מקדש קונקורדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקצה המערבי של הפורום הרומאי. בקדמת התמונה שלושה עמודים המהווים שרידי מקדש אספסיאנוס וטיטוס, ומאחוריהם, משמאל, המקום בו עמד מקדש קונקורדיה
שחזור של המקדש - מבט לעבר חזית המבנה.

מקדש קונקורדיה היה מקדש שעמד בקצה המערבי של הפורום במרכז רומא העתיקה. המקדש הוקדש לאלה קונקורדיה והוא מסמל את אחדות העם הרומאי, ונוסד ככל הנראה במאה השישית לפנה"ס. המקדש נבנה מספר פעמים, ובהם על ידי הקיסר טיבריוס. המקדש תואר על ידי פליניוס הזקן בספרו "תולדות הטבע".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת הרומאית המקדש הראשון לאלה קונקורדיה נבנה בשנת 367 לפנה"ס על ידי מרקוס פוריוס קאמילוס לאחר הפיוס בין הפלבאים לפטריקים בעקבות הסכסוך בקשר לחוקים שיפתחו את הקונסולאט בפני הפלבאים. המקדש נבנה מחדש בשנת 121 לפנה"ס, לאחר הרצחו של גאיוס סמפרוניוס גרקכוס.

בין שנת 7 לשנת 10 שוקם המקדש על ידי טיבריוס, והמבנה החדש נחנך בשנת 12. במסגרת שיקום זה נבנה המקדש משיש ועוטר בפסלים רבים וציורי קיר המתוארים בפרוט בספרו של פליניוס הזקן "תולדות הטבע".

המקדש שימש כאחד ממקומות התכנסותו של הסנאט, בין האירועים הפוליטיים המשמעותים שהתרחשו בו היו הנאום שנשא מרקוס טוליוס קיקרו, בעת כהונתו כקונסול של שנת 63 לפנה"ס, שבו הוא פתח את התקפתו על לוקיוס סרגיוס קטילינה שתכנן הפיכה והצבעת הסנאט שהחליטה על הוצאתו להורג של סיאנוס בשנת 31.

תיאור המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקדש נבנה לרגלי גבעת הקפיטולין בסמוך לטאבולאריום. בשל מגבלות המקום המקדש היה החדר הקדמי במקדש רחב (45 מטרים) בחזיתו, וצר בעומקו (24 מטרים), ואילו החדר הפנימי רחב פחות (34 מטרים) וצר אף יותר (14 מטרים עומקו). טור של עמודים קורינתיים חילק את המבנה לשני אולמות. כיום נותרה רק רצפת המקדש.

המבנה היה מעוטר בפסלים רבים - חלקם העתקים של פסלים יווניים ובהם פסלי אפולון ויונו, אפולון התינוק ומינרווה (מעשה ידי הפסל אופרנור), פסל אסקלפיוס והיגיה (מעשה ידי ניקראטוס), פסל מרס ומרקוריוס (מעשה ידי פיסטון), פסל קרס ומינרווה (מעשה ידי סתניס), וכן ציורים רבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]