מצפה (עיר מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מצפה הייתה אחת מערי שבט בנימין. ידועה כעיר מרכזית בארץ, ואחת מערי שפיטתו של שמואל. המלכתו הפומבית של שאול התקיימה במצפה.

תולדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר מלכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר מלכים[1] מסופר על המלך אסא, שבנה את גבע בנימין ואת המצפה (ככל הנראה, הכוונה לבניית חומה, מגדלים וחפיר – דהיינו בנייה לקראת מלחמה): "וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת הַמִּצְפָּה." (ספר מלכים א'פרק ט"ופסוק כ"ב)

גדליה בן אחיקם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד האישים המקראיים הנוספים המזוהים עם העיר מצפה הוא גדליה בן אחיקם. גדליה היה נציג של מלך בבל נבוכדנצר השני שהתמנה למשול על העם שנשאר ביהודה ולא הוגלה עם שאר העם לבבל. גדליה היה בן למשפחה מאוד מיוחסת בישראל ובעלת מעמד גבוה בחצר המלכות, והם היו מתומכיו ומחסידיו של הנביא ירמיהו. גדליה החזיק במשרתו זמן קצר בלבד כיוון שישמעאל בן נתניה, "מזרע המלוכה" (צאצא של דוד המלך), קשר עם מלך עמון ורצח את גדליה. חשוב לציין שלאחר רצח גדליה, ברחה רב האוכלוסייה מאזור יהודה לכיוון מצרים, עקב הפחד מתגובת הבבלים לרצח האכזרי.

זיהוי מיקומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומה של מצפה משוער על ידי "חוקרי ארץ ישראל והמקרא" בתל א-נצבא או בנבי סמואל, שני אתרים מצפון לירושלים. שאלת הזיהוי מתבססת על שתי פרשיות במקרא.

  • הראשונה היא שבספר מלכים א, פרק ט"ו מתואר המצור שהטיל מלך ישראל על יהודה "וַיַּעַל בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל יְהוּדָה וַיִּבֶן אֶת הָרָמָה לְבִלְתִּי תֵּת יֹצֵא וָבָא לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה". לאחר שמלך יהודה הצליח להדוף את המצור, נאמר "וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת הַמִּצְפָּה". פסוקים אלו תומכים בזיהוי המצפה עם תל אל-נצבא. נבי סמואל מרוחקת כ-10 קילומטרים מהרמה, והרמה ממוקמת בנקודה אסטרטגית בהרבה: על הדרך הראשית משכם ושומרון לירושלים. ולכן, קשה להסביר נשיאת אבנים ועצים למרחק גדול כל כך, ללא סיבה נראית.
  • בספר ירמיהו, בפרשת הריגת גדליה בן אחיקם במצפה, נכתב "וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים וּמִתְגֹּדְדִים וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה בְּיָדָם לְהָבִיא בֵּית יְהוָה. ו וַיֵּצֵא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה לִקְרָאתָם מִן הַמִּצְפָּה הֹלֵךְ הָלֹךְ וּבֹכֶה, וַיְהִי כִּפְגֹשׁ אֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֹּאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם". בפסוקים אלו נראה שמצפה סמוכה מאד לדרך מהשומרון לירושלים, והם תומכים בזיהוי המצפה עם אל-נצבא, השוכנת ממש בסמוך לאותה דרך. נבי סמואל לעומתה, ממוקמת כמה קילומטרים מערבה מאותו מקום.

בספר מכבים מתואר כי יהודה המכבי מכנס את כוחותיו לפני קרב אמאוס במצפה כנגד ירושלים, עורך צום ותפילה, ומשם יוצא לקרב מול גורגיאס. "ויקבצו ויבואו המצפה נגד ירושלים, כי מקום תפילה היה במצפה לפנים בישראל". לא מעט חוקרים מעדיפים בהקשר הקרב לזהות את מצפה עם נבי סמואל ולא עם תל א-נצבא, בגלל הקרבה לירושלים ("נגד ירושלים").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.