מקבת' (ורדי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקבת' (ורדי)
Bnilssonlmacbeth.jpg
מלחין ג'וזפה ורדי
ליברטיסט פרנצ'סקו מריה פיאבה, אנדראה מאפיה
סוגה אופרה לירית-טראגית
מספר מערכות 4
זמן התרחשות העלילה המאה ה-11
שפה איטלקית
שנה 1847
מקום התרחשות העלילה סקוטלנד
תפקידים
  • מקבת' (בריטון) - גנרל, ואחר כך מלך סקוטלנד
  • ליידי מקבת' (סופרן) - אשתו
  • בַּנְקוֹ (בס)- גנרל, ידיד של מקבת'
  • מקדאף (טנור) - אציל, נאמן לדנקן מלך סקוטלנד
  • משרתת (מצו סופרן)
  • מלקולם (טנור) - בן של דנקן
  • דוקטור (בס)
  • משרת של מקבת' (בס)
  • שליח (בס)
  • רוצח (בס)
  • שלוש רוחות (שתי סופרן ובס)
  • מקהלות - מכשפות, שליחים, אצילים, משרתים, פליטים

מקבת' (Macbeth) היא אופרה בארבע מערכות, מאת המלחין האיטלקי ג'וזפה ורדי. הלברית נכתבה על ידי פרנצ'סקו מריה פיאבה ואנדראה מאפיה. האופרה מבוססת על המחזה "מקבת'" מאת המחזאי האנגלי ויליאם שייקספיר. לאופרה קיימות שתי גרסאות מאת המלחין, המוקדמת הועלתה לראשונה ב-1847, והמאוחרת ב-1865.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורדי הלחין את האופרה בין השנים 1846 - 1847 ללברית של פיאבה המבוסס על תרגום לאיטלקית של קרלו רוסקוני (תרגום שיצא לאור בטורינו בשנת 1838). ב-4 בספטמבר 1846 כתב ורדי אל הלבריתן פיאבה:

Cquote2.svg

טרגדיה זו היא מהיצירות האנושיות הגדולות ביותר! אם לא נצליח לעשות ממנה משהו גדול, נשתדל לפחות לעשות משהו בלתי רגיל.

Cquote3.svg

ורדי לא קרא את המחזה המקורי, אלא לאחר הופעת הבכורה של האופרה, שנערכה בתיאטרו דלה פרגולה שבפירנצה ב-14 במרץ 1847. לאחר הצגת הבכורה קרא הקהל לוורדי אל הבמה 25 פעמים והמוני מעריצים ליוו אותו מבית האופרה אל המלון.‏[1]

ממכתבו של ורדי אל המו"ל טיטו ריקורדי עשר שנים לאחר הצגת הבכורה עולה, כי השפעתו של הלבריתן פיאבה על עיצוב הדרמה באופרה הייתה מבוטלת, כיון שוורדי עצמו הוא שכתב את הדרמה כולה בפרוזה ואף חילק אותה למערכות ותמונות, ומסר אותה לפיאבה למלאכת החריזה בלבד. גם החריזה לא הניחה את דעתו והוא פנה אל ידידו המשורר אנדראה מאפיה לעריכת הלברית. גם למאפיה לא הייתה השפעה של ממש על עיצוב האופרה, שהייתה למעשה כל-כולה פרי פרשנותו האישית של ורדי לטרגדיה של שקספיר.‏[2]

בשנות ה-60 של המאה ה-19 התבקש ורדי להוסיף קטעי מוזיקה נוספים לאופרה על ידי התיאטר ליריק מפריז, ובעקבות בקשה זו שינה ורדי מעט את האופרה והוסיף קטע בלט. הגרסה החדשה של האופרה הועלתה לראשונה ב-21 באפריל 1865. האופרה הועלתה 13 פעמים לאחר מכן, אולם בראשית המאה ה-20 פחתה הפופולריות שלה והיא כמעט ולא הועלתה (האופרה הוצגה בברלין בשנות ה-30 ובפסטיבל גליינדבורן בשנת 1938).

בשנת 1960 הוצגה האופרה בבית האופרה המלכותית שבקובנט גארדן וזכתה להצלחה רבה, ומאז הועלתה שוב, בין היתר על ידי המטרופוליטן אופרה בשנת 2008.

