מקדש יסוקוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
היכל התפילה הראשי של מקדש יסוקוני

מקדש יסוקוני (Yasukuni Jinja 靖国神社) הוא מקדש שינטו השוכן ברובע צ'יודה, טוקיו, יפן. המקדש מוקדש לחיילים ולאנשים אחרים שנהרגו בלחימה למען קיסר יפן. כיום רשומים במקדש שמותיהם של מעל ל-2,466,000 גברים ונשים שהקדישו את חייהם בשירות האימפריה היפנית, בעיקר אלה שנהרגו במלחמות, וכמו כן שמותיהם של נתיני הקולוניות של יפן (קוריאנים וטייוואנים).‏[1] בנוסף מכיל המקדש את אחד המוזיאונים הבודדים ביפן המוקדש למלחמת העולם השנייה, ופסלי זיכרון לאימהות ולחיות שהקריבו את חייהם במלחמה.

מקדש יסוקוני נועד להכיל את נשמותיהם של הנופלים כ"קאמי" (神), המונח היפני לנשמה או רוח. לפי האמונה נמחלים כל מעשיו הרעים והשליליים של אדם בשעה שרוחו נכנסת למקדש. פולחן זה הוא מנהג דתי לחלוטין, מאז הפרדת דת השינטו מהממשלה היפנית ב-1945. הכמורה במקדש נהנית מחופש אוטונומי להחליט מי ואיך יונצח במקדש, מכיוון שההנצחה היא תמידית ובלתי הפיכה. המקדש נועד לספק מקום מנוחה לכל המונצחים בו, וזהו המקום היחיד בו קד קיסר יפן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוקיו שוקונשה ב-1873

האתר בו נבנה מקדש יסוקוני נבחר על ידי הקיסר מייג'י. המקדש, שנקרא תחילה "טוקיו שוקונשה" (東京招魂社), נועד להנציח את חללי מלחמת בושין שהקריבו את חייהם למען השבת השלטון לידי הקיסר. המקדש היה אחד מעשרות מקדשי הנצחה שהוקמו ביפן בהוראת הממשלה, כחלק מהתוכנית להפוך את השינטו לדת מדינה. ב-1879 שונה שם המקדש ליסוקוני ג'ינג'ה והוא הפך לאחד המקדשים הראשיים של השינטו הלאומי והמקדש הראשי להנצחת חללי המלחמות. מקור השם יסוקוני הוא בביטוי הלקוח מטקסט סיני קלאסי שפירושו "השכנת שלום באומה", והוא נבחר על ידי הקיסר מייג'י. באופן רשמי נכתב שם המקדש ביפנית 靖國神社, תוך שימוש בכתיב שהיה נהוג לפני מלחמת העולם השנייה.

לאחר מלחמת העולם השנייה פרסמו רשויות הכיבוש האמריקאיות את פקודת השינטו שקבעה את הפרדת הדת מהמדינה ובכך שמה קץ לשינטו הלאומי. בכך נאלצו ראשי המקדש להחליט אם יהפוך המקדש למוסד ממשלתי חילוני או שמא יהפוך למוסד דתי עצמאי. לבסוף נפלה ההחלטה שמקדש יהפוך למוסד דתי עצמאי, ועד היום נסמך המקדש על תרומות ועל מימון פרטי.

חגיגות שנתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבל מיטאמה במקדש יסוקוני

1 בינואר: שׁינֶנְסאי (פסטיבל השנה החדשה).

11 בפברואר: קֶנקוֹקוּ קינֶנְסאי (יום ייסוד הלאום) - יום השנה ליום בו, לפי אמונת השינטו, ייסד הקיסר ג'ימו את האומה היפנית.

17 בפברואר: קינֶנְסאי (פסטיבל הקציר של האביב).

23-21 באפריל: שוּנְקי רֵייטאיסאי (פסטיבל האביב השנתי).

29 באפריל: שׁוֹווָסאי (פסטיבל שוווה) - יום ההולדת של הקיסר שוווה.

29 ביוני: גוֹסוֹריטְסו קינֶנבּיסאי (יום הייסוד) - ים השנה לייסוד מקדש יסוקוני.

