ג'וקבוקס
ג'וּקְבּוֹקְס (מאנגלית: Jukebox) הוא מכשיר אוטומטי למחצה המאפשר להשמיע שירים נבחרים מתוך מלאי תקליטים, תקליטורים או מספריית קובצי מוזיקה דיגיטליים, לרוב על ידי הפעלה באמצעות מטבעות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנגנים המוזיקליים הראשונים בשוק אשר אפשרו לנגן מוזיקה באמצעות מטבעות היו – תיבות נגינה ופסנתרים שהופעלו באמצעות מטבעות. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19 החליפו את המכשירים הללו מכונות אשר ניגנו הקלטות של שירים ומנגינות במקום מכשירי נגינה פיזיים שניגנו רק מנגינות. בשנת 1890 לואיס גלאס וויליאם ס. ארנולד המציאו את הפטיפון הראשון שעבד על מטבעות. בשנת 1918 הובארט ס. ניבלאק המציא פטנט על מנגנון שמסוגל להחליף תקליטים באופן אוטומטי. המצאה זו הובילה לפיתוחו של הג'וקבוקס הראשון שאפשר לבחור תקליטים. מכשיר זה הוצג לראשונה לציבור בשנת 1927. בהדרגה החלו להיכנס לשווקים מכונות ג'וקבוקס שהיו בעלי רמות גבוהות יותר של אוטומציה. מכונות הג'וקבוקס הכילו בהמשך גם אפשרות לעקוב אחר הפופולריות של השירים – מה שאפשר לבעלי המכונות להשאיר במכשירים את התקליטים הפופולריים יותר ולהחליף את התקליטים הפחות פופולריים.
מכונות הג'וקבוקס היו בשיא הפופולריות בין שנות הארבעים עד אמצע שנות השישים, ובמיוחד בשנות החמישים בתקופה בה מוזיקת הרוק אנד רול הייתה בשיאה.
במהלך שנות ה-80 החליפו התקליטורים את התקליטים בתור המדיה הנפוצה ביותר במכונות הג'וקבוקס המודרניים.
בשנת 1999 הושק הג'וקבוקס הדיגיטלי הראשון. דגם זה הכיל ספרייה גדולה במיוחד של קובצי מוזיקה דיגיטליים אשר אוחסנה על גבי המכשיר ואשר התעדכנה באופן אוטומטי באמצעות לוויין.
הדעיכה בפופולריות של הג'וקבוקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעבר מכונות הג'וקבוקס זכו לפופולריות רבה בעיקר משום שהן הכילו לרוב את השירים החדשים ביותר בשווקים, משום שהם הציעו מבחר שירים והשמיעו אותם ללא פרסומות וכמו כן, משום שהן הציעו אמצעי לשליטה בתכנים מוזיקליים אשר לא היו זמינים באותו העת באמצעים טכנולוגיים אחרים. הפופולריות של מכונות הג'וקבוקס דעכה במהלך העשורים האחרונים, בעיקר בעקבות העלייה בפופולריות של נגני השמע הדיגיטליים האישיים, ובשל הנגישות של המוזיקה כיום באמצעות האינטרנט. בשל המגמות הללו לציבור הכללי כיום יש עניין מופחת בהרבה בלשלם כסף תמורת השמעת שירים בודדים במקומות ציבוריים.
