מקור ראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Internet-news-reader.svg מקור ראשון
Makor Rishon Logotype.svg
תדירות עיתון יומי
פורמט ברואדשיט
בעלים קבוצת הירש מדיה
עורך שלמה בן-צבי
נוסד 1997
שפה עברית
תפוצה 21,500 בימי חול, מנויים
כ-150 אלף קוראים למהדורת השבת‏‏‏[1]
מדינה ישראל
www.jtimes.co.il

מקור ראשון הוא עיתון ישראלי המזהה עצמו כישראלי לאומי. משרדי העיתון נמצאים בירושלים, ועורכו הראשי הוא שלמה בן-צבי.

תוכן עניינים

היסטוריה [עריכה]

"מקור ראשון" נוסד כשבועון בחודש יולי 1997 במטרה ליצור עיתון בלתי תלוי בעל אופי יהודי ופטריוטי[דרוש מקור]. את העיתון הקימה משפחת ליסטנברג, משפחה דתית לאומית העוסקת ביהלומים ומושבה בבלגיה ובתל אביב. למשימת הקמת העיתון גויס תחילה העיתונאי מאיר עוזיאל, שצירף אליו את מיכאל רוזוליו כראש צוות גיוס הכתבים. רוזוליו היה בעבר כתב ב"ידיעות אחרונות" וברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, וממקימי רדיו "קול הים האדום". המערכת הוקמה במשרדי "פרסום ישראל" בגבעת שאול בירושלים, והורכבה מעיתונאים ועורכים דתיים וחילונים.

עורכי העיתון בשנותיו הראשונות היו ברובם חילונים, בהם: מאיר עוזיאל, מיכאל רוזוליו, יהודה לוי ועופר שפירא.

הכנסות העיתון היו נמוכות ומצבו הכלכלי הידרדר. בסוף אוקטובר 1999 נסגר העיתון, סגירה שבעקבותיה הכריזו הבעלים על פשיטת רגל.

"מקור ראשון" הוקם מחדש לאחר כחמישה שבועות, בדצמבר 1999, תחת חברה בשם "מקור ראשון החדש" - מהלך שאיפשר לרוכש, ד"ר מייקל כריש, ליהנות ממוניטין העיתון מבלי לשאת בחובות העבר. כריש פעל להרחבת מאגר המנויים ולביסוסו הכלכלי של העיתון. במהלך שנת 2003 נרכש העיתון על ידי איש העסקים שלמה בן-צבי. בעקבות הרכישה בוצעו בעיתון שינויים שכללו הרחבה ניכרת של מספר העמודים ומספר הכותבים וכן מעבר לפורמט עמוד רחב יותר.

עד אמצע 2007 הופיע "מקור ראשון" כשבועון. ב-25 באפריל 2007 מוזג העיתון היומי של "הצופה" לתוך "מקור ראשון", שהחל להופיע תחת הלוגו "מקור ראשון - הצופה". לעורך העיתון מונה שלמה בן-צבי, שהיה לפני כן מנכ"ל העיתון. "מקור ראשון" יצא, למעשה, כעיתון יומי, במשך כשנתיים.

בנובמבר 2008 דווח‏‏[2] על קשיים כספיים אליהם נקלע העיתון, עובדי העיתון אף הגישו לבית המשפט בקשה לפירוק העיתון‏‏[3]. העיתון התמודד עם המשבר על ידי קיצוץ נרחב בתוכן, העלאת מחירים, פיטורי עובדים, סגירת אתר האינטרנט וארכיון הכתבות של העיתון, וצעדים נוספים. החל מחודש יוני 2009, חלו שינויים בהפצת העיתון, והעיתון המודפס שב למתכונת של שבועון. מהדורה יומית מצומצמת מופצת רק למנויים, ורק בסופי שבוע ניתן לרכוש את העיתון בנקודות ההפצה. ניתן לקרוא את המהדורה היומית באתר האינטרנט של העיתון.

ביום חמישי, ה-16 בפברואר 2012, החל העיתון להפיץ מהדורה מורחבת חינמית במוקדי חלוקה, שמכילה הפניות רבות למהדורת הדגל של העיתון הנמכרת בסוף השבוע, במהלך שמטרתו להגדיל את מספר המכירות והמנויים בימי שישי[4].