16-13 ביולי: מיטאמה מאטסורי - חגיגת קיץ המוקדשת לאבות המדינה. שביל הגישה הראשי למקדש מקושט בקיר בגובה 12 מטרים עליהם תלויים מעל 29,000 פנסים ואלפי מבקרים באים לחלוק כבוד לקרוביהם שנפלו במלחמות.

20-17 באוקטובר: שוּקי רֵייטאיסאי (פסטיבל הסתיו השנתי).

3 בנובמבר: מייג'יסאי (יום הולדתו של הקיסר מייג'י).

23 בנובמבר: ניאינאמֵסאי (פסטיבל הפירות הראשונים).

23 בדצמבר: טֶנוֹ גוֹטָנשׁין הוֹשוּקוּסאי (יום הולדתו של הקיסר הנוכחי).

מדי יום נערכים במקדש טקסי רוחות והצגות דתיות.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב"רשומת האלוהויות" של מקדש יסוקוני רשומים מעל ל-2,466,000 קאמי, או רוחות. הרשימה כוללת ברובה חיילים, אך גם נשים וסטודנטים שתרמו למאמץ המלחמתי של המדינה. הנצחה אינה נחלתם של יפנים בלבד, והמקדש מנציח גם את נשמותיהם של 27,863 טייוואנים ושל 21,181 קוריאנים, לעתים ללא אישור קרובי משפחתו של החלל ולעתים אף בניגוד לדרישתם.‏[2]

קטגוריות תאימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככלל, מוגבלת ההנצחה לאנשי צבא שנהרגו בזמן השירות במהלך עימות צבאי. אזרחים שנהרגו במלחמה אינם נכללים מלבד קומץ יוצאי דופן. על מנת להירשם במקדש חייב החלל להתאים לאחת מהקטגוריות הבאות:

1. אנשי צבא ואזרחים העובדים בשביל הצבא:
  • שנהרגו בפעולה, או שנפטרו כתוצאה מפציעות או מחלות בהן לקו במהלך שירות מחוץ ליפן (ובתוך יפן אחרי ספטמבר 1931)
  • נעדרים ושככל הנראה נהרגו כתוצאה מפציעות או מחלות במהלך שירותם
  • שנהרגו כתוצאה מהחלטות בית הדין הבינלאומי הצבאי למזרח הרחוק
2. אזרחים שהשתתפו בקרב בחסות הצבא ונהרגו כתוצאה מפציעות או מחלות (כולל תושבי אוקינאווה)
3. אזרחים שנהרגו, או שככל הנראה נהרגו במחנות עבודה סובייטים במהלך ולאחר המלחמה
4. אזרחים שגויסו או התנדבו (פועלים, סטודנטים מתנדבים, אחיות הצלב האדום היפני וכו') ונהרגו בעת מילוי תפקידם
5. צוותי אוניות סוחר יפניות שגויסו למלחמה
6. צוותי אוניות עזר בשירות יפן
7. ילדי בית ספר מאוקינאווה שנהרגו בעת טיבוע ספינת הפינוי שלהם
8. בכירים של גופי הממשל במחוז סחלין, בטריטוריית קוואנטונג, המושל הכללי של קוריאה והמושל הכללי של טייוואן.

אף על פי ששמותיהם של חללי מלחמת העולם הראשונה נוספים לרשימת המקדש מדי שנה, לא נוסף אף אדם שנהרג בעימותים צבאיים לאחר חתימת חוזה סן פרנסיסקו, ההסכם שסיים באופן רשמי את המלחמה, ב-1951. לפיכך, לא כוללת רשימת החללים של המקדש את חיילי כוחות ההגנה העצמית של יפן, שהוקמו לאחר החתימה על הסכם השלום.

ההנצחה נעשית באופן חד צדדי על ידי המקדש. מספר משפחות ממדינות זרות כגון קוריאה הדרומית ביקשו ששמות יקיריהן יוסרו מהרשימה לאור העובדה שהנצחת אדם בניגוד לרצונו מהווה עבירה. כמורת המקדש קבעה שלאחר שרוח אדם נכנסת לרשימת המקדש היא מתערבבת עם הרוחות האחרות במקדש ולפיכך לא ניתן להפרידן.

קאמי לפי עימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז מלחמת בושין ב-1869 השתתפה יפן בעשרה עימותים צבאיים. בטבלה הבאה מוצגים בסדר כרונולוגי מספר הקאמי הרשומים במקדש יסוקוני מעימותים אלה.

