מקבת'
ערך זה עוסק במחזה מאת שייקספיר. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מקבת' (פירושונים).
מקבת' (באנגלית: The Tragedy of Macbeth, מילולית: הטרגדיה של מקבת') הוא מחזה פופולרי והטרגדיה הקצרה ביותר שכתב ויליאם שייקספיר. המחזה שנכתב בשנת 1606 לערך, מוצג בתכיפות בתאטראות מקצועיים ובתיאטראות חובבים ברחבי העולם. המחזה נקרא על שמו של מקבת', מלך סקוטלנד. ב-1847 כתב המלחין האיטלקי ג'וזפה ורדי אופרה בשם "מקבת'" בהשראת מחזהו של שייקספיר.
תוכן עניינים |
רקע [עריכה]
המחזה היינו ארכיטיפ של סיפור המתאר את הסכנות שבתשוקה לכוח ובבגידה בחברים. המחזה מבוסס במקצת על המהלכים ההיסטוריים של מקבת' מלך סקוטלנד כפי שתוארו על ידי הפילוסוף הסקוטי הקטור בוצ'ה. כתביו של בוצ'ה מכפישים במידה רבה את המלך מקבת'.
למחזה תכונות האופיניות למחזה מוסר. חוקרים מאמינים שהמחזה מאפיין את המחזות מהתקופה בכך שיש בו תמיכות רבות בשלטונו של המלך ג'יימס הראשון, ושהוא נכתב בין שנת 1603 - 1606. ישנן הוכחות לכך שהטקסט עבר שינויים נוספים על ידי תומאס מידלטון שהוסיף קטעים מתוך המחזה שכתב, "המכשפה" (1615). התוספות העיקריות הן של סצנה נוספת עם המכשפות ועם הקטה, סצנות שהיו פופולרית בזמנו של מידלטון. גרסאות מודרניות של המחזה בדרך כלל מציינות את התוספות הללו, שכוללות את כל הסצנה החמישית של המערכה השלישית ושל חלק מהסצנה הראשונה של המערכה הרביעית, כהוספות מאוחרות.
התפקיד של ליידי מקבת' נחשב לאחד התפקידים המורכבים ביותר לנשים בגלל הרגשות העזים והמגוונים שהוא דורש מהשחקנית.
שחקנים ואנשי תיאטרון רבים מתייחסים למחזה כמקולל, ועקב אמונה תפלה קוראים לו "המחזה הסקוטי" במקום לקרוא לו בשמו המקורי. לדמויות קוראים לעתים מקרס (Mackers) וליידי מקרס (Lady Mackers). לפי האמונה התפלה, אמירת שם המחזה בתוך אולם תיאטרון תוביל לכישלון ההפקה, ואף לפגיעה פיזית באנשי ההפקה [1][2][3].
תיאור העלילה [עריכה]
את המחזה פותחות שלוש מכשפות הדנות בפגישתן העתידית עם מקבת'. מקבת' ובנקו, גנרלים בצבאו של דאנקן מלך סקוטלנד, חוזרים משדה הקרב שם מנעו פלישה של כוחות מנורבגיה ומאירלנד בהנהגתו של המורד מקדונוואלד.
המכשפות מברכות לשלום את מקבת' ובנקו ומשמיעות להם נבואות. המכשפה הראשונה מברכת את מקבת' כשליט של גלמיס (Thane of Glamis), השנייה קוראת למקבת' השליט של קודור (Thane of Cawdor), והשלישית מנבאת שמקבת' יהפוך למלך סקוטלנד. לבנקו המכשפות מבשרות שצאצאיו יהיו מלכים. בעוד מקבת' ובנקו מהרהרים במשמעות הנבואות, המכשפות נעלמות ושליח מאת המלך, השליט של רוז, מבשר למקבת' כי מעתה הוא השליט של קודור. בכך מתגשמת הנבואה הראשונה (מכיוון שמקבת' כבר נושא בתואר השליט של גלמיס). כמעט מיד מקבת' נושא עיניו למלוכה.
מקבת' כותב לאשתו, ליידי מקבת', ומספר לה על הנבואות. המלך דנקן מחליט לישון בטירתו של מקבת', וליידי מקבת' יוזמת תוכנית לרצוח אותו על מנת לעזור לבעלה לעלות לשלטון. למרות שמקבת' מתנגד בתחילה למזימה, הוא לבסוף משתכנע.