שער של העיתון

מבנה העיתון [עריכה]

העיתון כלל בעבר רק 'מעטפת' חדשותית, יומן חדשותי ומגזין שבועי, 'דיוקן', שבו נכלל גם מוסף תרבות. לאחר רכישת העיתון בידי שלמה בן-צבי ב-2003 החלו להופיע מוספים חדשים, וההתרחבות הגיעה לבשלותה כאשר העיתון עבר למתכונת חדשה, במאי 2005. מאז רכש בן-צבי את העתון הוא עובר שינויים תכופים. במתכונתו היום, כולל העיתון שמונה חלקים:

  • מעטפת חדשותית - ידיעות חדשותיות, מאמרי פרשנות, מאמר המערכת, טורי פרשנות, מדורי כלכלה, מדע, ספורט וטיול בארץ.
  • יומן - מוסף אקטואליה שבועי ובו כתבות, ראיונות וטורים אישיים. המדורים הקבועים הם טורו של אמנון לורד 'נגד הרוח'; טור שירי-אקטואלי מאת צור ארליך; שורת הקטעים 'לא אקטואלי' של עדי ארבל; מדוריהם של הכתבת הפוליטית סופיה רון-מוריה; מדור ובו חשיפות בעניינים בינלאומיים ושמו 'תיבת פנדורה' מאת פזית רבינא; מדור סאטירי בשם 'בריחת המוחות' בעריכת גדעון דוקוב, וכתבת עומק שבועית בענייני המזרח התיכון מאת ד"ר מרדכי קידר. בין יתר הכתבים הקבועים במוסף אבינדב ויתקון ואריאל כהנא. עורך המוסף הוא אורי אליצור.
  • דיוקן - מגזין הכולל כתבות צבע, טורים אישיים ומדורים שונים. ביניהם - מדור רכב מאת אדוארד אטלר; מדור אוכל מאת אורי מלמד; מדור טיולים מאת גלית דהן-קרליבך; מדור משחקי מחשב מאת אסי טוביה; מדור אקטואלי מאת חגי סגל; לוח משדרים, מדור תשבצים ומדור קולנוע מאת נחום מוכיח (בעבר כתבה את המדור רננית פרשני ולפניה כתב אותו יובל ריבלין). עורכת המוסף היא אורלי גולדקלנג, שאף כתבה בעבר את 'ציפורניים' - טור הומוריסטי בשיתוף עם מאיה לוינסון, והיום כותבת בעמוד הפותח את 'פאזל'. בצוות הכתבים הקבועים של "דיוקן" יפעת ארליך, דוד חרמץ, חגי סגל, ריקי רט, צור ארליך, אלישיב רייכנר ועוד.
  • שבת - מוסף להגות, יהדות וספרות, בעל אופי אינטלקטואלי ולאו דווקא אקטואלי. העורך הראשון: יואב שורק. עורך: אלחנן ניר. עורך מדור ביקורת הספרים: ד"ר שמואל פאוסט.
  • צדק - חדשות ופרשנות מעולם המשפט, הדין וההלכה. עורך: יהודה יפרח.
  • מוצש - מוסף תרבות ופנאי (החל להופיע בשנת 2011). העורך הראשון: אלעד טנא. עורך: אריאל שנבל.
  • נשים - מוסף המיועד לנשים (החל להופיע בקיץ 2006, ומתפרסם פעם בשבועיים), בעריכת לימור גרזים-מגן. קדם לו המגזין "פני אישה" בעריכת איילת קדם ואחריה רוני שוב.
  • אותיות - עיתון ילדים ונוער. פרי איחוד שנעשה בשנת ה'תשע"א בין המוסף "מקור לילדים" לבין עיתון הילדים והנוער הדתי הוותיק אותיות. תחילה נקרא העיתון המאוחד "אותיות לילדים", ולאחר מכן חזר להיקרא "אותיות, עיתון מבית "מקור ראשון"". הגיליון הראשון של "מקור לילדים" הופיע בכ"ז בכסלו תשס"ה, 10 בדצמבר 2004. העורכות היו אתי אלבוים ואורית זימר. בשנים שקודם לכן הופיע מדור לילדים בן שני עמודים במוסף "דיוקן". עורכו בשנותיו האחרונות היה אהוד מקסימוב. ובין כותביו היו שושי גרינפלד, יואל חייט, יוסי שחר ואבינדב ויתקון.
  • סוכריות - עיתון לגיל הרך. ידוע כעיתון-האח של "אותיות". לפני האיחוד בין מוספי הילדים של "מקור ראשון" לעיתונים מבית "אותיות", הוציא "מקור ראשון" מוסף לגיל הרך ושמו "ענקים". שני המוספים התאחדו אך השם "סוכריות" נשאר.
  • שבת הגדול - מוסף הגות מורחב, המופיע שלוש פעמים בשנה בעריכת יואב שורק.

