מקור השם "גאורגיה"

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גאורגיה בשפות שונות
שפה גאורגיה תעתיק
עברית גאורגיה/גרוזיה גאורגיה
גאורגית საქართველო סַכַּרתווֶולוֹ
אספרנטו Kartvelio קארטבליו
אנגלית Georgia ג'וֹרג'יה
יוונית Γεωργία גֵאוֹרִייָה
ערבית جورجيا ג'ורג'יה
אורדו جارجیا ג'ארג'יה
קזחית Гүржістан גורז'יסטן
טורקית Gürcistan גירג'יסטן
אוזבקית Gurjiston גורג'יסטון
אזרית Gürcüstan גירג'יסטן
כורדית Gurcistan גורג'יסטן
פרסית گرجستان גורג'יסטן
רוסית Грузия גרוזיה
בוסנית Gruzija גרוזיה
פולנית Gruzja גרוזיה
סלובקית Gruzínsko גרוזינסקו
קורנית Grousi
אוקראינית Грузія גרוזיה
וולאפיק Grusiyän גרוסיאן
פריזית Geörgje גאורגיה
חאורחיה
אסטורית Xorxa שורשה
אראגונית Cheorchia צ'אורצ'יה
ברטונית Jorjia ז'ורז'יה
אירית Seoirsia שורשיה
אסטונית Gruusia גרוסיה
האיטית Jeoji ז'אוז'י
אלבנית Gjeorgjia דייאורדייה
אירית Seoirsia
ארמנית Վրաստան
אבחזית Қырҭтәыла
בנגלית জর্জিয়া
טג'יקית Гурҷистон
פאשטו جيورجيا
אויגור گرۇزىيە
אוסטית Гуырдзыстон גוארדזסטון
קצ'ואה Kartulsuyu
תאית ประเทศจอร์เจีย
מונגולית Гүрж
נאוואטל Georgitlān
אראגונית Cheorchia
אספרנטו Kartvelio
אילוקאנו Georgia
איסלנדית Georgía
בלארוסית Грузія
סבואנו Georgia
גאלית סקוטית Seòirsia
ולשית Georgia
גרוזיה
שפה
רוסית
בולגרית
קירגיזית
אודמורט

הגאורגים מכנים את עצמם "כּארתבֶלֶבּי" (ქართველები), לארצם הם קוראים "סַכּארתבֶלוֹ" (საქართველო), ושפתם נקראת בפיהם "כּארתוּלי" (ქართული). על פי ההיסטוריון הגאורגי מהמאה האחת עשרה, לאונטי מרובלי, וההיסטוריון וחושטי בגרטיוני מהמאה השמונה עשרה, שמות אלה לקוחים משמו של מנהיג מהמיתולוגיה הגאורגית בשם כרתלוס, שנחשב לאבי האומה. על פי האמונה, כרתלוס היה בנו של תוגרמה (מצאצאיו של יפת בנו של נח).

"סכרתוולו הוא תוצאה של השם כרתלוס, שקיבל מדינה בתור החלקה שלו, ולאזורים שהטמיע, הוא קרא בשמו כרתלי והנתינים סכרתוולו. ואחריו, מי שהמשיך את מסורת המשפחתית של האב הקדמון, הבנים והנכדים, נקראו סכרתוולו"

– וחושטי בגרטיוני

אף על פי כן, מוכיח, המחקר המדעי, כי כרתוולי והנגזרות הפונטיות של השם כַּרתלֶלי ("שמוצאו מכרתלי"), שממקור המתייחס לשם של מקום והתושבים המתגוררים באותו מקום, הוא מהמאה האחת עשרה. שם זה מבוסס על השם הגאוגרפי הפופולרי סכרתוולו-כרתלי, ומכאן שתושב המקום נקרא "כַּרתבֶלי".

האטימולוגיה של השם "כרתלי" מלמדת כי הוא מופיע כשם עצם באוצר המילים של השפות הכרתווליות, בפרט מילים כמו:

כמו כן ישנה קִרבה למילם מהשפות באזור כמו:

השם "גאורגיה" נהוג בשפות רבות בעולם, ומקורו ביוונית: "גֶאוֹרג" (Γεωργ). פירוש השם ביוונית הוא איכר, ולכן גאורגיה ביוונית (Γεωργία) מציינת "אדמה חקלאית".

בעולם המערבי ידועים הגאורגים כ"גורג'ים" על פי השפה הערבית: "גוּרג'" והפרסית: "גוּרג'י" (گرجی), שפירושה חקלאות (כמו היוונית). הכינוי הפרסי לגאורגים, גורג'י, הוא גם המקור לטורקית "גוּרג'וּ" (Gürcü). וברוסית "גרוּזין" (Грузин). שם המדינה בפרסית הוא "גוּרגֶ'סטַן", בטורקית "גוּרג'יסטַן" וברוסית "גרוּזיה".

