מקדש האינסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאנג'ון ג'אנגגיונג במקדש האינסה, מקום אחסנת ספרי העץ של הטריפיטאקה קוריאנה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Korea-Haeinsa-07.jpg
חזית המקדש
מדינה Flag of South Korea.svg קוריאה הדרומית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1995, לפי קריטריונים 4, 6
מראה המקדש
אחסנת הטריפיטאקה

מקדש האינסה (קוריאנית: 해인사, 海印寺, מקדש מודרת האוקיינוס) הוא מקדש ראשי במסדר ג'וגייה של הבודהיזם הקוריאני בהרי גאיה, השוכנים במחוז דרום גייאונגסאנג שבקוריאה הדרומית. האינסה ידוע כמקום משכנו של הטריפיטאקה קוריאנה, שהוא אוסף כל הכתבים הבודהיסטיים שנחרטו על פני 81,350 לוחות דפוס מעץ, ונמצאים בו מאז 1398. המקדש הוא אחד משלושת מקדשי התכשיט של קוריאה, והוא מייצג את הדהרמה. המקדש פעיל גם כיום, וב-1995 הוא הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית המקדש החלה בשנת 802. על פי האגדה המתייחסת לייסוד המקדש שני נזירים קוריאנים בשם סאניונג ואייג'אונג חזרו מסין וריפאו את מחלתה של אשת המלך אג'אנג. המלך היה אסיר תודה לבודהה על רחמיו, וכהוקרה ציווה לבנות את האינסה. לפי עדותו של צ'ו צ'י-וון משנת 900 הנזירים הללו זכו לתמיכתה של המלכה האלמנה, שהמירה את דתה לבודהיזם וסייעה לבנות את המקדש. מתחם המקדש שופץ וחודש במאה ה-10, 1488, 1622 ו-1644. המקדש נחרב בשריפה שהתחוללה בו ב-1817, ונבנה מחדש כעבור שנה. במהלך עבודות חידוש שנערכו במקדש ב-1964 התגלה חלוק מלכותי של המלך גוואנגהיגאן, שהיה אחראי לעבודות החידוש של 1622.

האולם הראשי של המקדש, דיג'אוקקוואנגג'און (אולם השלווה הגדולה והאור), יוצא דופן בכך שנמצא בו פסל של ואירוקאנה ולא של סאוקגאמוני כפי שמקובל באולמות ראשיים של מקדשים קוריאניים אחרים. אולמות צ'אנגגיונג פ'אנגו משמשים לאיחסון אוסף הטריפיטאקה, שהחליף אוסף קדום יותר שנחקק בתחילת המאה ה-11 מתוך אמונה שהדבר יסייע בהגנת המדינה מפני פלישות מכיוון מונגוליה. הכתיבה על העץ החלה במקביל לפלישה המונגולית של 1232, וכעבור 12 שנים כבו היו 6568 ספרים שהכילו מנהגים וכללים שונים של הבודהיזם. לאחר סיום כתיבת הטריפיטאקה קוריאנה היא אוחסנה במבנה ששכן ליד השער המערבי של מבצר קאנגהווה. ב-1251 נערך טקס לציון השלמת הכתיבה, וב-1318 הועברו הספרים למקדש סונוונסה, וב-1398 למיקומם הנוכחי במקדש האינסה. על פי מסמכים שהשתמרו מאותה תקופה עולה כי המלך הקוריאני באותה עת פיקח באופן אישי על העברת הספרים להאינסה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה העיקרי ביותר הוא חדרי האחסון של הטריפיטאקה קוריאנה, והם נמצאים במפלס מוגבה בהשוואה לאולם הראשי ולשלושים המבנים האחרים של המקדש. חדרי האיחסון פזורים על פני ארבעה בניינים שנבנו בצורת מלבן. גודלם של שני הבניינים הגדולים יותר הוא 27 מטר אורך על פני 3.6 מטר רוחב, והם ידועים בשמות סודאראג'אנג ופופפוג'ון. מידותיהם של שני המבנים הקטנים יותר הן 3.6 על 1.8 מטרים. כל המבנים נבנו על פני משטח גרניט במורד ההר שעליו שוכן המקדש. קירות המבנים עשויות מעמודים שתומכים בגג פשוט עשוי מאריחים, וצורתם מאפיינת את המקובל באדריכלות העץ הקדומה של שושלת ג'וסאון.

המבנים תוכננו באופן שמגדיל את האוורור, מקטין את הלחות, שומר על טמפרטורה אופטימלית הדרושה לצורך שימור ספרי העץ, ומאפשר גישה נוחה לכל הספרים. אוורור המבנים הושג באמצעות חלונות המשובצים במרחקים שווים לאורך קירות, אך גודלם משתנה על מנת לאפשר זרימת אוויר טובה יותר דרך חלל המבנים. החלונות הקטנים ממוקמים בסמוך לאדמה שמאחורי המבנים, כך שהאוויר הטרי הנכנס מהחלונות הגדולים עובר קודם כל לידם, מונע הצטברות של לחות ועובש, ולאחר מכן יוצא דרך החלונות שבקיר הנגדי. רצפת המבנים עשויה משכבת פחם נקבובית שמעליה אדמה, דבר המסייע בוויסות הלחות והטמפרטורה. גג המבנים משופע וקורות העץ היוצרות את מסגרתו חשופות, דבר המסייע באספקת אוויר חופשי נוסף וצל. ספרי העץ ממוקמים בחמש קומות של מדפים. מידותיו של כל ספר הן 3 סנטימטרים לרוחב, 70 סנטימטרים לאורך, ו-24 סנטימטרים לגובה. על כל צד של דפי הספרים חקוקות כ-320 אותיות בכתב סיני, והן מסודרות ב-23 שורות שבכל אחת מהן 14 אותיות סיניות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Flag of South Korea
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בקוריאה הדרומית

ארמון צ'אנגדאוקגונגאתרי הדולמן בגוצ'אנג, בהוואסון ובגאנגהווהקיונגג'ומקדש האינסהמבצר הוואסאונגג'ונגמיומערת סוקגוראם ומקדש בולגוקסההאי הגעשי ג'ג'ו וצינורות הלבההקברים המלכותיים של שושלת ג'וסון • הכפרים ההיסטוריים ההואה ויאנגדונג