במשך תקופה מסוימת הוציא העיתון אף את מקורי- עלון שבת שהופץ חינם בבתי הכנסת וכלל כתבות מקוצרות מהעיתון "מקור ראשון" ומדורים נוספים, אך הוא חדל להופיע בשלהי 2010.

מוספי עבר [עריכה]

מ-1 בינואר 2005 ועד פברואר 2006 הופיע מדי שבוע 'השבועון', מוסף תרבות ומדריך שידורים והצגות. את 'השבועון' ערכה תמר נשר-רטי. סגן העורכת היה שי צלר.

בתחילת דרכו של העיתון בפורמט החדש הופיע מוסף נופש, שהפך לדו שבועי ועד מהרה בוטל.

ביוני 2006, חודשים אחדים לאחר ביטול 'השבועון', נוסף מוסף דו שבועי שנקרא 'שישי ישראלי', שתוכנן להפוך לשבועון. הוא היה מוסף כרומו, בפורמט קטן, ובו מדורים, טורים, ובעיקר כתבות מגזין בנושאי אקטואליה ואקטואליה רכה. לאחר כשלושה חודשים הוא בוטל.

המוסף 'פני אשה' קדם למוסף 'נשים', והופיע אחת לחודש.

המוספים כלכלה בעריכת הכלכלן ערן בר-טל - מרצה לכלכלה ועורך המהדורה העברית של "החופש לבחור" של מילטון פרידמן - וספורט בעריכת דותן מלאך, היו בעבר מוספים נפרדים, אך מאז ט"ו באב תשע"ב הם חדלו להופיע כמוספים נפרדים, ונכנסו אל תוך דפי המגזין "מוצש".

מוסף 'שבת' [עריכה]

מוסף 'שבת' הוא מוסף בנושאי הגות, ספרות ומחשבה תורנית היוצא במסגרת "מקור ראשון" מאז שנת תשס"ד (2004). עורך המוסף מאז הקמתו ועד תשע"ב היה יואב שורק, העורך כיום ולשעבר העורך הספרותי הוא אלחנן ניר ועורך מדור ביקורת הספרים הוא ד"ר שמואל פאוסט. עורכים נוספים ששימשו בעבר הם עידו חברוני וניר רצ'קובסקי.

'שבת' משלב תכנים יהודיים מובהקים עם תכנים ספרותיים ואמנותיים כלליים. תחומי עיסוקו רחבים יותר ממוסף ספרותי רגיל, וכן היקפו - 24 עמודים כמעט לכל אורך שנות הופעתו. המוסף זוכה להערכה רבה ונחשב במה מכובדת, שבה מפרסמים סופרים, משוררים, מתרגמים, חוקרים, ותלמידי חכמים באופן שוטף. כל חומרי המוסף שהצטברו במאה הגיליונות הראשונים הופיעו בתקליטור מיוחד ונמכרו למנויי העיתון.

פורמט המוסף עבר שינויים קלים בלבד מאז הופיע לראשונה. בשער מופיעה יצירת אמנות (ציור או צילום) ובצידה ציטוט המתייחס ליום השבת - אמרת חז"ל, קטע ספרות, סיפור חסידי או טקסט הגותי, תחת הכותרת 'לקראת כלה'.

