מקדש ולהלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Walhalla aussen.jpg

מקדש וָלהלה, המכונה גם היכל התהילה והכבוד של ולהלה, הוא מבנה בסגנון נאו-קלאסי על שפת נהר הדנובה, בקרבת העיר רגנסבורג שבמדינת בוואריה, גרמניה.

ההיכל נבנה בין השנים 18301842 בתכנונו של האדריכל לאו פון קלנצה.

המבנה הוקם בהשראתו של לודויג הראשון נסיך בוואריה עוד משנת 1807, על רקע תבוסות נסיכויות גרמניה וכיבושן על ידי נפוליאון בונפרטה. מטרתו העיקרית הייתה לעודד ולרומם את רוח העם המובס באמצעות ציון של דמויות היסטוריות ואירועים גדולים בחיי האומה והעם, מאז הניצחון בקרב יער טויטובורג, 1,800 שנה קודם לכן.

המקורות ההיסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "ולהלה" מקורו במיתולוגיה הנורדית, והוא מציין את מקום מנוחתם האחרון של גיבורי הקרבות שנהרגו. כוונתו של לודוויג הייתה לחזק את רוח העם ולהנציח, בנוסף לגיבורים צבאיים, גם גיבורים אזרחיים של העם הגרמני כמו מדענים, סופרים, ואנשי דת.

בהקשר זה, המונח הגרמני מציין לא רק גרמנים החיים בגרמניה עצמה – אלא גם אחרים שמוצאם הוא גרמני אתני, ואף בעלי מוצא גרמני, שזכו לתהילה במדינות אחרות.

יישום והבניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Walhalla Säulen.jpg

עד שנת 1825, מועד הכתרתו של לודויג הראשון הושלמו כבר כ-60 פסלים. בשנת 1826 נקבע על ידו כי צורת ההיכל תהיה כהעתק של מבנה הפרתנון באתונה. האפריז הצפוני מציג את מדינות גרמניה כפנים אנושיות, והדרומי מציג סצנת קרב. המבנה נחנך רשמית ב-18 באוקטובר 1842 ובמועד זה כבר הכיל כ-96 פסלי ראש ועוד 64 טבלאות הנצחה לאישים או אירועים אשר לא נמצאה להם דוגמה לפיסול.

דמויות עיקריות המונצחות בפסלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולם הראשי

בנוסף לאלה, מוצגים פסליהם של כל שליטי גרמניה מאז הקמת האימפריה הרומית הקדושה ועד לסוף המאה ה-19, מצביאים צבאיים גרמנים ובני אצולה ושושלות מלוכה במדינות אחרות.

ולהלה בימי השלטון הנאצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק משמעותי מחזונו של היטלר היה ליצור "לידה מחדש" של העם הגרמני אשר תתבסס על המקורות ההיסטוריים והתרבותיים שלו. בהיכל ולהלה מצא כר נרחב ליישום רעיונותיו, בעיקר בהקשר של תחיית הענקת "כבוד" לדמויות היסטוריות של התרבות הגרמנית. למרבה האבסורד, בביקורו שם בשנת 1937 עוטר לכבודו פסלו של המלחין הנערץ עליו, אנטון ברוקנר שנפטר בשנת 1896 בצלב הקרס.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום ממשיכה ממשלת בוואריה במסורת הנצחה של גיבוריה בתנאי שחלפו לפחות 20 שנה מיום מותם. עד היום נוספו לפסלים המקורים 31 דמויות נוספות, בהן 12 נשים. בין המונצחים גם דמויות של מתנגדי השלטון הנאצי.