בלילה, מקבת' רוצח את דנקן וליידי מקבת' מטמינה פגיונות נוטפי דם על מנת להפליל את משרתיו של המלך במעשה. בבוקר הבא, לנוקס, אציל סקוטי, ומקדף, מושל פייף', מגיעים לטירה. שומר הסף פותח להם את דלתות הטירה ומקבת' מוביל אותם לחדרו של המלך, שם מגלה מקדף את גופת דנקן. בהתקף זעם מזויף מקבת' רוצח את המשרתים לפני שהם מספיקים להכריז על חפותם. מקדף חושד במקבת'. בניו של המלך, מלקולם ודונלביין, חוששים לחייהם ובורחים, הראשון לאנגליה והשני לאירלנד. מכיוון ששני היורשים לכתר עזבו, מקבת' (הבא בשרשרת הירושה), מוכתר כמלך סקוטלנד.
למרות הצלחתו, מקבת' חי בחשש בגלל הנבואה שבנקו יהיה לאביהם של מלכים. הוא מאמין שבנקו מהוה איום על שלטונו. מקבת' מזמין את בנקו ובנו, פליאנס, לנשף ומבקש מהם ללון בטירתו. מקבת' נפגש בחשאי עם מתנקשים ומזמין את רציחתם של בנקו ופליאנס. הרוצחים משספים את צווארו של בנקו, אולם פליאנס מצליח לברוח. בנשף, רוחו של בנקו מתיישבת בכיסאו של מקבת', אולם איש מלבד מקבת' אינו מסוגל לראות את רוח הרפאים. התנהגותו המפוחדת ונאומו של מקבת' מרמזים על אשמתו.
מוטרד, מקבת' הולך למכשפות ומבקש נבואות נוספות. הן מעלות באוב שלוש רוחות המזהירות אותו ממקדף, אולם מוסיפות שאף יליד אישה לא מהווה סכנה, וששלטונו מובטח עד אשר יער בירנם יצעד לטירתו. מכיוון שמקדף בגלות, מקבת' תוקף את טירתו של מקדף ורוצח את כל הנוכחים, כולל את ליידי מקדף והילדים.
בעקבות מעשיה, דעתה של ליידי מקבת' מתערערת. תחושת האשמה שלה גוברת. בסצנה ידועה היא הולכת בשנתה ומנסה לשטוף דם דמיוני מידיה.
באנגליה, מלקולם ומקדף מתכננים פלישה לסקוטלנד. מקדף מוביל צבא להתקפה על טירת דונסינן. לאחר שמקבת' מתבשר על מותה של ליידי מקבת' (סיבת המוות אינה ידועה, אולם מקובל להאמין שהיא מתאבדת) הוא נואם מונולוג ניהליסטי מפורסם. בינתיים, צבאו של מלקולם עובר דרך היער, כורת את ענפי העצים לשימוש כהסוואה, וגורם לאשליה כאילו היער עצמו צועד לעבר הטירה.
בזמן ההתקפה מקדף ומקבת' מתעמתים. מקבת' מאמין שמקדף אינו יכול לו, ומסתמך על נבואת המכשפות שאף יליד אישה לא מהווה לו סכנה. מקדף מכריז שהוא נולד בניתוח קיסרי, ולכן אינו "ילוד אישה". מקבת' מבין שנפל קורבן לכשל לוגי בהבנת הנבואה, אולם הבנתו מאוחרת מידי. במהלך הקרב עורף מקדף את ראשו של מקבת' מאחורי הקלעים, ובכך מגשים, למעשה, את נבואת המכשפות.
בסצנה האחרונה מוכתר מלקולם למלך סקוטלנד, מהלך המרמז על חזרת השלום לממלכה. אולם לצופים במחזה ידוע כי נבואת המכשפות לבנקו גם היא תתקיים, מכיוון שג'יימס הראשון היה, לפי הטענות, צאצא של בנקו.
בסרט שר הטבעות: שיבת המלך שהוא חלק מטרילוגיית שר הטבעות (טרילוגיית סרטים) , נעשתה מחווה לקרב שבין מקדף לבין מקבת' , כאשר אאווין, אחייניתו של המלך מתחזה לגבר על מנת להשתתף במלחמה הסופית עם צבא האורקים (הקרב על מינאס טירית), ובמהלכה נקלעת לקרב חיים ומוות עם הלוחם הראשי של האורקים, המכונה הנאזגול שלפי הנבואה לא נולד הגבר שיכול לנצח אותו, מה שמביא את הנאזגול להיות בטוח בניצחונו על הלוחם האלמוני. כאשר אאווין נחשפת לנבואה תוף כדי הקרב, היא מצהירה שהיא אינה גבר, מסירה את הקסדה, חושפת את היותה אשה ופוצעת את הנאזגול פצעי מוות.