שם העימות תיאור שנים מספר הקאמי
מלחמת בושין מלחמת אזרחים יפנית 1869-1867 7,751
מרד סצומה מלחמת אזרחים יפנית 1877 6,971
המשלחת לטייוואן עימות עם טאיוואנים האבוריג'ינים 1874 1,130
תקרית אימו עימות עם צבא מורדים קוריאני 1882 מעל 10
מלחמת סין-יפן הראשונה עימות עם סין של שושלת צ'ינג סביב קוריאה 1895-94 13,619
מרד הבוקסרים ברית שמונה ארצות שפלשה לסין על מנת לדכא מרידה כנגד זרים 1901 1,256
מלחמת רוסיה-יפן עימות עם האימפריה הרוסית סביב קוריאה ומנצ'וריה 1905-04 88,429
מלחמת העולם הראשונה עימות עם האימפריה הגרמנית סביב שאנדונג 1918-14 4,850
קרב צ'ינגשאנלי עימות עם צבא העצמאות הקוריאני 1920 11
תקרית ג'ינאן עימות עם הקוומינטנג סביב ג'ינאן 1928 185
תקרית מוקדן תקרית שהובילה לכיבוש מנצ'וריה 1937-31 17,176
מלחמת סין-יפן השנייה עימות עם סין 1941-37 191,250
המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט עימות עם בעלות הברית בזירת האוקיינוס השקט 1945-41 2,133,915
סך הכול 2,466,532

רשימות מקדש יסוקוני אינן כוללות את כוחות שוגונות טוקוגאווה או את המורדים שנהרגו במלחמת בושין ובמרד סצומה מכיוון שהם נחשבים לאויבי הקיסר.

אזור המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההאידן

שטח המקדש הוא 0.0625 קילומטר רבוע, ובו פזורים מספר מבנים נוספים. אף על פי שמקדשים רבים ביפן חולשים על שטח גדול, ייחודו של יסוקוני הוא בהקשרו ההיסטורי.

מבני המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטח המקדש ישנם מספר מבני דת חשובים. היכל התפילה, הנקרא הַאידֶן (拝殿) נבנה ב-1901 במטרה לאפשר למבקרי המקדש לחלוק כבוד ולהציע מנחות. גג מבנה זה עבר שיפוץ ב-1989. באירועים טקסיים מוחלפים המסכים הלבנים המשמשים קירות למסכים בצבע סגול.

ההוֹנדֶן (本殿) הוא המקום המקודש ביותר במקדש ובו שוכנים הקאמי של המקדש. ההונדן נבנה ב-1872 ועבר שיפוץ ב-1989, וזה המקום בו נערכים טקסי השינטו במקדש. מבנה זה סגור לציבור.

המבנה השוכן ישירות מאחורי ההונדן הוא הרֵייג'יבּוֹ הוֹאָנְדֶן (霊璽簿奉安殿) ובו שוכנת רשומת האלוהויות - מסמך בו רשומים שמותיהם של כל הקאמי המונצחים במקדש יסוקוני. מבנה זה בנוי מבטון העמיד לרעידות אדמה והוא נבנה ב-1972 בעזרת תרומה פרטית של הקיסר הירוהיטו.

בנוסף על המקדש הראשי של יסוקוני, בשטח המקדש ישנם שני מקדשים נוספים. מוֹטוֹמִיָה (元宮) הוא מקדש קטן שהוקם בקיוטו לזכר תומכי הקיסר שנהרגו בשבועות הראשונים של מלחמת בושין. שבעים שנה מאוחר יותר, ב-1931, הוקם המקדש מחדש דרומית להונדן של יסוקוני. שמו של המקדש - שפירושו "המקדש המקורי" - הוא רמיזה לכך שמקדש זה היווה את הדגם לפיו נבנה יסוקוני. המקדש השני נקרא צ'ינְרֶיישָׁה (鎮霊社). זהו מקדש קטן שהוקם ב-1965, דרומית למקדש מוטומיה. מקדש זה מוקדש לאלה שלא הונצחו בהונדן - אלה שנהרגו במלחמות ובעימותים ברחבי העולם, ללא קשר ללאום.

