מקדש אתנה ניקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקדש אתנה ניקה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
מקדש אתנה ניקה
מדינה Flag of Greece.svg יוון
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1987, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4, 6
תרשים קרקע של מקדש אתנה ניקה

מקדש אתנה ניקה הוא מקדש קטן הממוקם בקצה המערבי של האקרופוליס באתונה, בנוי במקום גבוה ובולט ביותר, היישר מעל שוליו של מבנה הכניסה (פרופיליאה) לאקרופוליס. זה היה מקום פולחנה של האלה אתנה, תחת הכינוי המלווה (אפיטט) אתנה-ניקה, לאמור אלת הניצחון (לעומת אפיטטים אחרים שלה כמו פוליאס, פרומכוס, פרתנוס). בגלל המיקום בראש המצוק נוצר צורך להקיף את מתחם המקדש במעקה אבן, שזכה להיות מעוטר מתבליטים.

במאה השנייה לפנה"ס תיאר הגאוגרף והנוסע פאוסניאס את המקדש הזה‏[1], ואת הפסל שניצב בתוכו. התיאור מדגיש שלפסל אין כנפיים כמקובל בדרך כלל לתיאורי האלה ניקה, וכינה אותו אתנה-אפטרוס (אתנה חסרת הכנפיים). לכך נוסף הסיפור / אגדה שזו הייתה משאלת לב של האתונאים, למנוע מאלת הניצחון לעוף ולעזוב את העיר.

מקדש אתנה ניקה כחלק מהאקרופוליס של אתונה הוכרז בשנת 1987 כאתר מורשת עולמית.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו מקדש בנוי שיש שהוא אמפי-פרוסטילוס (בעל טור עמודים קדמי ואחורי), טטרסטילוס (של ארבעה עמודים בכל צד). העמודים ומערכת הקורות הם בסדר האיוני. במחצית המאה השישית לפנה"ס, ניצב כאן מקדש בנוי עץ, עם פסל עץ של אתנה האוחזת בקסדה ובפרי הרימון. מבנה זה חרב בפלישה הפרסית של שנת 480 לפנה"ס. בניין האבן נבנה בחלקה האחרון של המאה החמישית לפנה"ס, בידי האדריכל קליקרטס, לאחר השלמת בניין הפרתנון. הבניין קטן מאוד. מידות אולם המקדש הוא 4.14 x 3.78 מ' בלבד.

תבליטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבליט ניקה הפונה בכפיפה קלה שמאלה ונראית מסירה את סנדלה

עבודות אומנות נקבעו במקדש בשלושה מקומות: בשני גמלוני המקדש (שלא שרדו), באפריז ההיקפי, ובפנים החיצוניות של קיר המעקה המקיף את המקדש משלושה עברים. באפריז מופיע בחזית המזרחית, מעל הכניסה למקדש, מועצת אלי האולימפוס המורחבת (כולל למשל את לטו, אמן של ארטמיס ואפולו). באפריז בשלושת הצדדים האחרים מופיעים תיאורי מלחמות. יש שזיהו כאן מלחמות מיתולוגיות, ויש חוקרים שזיהו מלחמות היסטוריות (מרתון, קרב סלמיס, פלטיאה), שכן ניתן להבחין בלבוש הלוחמים כאשר היוונים הם עירומים, ואילו מכנסיים ארוכים מאפיינים את הלוחמים הפרסים.

התבליטים השלמים והיפים יותר הם אלה של מעקה האבן. הם מתארים את אתנה ניקה בגרסאות ובתנוחות שונות. הראשים והפנים של כל הדמויות הושחתו בעת העתיקה (איקונוקלאזם), אך מן היתר שרד הרבה. בולט כאן ה'סגנון העשיר' המאפיין את הפיסול בסופה של המאה החמישית לפנה"ס, הניכר בקפלי הבד הרבים בבגדיהן של הדמויות. ניקה מופיעה כאן פעמים רבות, תמיד מכונפת (לעומת הפסל חסר הכנפיים שבתוך המקדש). המפורסם שבתבליטים הוא של ניקה המתירה את סנדלה.

חפירות ושיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר מלחמת העצמאות היוונית מעול השלטון העות'מאני, בשנת 1835, חשפו שני אדריכלים: אדוארד שאוברט וכריסטיאן הנסן את אבני המבנה ההרוס ובנו אותו מחדש בדיוק רב, בהדרכת סימני מַחברי המתכת המקשרים בין האבנים (אינם נראים מבחוץ). בשנים 1940-1936 המבנה פורק והוקם פעם נוספת וזה המבנה הקיים כיום. בשנים האחרונות הוסרו מהמבנה כל התבליטים והועברו למוזיאון האקרופוליס (נפתח ביוני 2009), ואילו במבנה שבשטח נקבעו העתקים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • G. Gruben, Die Tempel der Griechen4,Hirmer Verlag Muenchen, 1986, pp. 188-193.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקדש אתנה ניקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פאוסניאס, תיאורה של יוון I, 22, 4 ואילך