הטקסט של המחזה [עריכה]
מקבת' הודפס לראשונה במהדורת הפוליו הראשונה שיצאה לאור בשנת 1623. הפוליו היינו המקור המוסמך היחיד של הטקסט. עובדה זו מצערת, שכן ישנם סימוכים לכך שהטקסט שונה מגירסתו המקורית של שייקספיר. במיוחד יש לציין שחוקרים רבים מאמינים ששני שירים מאת תומאס מידלטון, שנמצאים גם במחזה "המכשפה", הוספו למחזה מאוחר יותר. בעקבות זאת, חוקרים רבים דוחים את כל הקטעים הכוללים את האלה הקטה ומגדירים אותם כלא אותנטים וכהוספת עריכה ששייקספיר לא היה אחראי לה. חלקם מייחסים עריכה זו למידלטון. גם עם הכללת הסצנות עם הקטה, המחזה נחשב לקצר במיוחד, מה שמרמז כי מקור הטקסט בפוליו הינו מתקציר הפקה.
המחזה בישראל [עריכה]
המחזה מקבת' הועלה מספר פעמים על במות ישראל. המחזה הוצג לראשונה בעברית, בתרגומו של אפרים ברוידא , בתיאטרון הבימה, ב-12 באפריל 1954. במאי ההפקה היה סנדרו מלמקוויסט ובתפקיד ליידי מקבת' שיחקה חנה רובינא.
התיאטרון הקאמרי העלה את המחזה ב-29 במרץ 1989, בבימויו של מיכאל גורביץ. הפקה זו השתמשה בתרגום חדש מאת מאיר ויזלטיר [4].
ב-6 בדצמבר 1994, שוב עלה המחזה על בתיאטרון הבימה בבימויו של טובי רוברטסון. גם הפקה זו השתמשה בתרגומו של ויזלטיר.
במרץ 2008, הופקה גרסה חדשה למחזה בתיאטרון הפרינג' תמונע.
מקורותיו של שייקספיר [עריכה]
- "קורות אנגליה, סקוטלנד ואירלנד" מאת רפאל הולינשד, מבוסס על "1527 סקוטורום היסטוריה" מאת הקטור בוצ'ה.
- "תגליות הכישוף" מאת רג'ינלד סקוט.
- "חקר השדים, 1599" מאת ג'יימס הראשון, מלך אנגליה.
- מילותיו של מקבת' על אנשים וכלבים במערכה השלישית, סצנה ראשונה (91-100), מקורם, ככל הנראה, מהקוֹלוֹקְוִיּוּם של ארסמוס מרוטרדם.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- Classic Literature Library - גרסת HTML של המחזה.
- מקבת, באתר "שקספיר – מימין לשמאל" - אוסף דן אלמגור
- Project Gutenberg : Macbeth - טקסט המחזה מפרויקט גוטנברג.
- shakespeareNet - תקציר המחזה, סצנה אחר סצנה.
- Slashdoc : Macbeth - מאמרים אקדמים על מקבת'.
- Sparknotes - כלי עזר ללימוד המחזה.
- ויליאם שייקספיר, מקבת, תרגום לעברית: דורי פרנס, באתר "שייקספיר ושות'"
- ההצגה במלואה, בבימויו של מיכאל גורביץ', בתיאטרון הקאמרי, 29 מרץ 1989
הערות שוליים [עריכה]
| מחזותיו של ויליאם שייקספיר בכל קבוצה מסודרים המחזות לפי סדר כתיבתם המקובל |
||
|---|---|---|
| טרגדיות |
רומאו ויוליה • מקבת' • המלט • המלך ליר • אותלו • טיטוס אנדרוניקוס • אנטוניוס וקלאופטרה • קוריולנוס • טרוילוס וקרסידה • טימון איש אתונה |
|
| קומדיות |
חלום ליל קיץ • כטוב בעיניכם • עמל אהבה לשוא • מידה כנגד מידה • הסוחר מוונציה • נשות וינדזור העליזות • מהומה רבה על לא דבר • אילוף הסוררת • קומדיה של טעויות • הלילה השנים עשר • שני אדונים מוורונה • סוף טוב הכול טוב |
|
| רומנסות | ||
| מחזות היסטוריים |
יוליוס קיסר • המלך ג'ון • ריצ'רד השני • הנרי הרביעי, חלק ראשון • הנרי הרביעי, חלק שני • הנרי החמישי • הנרי השישי, חלק ראשון • הנרי השישי, חלק שני • הנרי השישי, חלק שלישי • ריצ'רד השלישי • הנרי השמיני |
|
