מקובל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקובל הוא כינוי לדמות אשר עיקר עיסוקה מופנה ללימוד הקבלה, ועיסוק בחקר האלוהות וסודות התורה. מקובל הוא זה העוסק בטקסטים של תורת הסוד היהודית (קבלה עיונית), על אף שהמקובלים מזוהים לרוב עם עיסוק ב"קבלה מעשית", היו כאלו שהתעסקו גם ב"קבלה מעשית".
תוכן עניינים |
[עריכה] מקובלים בהיסטוריה
זיהוי של עקבות מתורת הסוד כבר בתלמוד הבבלי (כגון חגיגה פרק שני), הוביל לקביעת מקובלים מסוימים בתקופת התנאים.
ראשון המקובלים בתקופה המודרנית הנו האר"י. בהמשך אנו מוצאים דמויות מרכזיות נוספות שהוגדרו כמקובלים, כדוגמת הרמח"ל, הרש"ש הקדוש, החיד"א, הגאון מווילנה, הבעש"ט, ובדור הקודם- רבי יוסף חיים.
[עריכה] ראשוני המקובלים
המאמרים התלמודיים אשר עסקו במעשה בראשית ומרכבה, ציינו אף שמות של אישים אשר עיסוקים היה בסודות התורה, ובפעילות מעשית ("קבלה מעשית") הנלוות לכך. דמויות אלו סווגו כראשוני המקובלים.
[עריכה] מקובלי ימי הביניים
| ראשוני המקובלים בימי הביניים |
|
הראב"ד השלישי | ר' יצחק סגי נהור | ר' עזרא ועזריאל בני שלמה | רמב"ן | ר' מנחם רקנאטי | ר' יעקב בן ששת | ר' יהודה ב"ר יקר | ר' אשר בן דוד ר' ברוך התוגרמי | ר' אברהם אבולעפיה | ר' משה בן שמעון מבורגוס | ר' יוסף ג'יקטיליה ר' יצחק דמן עכו | ר' משה די ליאון |
[עריכה] מקובלי צפת
|
רבי שלמה אלקבץ | רבי משה קורדובירו האר"י | תלמידי האר"י: רבי חיים ויטל , רבי יוסף בן טבול , רבי ישראל סרוג (סרוק) רבי משה אלשיך | רבי אליהו די וידאש | רבי יוסף חאגיז | רבי אלישע נאלדוא | רבי משה באסולא | רבי יונתן סאגיס | רבי אלעזר אזכרי | הרדב"ז | רבי שמואל אוזידא |
[עריכה] מקובלים בעת החדשה
גם בעת החדשה צמחו מקובלים שונים, אשר התרכזו בעיקר סביב ישיבת המקובלים בית אל. כך ניתן להצביע על רבי גדליה חיון, מייסד הישיבה, ובעיקר את רבי שלום שרעבי המכונה הרש"ש הקדוש שעמד בראש הישיבה ונחשב לגדול המקובלים בכל הזמנים אחרי האר"י, כתב פרושים על ספרי הרב חים ויטאל של האר"י והעמיד דור שלם של תלמידים מקובלים נודעים כגון החיד"א, מהרי"ט אלגזי, ר' חיים דילרוזה, ר' גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט) ועוד. בנוסף ניתן למנות את רבי יוסף חיים, הבן איש חי, רבי שלמה הדיא והרב סלמאן אליהו אביו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ותלמיד הבן איש חי .ובדורנו רבי מרדכי שרעבי- צאצא לרבי שלום שרעבי, רבי ישראל אבחוצירא המכונה: "באבא סאלי" וכן את הרב יצחק כדורי שנקרא: "זקן המקובלים".
ואכן גם בדורנו אפשר להצביע על מספר מוקבלים ביניהם הראשון לציון הרב מרדכי אליהו.
[עריכה] ספרות
הספרות בה עוסקים המקובלים היא ספרות קבלית, העוסקת בעניינים של מעשה בראשית ומעשה מרכבה. העיסוק האינטנסיבי ביותר הנו ב"קבלת האר"י", בספר הזוהר. הבנת כתבי האר"י קשה מאוד ולא נעשית בימינו ללא הפרושם שכתב הרש"ש הקדוש. אולם קיימת ספרות ענפה נוספת, אשר מקובלים מסוימים מתמחים דווקא בה. כך הספרים המוקדמים הם ספר יצירה וספר הבהיר; וכן יש לצרף ספרים של "קבלת הרמ"ק" מבית מדרשו של רבי משה קורדובירו.
[עריכה] עוסקי קבלה אחרים
למעשה לא כל אישיות העוסקת באינטנסיביות בספרות הקבלית, מכונה "מקובל". כך דמויות מסוימות, אשר אינם מזוהות לחלוטין עם האורתודוקסיה הקלאסית, לא נכללים בכינויים אלו. כך הרבנים אוהד אזרחי ומרדכי גפני אשר יסדו קהילות ולימוד של קבלה, והפסיכולוג ד"ר מיכה אנקורי אשר מטפל על פי הבנתו בתורת הקבלה; אלו אינם מכונים "מקובלים".
[עריכה] המחקר
בהתאם לחקר הקבלה, שנוסד בתחילת המאה העשרים על ידי פרופ' גרשם שלום מהאוניברסיטה העברית בירושלים, התפתח אף חקר גדולי הקבלה "המקובלים".
