מק'קוי טיינר
 | |
| טיינר בהופעה בשנת 1973 | |
| לידה |
11 בדצמבר 1938 פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
6 במרץ 2020 (בגיל 81) ברגנפילד, ארצות הברית  |
| שם לידה | אלפרד מק'קוי טיינר |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1960–2020 (כ־60 שנה) |
| עיסוק | מוזיקאי, מלחין |
| סוגה | ג'אז, ג'אז חופשי, ג'אז מודאלי, פוסט-בופ |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה | פסנתר |
| חברת תקליטים |
אימפולס רקורדס, אלקטרה רקורדס, קולומביה רקורדס, אנג'ה רקורדס |
| שיתופי פעולה בולטים | בני גולסון, ארט פארמר, ג'ון קולטריין, אלווין ג'ונס, פרדי האברד, האנק מובלי,בילי הארט |
| פרסים והוקרה |
אמני הג'אז של NEA |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מק'קוי טיינר (באנגלית: McCoy Tyner; 11 בדצמבר 1938 – 6 במרץ 2020) היה פסנתרן ג'אז אמריקאי, אשר התפרסם בעבודותיו עם הרביעייה של הסקסופוניסט ג'ון קולטריין. במהלך שש שנותיו עם קולטריין הקליט גם אלבומי סולו, ולאחר פרישתו המשיך להקליט הן אלבומי סולו, והן אלבומים כמוביל. טיינר נחשב לאחד מפסנתרני הג'אז החופשי הראשונים, וסגנונו משפיע על רבים מהפסנתרנים החדשניים.
ילדות וקריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיינר נולד בפילדלפיה כאח הבכור מבין שלושה. אמו לחצה עליו שילמד לנגן בפסנתר עד שבגיל 13 החל לנגן, ובגיל 15 המוזיקה הייתה המוקד המרכזי של חייו. טיינר הושפע בין היתר מהפסנתרן השכן לו, יליד פילדלפיה אף הוא, באד פאוול.
ההתנסות הראשונה של טיינר בהרכב מקצועי הייתה תחת הובלתו של הסקסופוניסט בני גולסון, בג'אזטט המפורסם שלו. לקראת סוף שנת 1960 עבר לנגן עם קולטריין. קולטריין כבר הכיר את עבודותיו של הפסנתרן קודם לכן, הוא אף הקליט קטע שטיינר הלחין עוד ב-1958.
טיינר השתתף בהקלטות החשובות של ההרכב, כולל בהקלטת האלבום My Favorite Things הנודע. הרביעייה, שהורכבה מקולטריין, טיינר, ג'ימי גאריסון בקונטרבס, ואלווין ג'ונס בתופים, נחשבת לאחד ההרכבים שעיצבו את הג'אז, ויצרו את הג'אז החופשי. בין השנים 1961–1965 הרביעייה הופיעה כמעט ללא הפסקה והקליטה אלבומים רבים, כולל קלסיקות כגון A Love Supreme.
במהלך הקלטותיו עם קולטריין הקליט גם אלבומי סולו בחברת ההקלטות Impulse! וכן כמלווה בהקלטות של בלו נוט. דווקא מהאלבומים שלו כאמן סולו ניתן ללמוד על יכולתו להלחין, ועל הטכניקות שפיתח לנגינת ג'אז מודרני בפסנתר. אמנם בערכן המוזיקלי לא משווים את ההקלטות הללו, לאלו שהקליט יחד עם הרביעייה של קולטריין, אך הן עוזרות לניתוחים היסטוריים ומוזיקולוגים.
אחרי קולטריין[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שעזב את הרביעייה של קולטריין, בין השנים 1967–1970 הקליט כאמן סולו בעיקר בחברת בלו נוט, וסגנונו הושפע מאוד מהפוסט-בופ. במשך שנות השבעים הוא הקליט הקלטות שונות, לאו דווקא בסגנון הג'אז החופשי, ויצר דיסקוגרפיה עשירה, אשר זכתה לביקורות חיוביות. טיינר החל להכניס השפעות אפריקאיות ואסייתיות לנגינתו אף שילב נגינה בכלים שונים, כולל צ'מבלו וקוטו. בעשורים האחרונים לחייו טיינר התמקד בהובלת שלישיות, לרוב של פסנתר, בס ותופים.
נפטר ב-6 במרץ 2020.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מק'קוי טיינר (באנגלית)
מק'קוי טיינר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מק'קוי טיינר, באתר ספוטיפיי
מק'קוי טיינר, באתר AllMusic (באנגלית)
מק'קוי טיינר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מק'קוי טיינר, באתר Discogs (באנגלית)
מק'קוי טיינר, באתר Songkick (באנגלית)
מק'קוי טיינר, באתר בנדקמפ- מק'קוי טיינר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ratliff, Ben (2020-03-06). "McCoy Tyner, Jazz Piano Powerhouse, Is Dead at 81". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-03-07.