הבדלים בין המחזה לאופרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האופרה כמעט זהה למחזה של שייקספיר, למעט מספר הבדלים - בעוד שבמחזה ישנן שלוש מכשפות, באופרה של ורדי שרה מקהלה שלמה של מכשפות (בהרמוניה בת שלושה קולות - המיצגת את המכשפות במחזה). ורדי בחר להציג את חבורת המכשפות כנערות כפר עליזות, הנהנות בכל לבן מן התעלול שצלח בידן בהעברת המסר למקבת' ובנקו. על אף הזקנים הצמודים לפניהן, אין במכשפות בנוסח ורדי שום דבר מבעית או אל-טבעי. כשהן חוזרות ומופיעות לאחר תגובת מקבת' ובנקו על הדברים ששמעו מהן, בתמונה שאיננה קיימת במחזה, עומד מחול הטרנטלה העולץ שלהן סביב הקלחת הרוחשת בסתירה גמורה לטקסט מעורר החלחלה, שהן מזמרות במשובה ילדותית כמעט.‏[3] במערכה השלישית מתקבצים פליטים ליד הגבול האנגלי-סקוטי, ולסיום הוסיף ורדי בגרסה המאוחרת מקהלה ששרה שיר ניצחון על הרודנות.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מתרחשת בסקוטלנד במהלך המאה ה-11.

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה ראשונה - יער

קבוצה של מכשפות מתאספת ביער בסמוך לשדה קרב. אל היער מגיעים מפקדי הצבא המנצחים מקבת' ובאנקו. המכשפות מברכות את מקבת' כשליט קוואדור וכמלך סקוטלנד, את באנקו כראש שושלת של מלכי סקוטלנד, ועוזבות את המקום. שליחים מגיעים מטעם המלך למנות את מקבת' לשליט קוואדור.

תמונה שנייה - טירת מקבת'

לידי מקבת' מקבלת ממנו מכתב ובו תיאור פגישתו עם המכשפות. היא מחליטה להביא לעלייתו לשלטון של מקבת', וכשהיא מגלה שדאנקן, מלך סקוטלנד יהיה בטירתם באותו לילה, היא מחליטה להביא לרציחתו. כאשר מקבת' שב משדה הקרב היא מנסה לשכנע אותו לרצוח את המלך. מקבת' מתחיל במעשה הרצח אך מפחד להמשיך בו ("Mi si affaccia un pugnal?" - "האם אני רואה פגיון לפני?") ליידי מקבת' לועגת לפחדנותו ומשלימה בעצמה את הפשע, מפלילה את שומריו בכך ששופכת עליהם את דמו של המלך בשנתם, ומניחה לידם את הפגיון. בבוקר מקדאף מגלה את הרצח, והמקהלה קוראת לנקמה מאת האלים ברוצחים.

ורדי מציג את ליידי מקבת' כאישה חזקה, החלטית ואופטימית, נטולת מצפון וממוקדת כל כולה בשאפתנות שאיננה יודעת גבולות. במכתב אל הלבריתן סלבטורה קמאראנו מ-23 בנובמבר 1848 כתב ורדי, "אני רוצה שלליידי יהיה קול חריף, חנוק וחלול", תביעה קשה מזמרת בל-קאנטו. הזמרת מארה זאמפיירי מהווה דוגמה לפרשנות מוצלחת לדמות, כיון שהיא מצליחה ליישב את הסתירה בדרישותיו הקוליות של המלחין.‏[4]

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה ראשונה - חדר בטירה

מקבת' הומלך על סקוטלנד, אולם הוא מודאג מנבואה האומרת שבאנקו, ולא הוא עצמו, יקים אחריו שושלת מלוכה. על מנת למנוע את הנבואה, הוא ואשתו מחליטים לרצוח את באנקו ואת בנו בבואם לנשף בטירה.

תמונה שנייה - מחוץ לטירה

קבוצה של רוצחים מחכה לבאנקו, באנקו מגיע בלווית בנו פלאנזיו, וחושש מפני מה שעלול לקרות (Come dal ciel precipita, הו איזו חשכה נופלת ממרום). הרוצחים מנסים לתפוס אותו, אך הוא נלחם ומאפשר לפלאנזיו להמלט. הרוצחים תופסים את באנקו, ורוצחים אותו.

