראת מלחמה): "וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת הַמִּצְפָּה." (ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ"ב)

לאחר חורבן הבית ישב בעיר מנהיג שארית הפליטה גדליהו בן אחיקם. גדליה החזיק במשרתו תקופה קצרה בלבד. ישמעאל בן נתניה, "מזרע המלוכה", קשר עם בעליס מלך עמון ורצח את גדליה. ישמעאל נתקל בהתנגדות שרידי האוכלוסייה היהודית, ובראשם איש הצבא יוחנן בן קרח, ונאלץ לברוח ולמצוא לו מקלט בעבר הירדן.

בספר מכבים מתואר כי יהודה המכבי מכנס את כוחותיו לפני קרב אמאוס במצפה כנגד ירושלים, עורך צום ותפילה, ומשם יוצא לקרב מול גורגיאס.

זיהוי מיקומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי ארץ ישראל והמקרא הציעו לזהותה בתל א-נצבא או בנבי סמואל, שני אתרים מצפון לירושלים.

שאלת הזיהוי מתבססת על שתי פרשיות במקרא.

א. בספר מלכים א, פרק טו מתואר המצור שהטיל מלך ישראל על יהודה: וַיַּעַל בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל יְהוּדָה וַיִּבֶן אֶת הָרָמָה לְבִלְתִּי תֵּת יֹצֵא וָבָא לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה. לאחר שמלך יהודה הצליח להדוף את המצור, נאמר: וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת הַמִּצְפָּה.

פסוקים אלו תומכים בזיהוי המצפה עם תל אל-נצבא. נבי סמואל מרוחקת כ-10 קילומטרים מהרמה, והרמה ממוקמת בנקודה אסטרטגית בהרבה: על אם הדרך משכם והשומרון לירושלים. ולכן, קשה להצדיק נשיאת אבנים ועצים למרחק כה רב, בלי סיבה ניכרת לעין.

ב. בספר ירמיהו, בפרשת הריגת גדליהו בן אחיקם במצפה, נכתב: וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים וּמִתְגֹּדְדִים וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה בְּיָדָם לְהָבִיא בֵּית יְהוָה. ו וַיֵּצֵא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה לִקְרָאתָם מִן הַמִּצְפָּה הֹלֵךְ הָלֹךְ וּבֹכֶה וַיְהִי כִּפְגֹשׁ אֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֹּאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם. בפסוקים אלו נראה שהמצפה סמוכה מאד לדרך מהשומרון לירושלים, והם תומכים בזיהוי המצפה עם אל-נצבא, השוכנת ממש בסמוך לדרך גב ההר הקדומה. נבי סמואל לעומתה, ממוקמת כמה קילומטרים מערבה לדרך מהשומרון לירושלים.

מנגד, בהמשך פרשת גדליהו בן אחיקם, נכתב: וַיִּשְׁבְּ יִשְׁמָעֵאל אֶת כָּל שְׁאֵרִית הָעָם אֲשֶׁר בַּמִּצְפָּה ... וַיֵּלֶךְ לַעֲבֹר אֶל בְּנֵי עַמּוֹן. וַיִּשְׁמַע יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְכָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה. יב וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וַיִּמְצְאוּ אֹתוֹ אֶל מַיִם רַבִּים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן. פסוקים אלו מקשים על זיהוי המצפה עם אל-נצבא, מכיוון שגבעון היא ממערב לאל-נצבא, ואיך הזדמן אליה ישמעאל בדרכו מזרחה לעמון? הסבר אפשרי, שמכיוון שהימים היו ימי תשרי, בהם רוב מקורות המים חרבים, הלכו ישמעאל ואנשיו אל בריכת גבעון להצטייד במים לפני דרכם עמונה, וכלשון הכתוב: "אל מים רבים אשר בגבעון".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.