במקדש קיים גם אגן היטהרות שנקרא אוֹטֶמיזוּשָׁה (大手水舎), שהוקם ב-1940.

טוריאי ושערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאיאיצ'י טוריאי
צ'ומון טוריאי

בשטח המקדש ישנם מספר טוריאי. ממזרח למערב, הטוריאי הראשון הוא הדאיאיצ'י טוריאי. שער פלדה זה היה הטוריאי הגדול ביותר ביפן בעת בנייתו ב-1921 והוא מקדם את פני המבקרים בכניסה למקדש. גובהו כ-25 מטרים ורוחבו 34 מטרים. ב-1943 הוסר הטוריאי בשל פגעי מזג אוויר והוחזר על כנו ב-1974.

הטוריאי השני הוא הדאיני טוריאי. הוא הוקם ב-1887 במטרה להחליף את טוריאי העץ שעמד במקום לפני כן. שער זה הוא טוריאי הארד הגדול ביפן. אחרי הדאיני טוריאי שוכן השינמון, שער עץ ברוש בגובה שישה מטרים שנבנה לראשונה ב-1934 ושוחזר ב-1994. על שתי דלתותיו חקוק סמל החרצית הקיסרית בקוטר מטר וחצי. מערבית לשער זה שוכן צ'ומון טוריאי, הטוריאי האחרון דרכו עוברים המבקרים בדרכם להאידן.

בנוסף על שלושת הטוריאי והשער המובילים למקדש הראשי ישנם טוריאי נוספים המסמנים כניסות נוספות למתחם. אישי טוריאי, שהוקם ב-1932, הוא טוריאי אבן גדול הנמצא בקצה הדרומי של שביל הגישה למקדש. קיטָמוֹן ומינאמימון הם שני שערים המסמנים את הכניסה הצפונית והדרומית למתחם המקדש, בהתאמה.

מצבות זיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסל אלמנת המלחמה: פסל זה חולק כבוד לכל האמהות שנאלצו לגדל ילדים בהיעדר בעליהן שנהרגו במלחמה. הפסל נתרם למקדש ב-1974 על ידי ילדי אמהות אלה.
  • פסל טייס הקמיקזה: פסל ארד המציג טייס קמיקזה השוכן בסמוך למוזיאון המלחמה.
  • פסל הכלב, הסוס ויונת הדואר: שלושת פסלי הארד האלה, המוצגים בגודל אמיתי, נתרמו בזמנים שונים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20. הראשון שבהם, פסל הסוס, נתרם למקדש ב-1958 ונועד לחלוק כבוד לסוסים ששירתו את הצבא היפני. פסל יונת הדואר העומדת על גלובוס, שנתרם ב-1982, חולק כבוד ליוני הדואר ששימשו את הצבא. הפסל האחרון, שנתרם ב-1992, מתאר כלב רועה גרמני וחולק כבוד לכלבים ששימשו בני לוויה לחיילים היפנים.
  • פסלו של מסוג'ירו אומורה: זהו פסל הארד הראשון ביפן, שנוצר ב-1893. הוא מתאר את האדם הידוע בתור "אבי הצבא היפני המודרני."
  • אירֶיי נוֹ איזוּמי: מיצג בצורת מעיין המוקדש לכל אלה שסבלו או מתו כתוצאה מצמא בקרב.
  • מצבה לזכרו של השופט ראדה בינוד פאל: מצבה זו הוקמה במקדש ב-2005, והיא חולקת כבוד לשופט ההודי ראדה בינוד פאל, השופט היחיד בחבר השופטים של בית הדין הבינלאומי הצבאי למזרח הרחוק שמצא את כל הנאשמים לא אשמים.

מבנים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוּשוּקאן: מוזיאון המוקדש למלחמת העולם השנייה. המוזיאון נבנה ב-1882 והוא מציג פריטים מימי המלחמה כגון מטוס A6M זירו וטורפדו מאויש.
  • שובך: כ-300 יונים לבנות חיות בשובך מיוחד השוכן בתחומי המקדש.
  • שינצ'י טֶייאֵן: גן יפני שנבנה בראשית תקופת מייג'י. גולת הכותרת בגן היא מפל מים קטן השוכן בלב בריכה.
  • זירת סומו: ב-1869 נערכה במקדש יסוקוני תחרות סומו לכבוד ייסוד המקדש. מאז בכל שנה בפסטיבל האביב השנתי נערכים קרבות ראווה בהשתתפות גדולי הענף.
  • נוֹגָקוּ-דֶן: ב-1878 הציגו לראשונה מחזות נו, ובתמיכת המשפחה הקיסרית הפך מקדש יסוקוני לביתו של התיאטרון.

מחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

היושוקאן

הנצחת פושעי מלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת המחלוקות העיקריות נסובה סביב העובדה שפושעי מלחמה מונצחים במקדש יסוקוני. ב-31 בינואר 1969 נועדו נציגי המקדש עם נציגי משרד הבריאות והרווחה, וקבעו שכל פושעי המלחמה עומדים בקריטריונים להנצחה במקדש. עם זאת, הוחלט שלא לפרסם את רשימתם של פושעי המלחמה בשל ההחלטה מעוררת המחלוקת.‏[3] ב-1959 נרשמו הקאמי של 1,068 פושעי מלחמה מדרג ב ו-ג שהוצאו להורג במקדש, וב-1978 נרשמו הקאמי של 14 פושעי מלחמה מדרג א שהוצאו להורג או מתו בכלאם. לפי מזכר שפרסם מנהל סוכנות משק הבית הקיסרי ב-2006, הנצחתם של פושעי מלחמה מדרג א הייתה הסיבה שבגינה נמנע הקיסר הירוהיטו מלבקר במקדש עד מותו ב-1989.‏[4] מאז הנצחת פושעי המלחמה נשמעו מספר קריאות מקבוצות שונות להסרת שמותיהם מרישום האלוהויות של המקדש. עם זאת, נציגי המקדש הודיעו שבניגוד למסורת השינטו, כל הקאמי שנכנסים ליסוקוני משתלבים מיד ועל כן אין אפשרות להפריד חלק מהם ולהוציאם.

יושוקאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחומי המקדש פועל מוזיאון להיסטוריה של יפן החולק כבוד לגיבורי המלחמה היפנים. אף על פי שהיושוקאן מכיל פריטים מעימותים צבאיים מוקדמים יותר של יפן, כגון מלחמת בושין ומרד סצומה, עיקר ההתמקדות היא במלחמת העולם השנייה. המוזיאון ספג ביקורת על כך שהוא מציג גישה רוויזיוניסטית למלחמה. במוזיאון מוצגים טייסי הקמיקזה כגיבורי מלחמה, אך פשעיהם אינם מוזכרים כלל. המוזיאון אף מציג את יפן כמשחררת אסיה מהשפעה מערבית, שנדחפה למלחמה על ידי מדינות אירופה וארצות הברית, שעצרה את ייצוא חומרי הגלם למדינה הענייה במשאבים.

ביקורים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת המחלוקות העיקרית הסובבות את המקדש הוא נושא הביקורים מצד פוליטיקאים יפניים. בין המבקרים הפוליטיים לאורך השנים היו ראשי מדינה וראשי ממשלה. רבים בקהילה הבינלאומית, ובקהילה האסייתית בפרט, רואים בביקורים אלה תמיכה ואף שותפות בלאומנות היפנית, והכחשה של אירועי מלחמת העולם השנייה.

ביקורו של ראש הממשלה היפני ג'וניצ'ירו קואיזומי באוגוסט 2001 קיבל סיקור תקשורתי נרחב בסין ועורר זעם בקרב צעירים סינים. חודש לאחר מכן נפגש קואיזומי עם נשיא הרפובליקה העממית של סין ג'יאנג דזה-מין והסכים לערוך ביקור סמלי בגשר מרקו פולו מחוץ לבייג'ינג על מנת לחלוק כבוד לחיילים הסינים שנהרגו במהלך מלחמת סין-יפן השנייה. ביקור נוסף של קואיזומי בקדש יסוקוני באביב 2002 הוביל למשבר ביחסי שתי המדינות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Paper: Yasukuni, state in '69 OK'd war criminal inclusion
Hirohito visits to Yasukuni stopped over war criminals

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר מקדש יסוקוני.
  2. ^ טנאקה.
  3. ^ Japan Times: Paper.
  4. ^ Japan Times: Hirohito.