תמונה שלישית - אולם הנשפים בטירה

מקבת' נמצא באולם הנשפים של הטירה ופוגש את אנשי האצולה, אורחי הנשף. האווירה חגיגית, וליידי מקבת' שרה "Si colmi il calice" - "מלאו את הכוס". הרוצחים מדווחים למקבת' על הרצחו של באנקו, אולם אז מופיע בכיסאו רוחו של באנקו. מקבת' מקלל את הרוח, ומתמלא חרדה ממנה, האורחים בנשף חושבים שאיבד את שפיות דעתו. ליידי מקבת' מנסה להרגיע אותו, אך ללא הצלחה. מקבת' ממשיך להשתולל נגד הרוח, והנאספים עוזבים בבהילות את הנשף.

מערכה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערת המכשפות

המכשפות מסתובבות סביב קדרה. כאשר מקבת' מגיע ודורש מהן לגלות לו את עתידו, הן קוראות לשלוש רוחות. הראשונה, מזהירה אותו ממקדאף, השנייה אומרת כי לא יפגע אלא על ידי "שאינו ילוד אישה"י והשלישית אומרת שהוא לא יובס עד שיער בירנם יצעד לעברו. מקבת' שמח, מאחר שעצים אינם יכולים לצעוד (O lieto augurio, הו, סימן משמח!). לאחר מכן מופיעות רוחותיהם של באנקו ושמונה צאצאיו עם כתרים על ראשיהם, המאמתים את הנבואה המקורית. מקבת' מתעלף, ומתעורר שוב בטירתו. הוא מספר לאשתו מה אירע, והם מחליטים לרדוף את משפחותיהם של באנקו ומקדאף ולרצוח אותם ("Ora di morte e di vendetta" - "שעת המוות והנקמה").

מערכה רביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה ראשונה - על גבול אנגליה - סקוטלנד

מקהלה של פליטים על הגבול בין אנגליה וסקוטלנד, בסמוך ליער בירנם שרה על "Patria oppressa" - "הארץ המדוכאת". מגיע ומיודע על רצח אשתו וילדיו בידי מקבת', מקדאף מבכה את מותם ואת העובדה שלא היה עמם להגן עליהם (Ah, la paterna mano, הה, יד אבהית), ונשבע לנקום את מותם . מלקולם, בנו של דאנקן מצטרף אל מקדאף. מלקולם מורה לחיילים לחתוך את ענפי יער בירנם ולשאת איתם את הענפים, והם צועדים לקרב ("La patria tradita" - "הארץ הנבגדת").

תמונה שנייה - טירת מקבת'

רופא נקרא לטירה, לעזור לליידי מקבת' שרגשי האשם מוציאים אותה מדעתה, היא הולכת בשנתה ומנסה לנקות מידיה את כתמי הדם.

תמונה שלישית - שדה הקרב

מדווחים למקבת' על ההתקפה נגדו ועל התאבדותה של אשתו. באוספו את חייליו הוא מגלה שיער בירנם צועד לעברו.

בגרסה הראשונית של האופרה מקבת' מובס ומקדאף מגלה לו שהוא לא נולד אלא הוצא מבטן אמו בניתוח קיסרי, ובמותו מקבת' שר "Mal per me che m'affidai" - "האמנתי בנבואות הגהנום".

בגרסה המאוחרת יותר, מקדאף נלחם במקבת', ומספר לו שהוא לא נולד מבטן אישה אלא הוצא בניתוח. את מותו של מקבת' לא רואים הצופים, אולם מקהלה שרה שיר ניצחון לאחר שמסופר לה על מותו, ומלקולם מוכתר למלך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרופסור יהואש הירשברג, קולוקוויום ורדי בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה, אוניברסיטת תל אביב, 3 בינואר 2011
  2. ^ הירשברג,שם
  3. ^ הירשברג, שם
  4. ^ הירשברג, שם
האופרות של ורדי

אוברטו  ·  מלך לשעה  ·  נבוקו  ·  הלומברדים  ·  ארנאני  ·  שני הפוסקארים  ·  ג'ובאנה ד'ארקו  ·  אלזירה  ·  אטילה  ·  מקבת'  ·  הבנדיטים  ·  ירושלים  ·  שודד הים  ·  קרב לניאנו  ·  לואיזה מילר  ·  סטיפיליו  ·  ריגולטו  ·  הטרובדור  ·  לה טרוויאטה  ·  ערבית סיצילאנית  ·  סימון בוקנגרה  ·  ארולדו  ·  נשף המסכות  ·  כוחו של גורל  ·  דון קרלו  ·  אאידה  ·  אותלו  ·  פלסטף