היסטורית, הפרובינציה ההיסטורית הדומיננטית הייתה כארתלי הידועה גם בשם "כּארתלי האיברית" או "איבריה". הוא היה מקום מושבה של הממשלה הגאורגית ברוב תקופות ההיסטוריה הגאורגית. השם "איבריה" הוא שיבוש של הגאוגרפים של העת העתיקה (סטרבון ואחרים), מכיוון שמערכת היחסים ההיסטורית עם איבריה הקווקזית והאיברים איננה ידועה.

איות נוסף לשם "איבּריה" הוא "איבריה" (האות ב' איננה דגושה), ומדובר בהשפעה ממילים ארמניות לגאורגים ולגאורגיה. "וירק" (Վիրք) ו"וראסטַן" (Վրաստան), בהתאמה. כמו כן, ישנן הרבה מאוד, אגדות ותאוריות לגבי שם המדינה, ורובן לא הוכחו היסטורית. טעות נפוצה היא ייחוס השם לקדוש המגן של גאורגיה (שהוא פטרון המגן גם של אנגליה), גיאורגי הקדוש. לפי אחרים, ייתכן והשם מתייחס למילה הפרסית "גוּרג" שפירושה זאב, דמות בפולחנים העתיקים של אנשי הקווקז (מופיע גם במיתולוגיה הגאורגית בה גיאורגי הינו אל הזאבים), לפיכך "גוֹרג'סטַן" שפירושה "מדינת הזאבים". גישה אטימולוגית אחרת טוענת כי השם הפרסי קשור לשורש פרוטו-אינדו-אירופי, שפירושו הרים.

על פי סברה אחרת השם "סכרתבלוֹ" בא במקורו משם ההר אררט בארמית "קארדוּ" (ניתן למצוא עיגון לכך בתרגום התנ"ך לארמית, תרגום אונקלוס). עם השנים השתבש השם והאות ד' הפכה לאות ת', וכך נוצר השם סכרתואלו, ועל מנת להקל על ההגיה שונתה המילה בלשון היום יום לשם סכתרבלו שפירושה "מדינת הכרתבלים".

שם המדינה בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם המדינה בעברית השתנה במהלך השנים. בימי הביניים הם נקראו איברים או גאורגים. בתקופת השלטון העות'מאני בישראל נקראו הגאורגים גוּרג'ים על פי שמם בטורקית עות'מאנית, ועל פי השם הזה נקראה עליית הגורג'ים בסוף המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים, וכן שכונת הגורג'ים בירושלים.

עד לשנות ה-70 נהוג היה בישראל לקרוא לרפובליקהסובייטית דאז) גאורגיה, או גורג'יה. בשנות ה-70 נפתחו שערי ברית המועצות לזמן-מה, ועולים רבים הגיעו לארץ. ביניהם עולים רבים מגאורגיה, שאותה כינו גרוזיה, על-פי שמה ברוסית. מאז נעשה שם זה מקובל בעברית. מלבד ברוסיה, מקובל השם גרוזיה בכמה מדינות סלאביות, וביפן. ברוב מדינות העולם נהוגים השמות גאורגיה, גורג'יה, גורג'יסטאן, ג'ורג'יה וכדומה. ב-2005 ביקש שגריר הרפובליקה בישראל, לאשה ז'ווניה, שהוא דובר עברית, לחדול מהשימוש בשם גרוזיה ולחזור לשימוש בשם גאורגיה. שתי סיבות עומדות מאחורי הבקשה: רצונה של הרפובליקה לנתק לחלוטין את הקשר בינה לבין רוסיה, ורצונה של הרפובליקה ליצור זיקה בין גאורגיה המודרנית לקהילות הגאורגיות שישבו בירושלים שנים רבות. במנזר הגאורגי של עמק המצלבה, למשל, התגורר במאה ה-11 שותא רוסתוולי, מחברו של האפוס הגאורגי הלאומי "עוטה עור הנמר". בלשונו של השגריר:

Cquote2.svg

שינוי השם בישראל בשנות ה-70 מנתק באופן מלאכותי רצף היסטורי שכמו מוחק מן ההיסטוריה את נוכחותם של הגאורגים בארץ הקודש על פני אלפי שנים. גם אלו שיודעים שבין המאה העשירית למאה ה-15 היו הגאורגים הקהילה הכי חזקה בארץ הקודש, לא בהכרח מקשרים אותם עם הגרוזינים של היום. כבר מן המאה הרביעית לספירה הייתה נוכחות גאורגית בולטת בארץ הקודש, ובשיאה הגיעה לכך שהכפרים מלחה וקטמון (היום שכונות בירושלים), כמו גם 30 מנזרים, היו שייכים לגאורגים. השימוש בכינוי 'גרוזינים' במקום 'גאורגים' מנתק את הרצף הזה, החשוב לעמנו במיוחד

Cquote3.svg
– לילי גלילי, גרוזיה דורשת מישראל: תקראו לנו גאורגיה, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2005

.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]