מדורים שהיו במוסף במשך השנים הם:

  • קריאה בתורה - סיכום פרשת השבוע, הנכתב בידי יואב שורק. מאז תחילת הקריאה בספר בראשית בשנת תשס"ז מופיע במקומו מדור פרשת השבוע קריאה שנייה מאת איתי אליצור. לאחר שנתיים הוחלף המדור במאמר קצר של הרב מיכאל בריס.
  • לשכנו תדרשו - מדור עיון בפרשת השבוע שעוסק בתחום המקדש והקדשים, מאת יהודה עציון.
  • מן הפרדס - מדור עיון בפרשת השבוע, בעל אוריינציה חסידית, מאת ישראל אריאל.
  • דרך ארץ - טור אישי-עיוני על מסעות בארץ, נופיה ותולדותיה, מאת ניר מן.
  • אגדתא - עיון במדרש אגדה, מאת שמואל פאוסט. המדור יצא לאור כספר בהוצאת דביר בשנת תשע"א (2011).
  • יהודי עולמי - מדור דו שבועי על קהילות יהודיות בעולם, אותו כותב הרב אליהו בירנבוים. על מדור זה זכה הרב בירנבוים בפרס 'בני ברית' לסיקור עיתונאי. המדור יצא לאור גם כספר אלבומי גדול בשם זה, בשנת תש"ע (2010).
  • ארץ מקרא - מדור בנושאי ארכאולוגיה והיסטוריה סביב פרשת השבוע, מאת איש ידיעת הארץ זאב ח. ארליך, שהתפרסם במשך שלוש שנים.
  • לשון מקרא, לשון חכמים - מדור פרשת שבוע של הרב יעקב מדן, שהתפרסם במוסף במשך מחזור הקריאה של שנת תש"ע.

כיום המדורים במוסף הם:

  • הגיע למערכת - מאמר על פרשת השבוע מאת כותבים מזדמנים, ששלחו למערכת בתקווה שמאמרם יתפרסם.
  • יארצייט - מדור ביוגרפי המוקדש לסופר או איש רוח מאומות העולם שתאריך פטירתו חל בשבוע הנוכחי, מאת יעל פרוינד אברהם. גרסאות קודמות של המדור נכתבו על ידי עידו חברוני, ניר רצ'קובסקי, רוני הירש רצ'קובסקי ועינת יקיר.
  • בשפה אחרת - סקירה חודשית של כתבי עת מן העולם, עם דגש על ניתוח תהליכים גלובליים בתחום הפוליטיקה, התרבות והיהדות העולמית, מאת זאב שביידל.
  • הדף היומי - עיון בדפים שנלמדו במסגרת הדף היומי בשבוע החולף במבט מקיף החושף מגמות ומבנים נסתרים. נכתב לרוב בידי הרב דב ברקוביץ' (ראש 'בית אב'), ולעתים בידי הרב ד"ר אלכס טל. במסגרת מדור זה מתפרסם דרך קבע מדור צדדי בשם בשולי הדף ובו הערות היסטוריות על סדר הדף היומי מאת יעקב צ' מאיר.

נוסף על המדורים השונים מתפרסמים במוסף מאמרים בנושאי הגות, יהדות, פילוסופיה, מחקר, ביקורת ועוד. לעתים קרובות משובצים בין הדפים שירי משוררים (מקור ותרגומים), בחלקם מאת משוררי משיב הרוח. בשנת תשס"ז הופיע למשך מספר שבועות המדור מגלים את אמריקה, יומן מסע של יואב שורק לאחר ביקור בקהילות יהודיות בארצות הברית.

גילויים בלעדיים [עריכה]

העיתון זוקף לזכותו כמה גילויים בלעדיים כגון חשיפת פרשת העמותות של אהוד ברק בבחירות 1999, טענות לזיופים בבחירות הפנימיות של מפלגת העבודה אשר גרמו להפסדו של חבר הכנסת אדיסו מאסלה, חשיפת מתן פרס מרכז פרס לשלום לטריה לארסן והקשרים שהיו בינו לבין שמעון פרס שהובילו לכאורה להענקת פרס נובל לשלום לפרס[דרוש מקור]. מקור ראשון גם היה העיתון היחיד שדיווח על חטיפת השגריר הפלסטיני בבוסניה והבאתו לישראל[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]