מקלט מדיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מקלט מדיני הוא מושג משפטי עתיק יומין, שעיקרו זכויות אדם הנרדף בגלל דעותיו הפוליטיות או אמונותיו הדתיות ממדינתו ועתיד לקבל הגנה מרשות ריבונית אחרת, מדינה זרה, או הכנסייה (בימי הביניים). מקלט מדיני פוליטי שונה מהגירת פליטים מודרני בהם מתרחשת נהירה מאסיבית של אוכלוסייה ואילו במקלט מדיני מדובר בזכותם של יחידים אשר בדרך כלל ניתנת תוך התייחסות לגופו של עניין. עם זאת, בשניהם עשויה להיות חפיפה, שכן כל הפליטים עשוי לדרוש לקבל מקלט מדיני על בסיס אישי. מקורה של זכות זו בעיקר בזמן המודרני למרות שניצניה ניראו אצל המצרים, היוונים והעברים.

מקלט מדיני בימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמים רבים בעת העתיקה, כולל מצרים, יוון, והעברים, הכירו בזכות למקלט מדיני על רקע דתי. במקרים רבים הגנה על פושעים (או אלה מואשם בפשע) מפעילות משפטית במידה מסוימת. בשלב יותר מאוחר אימצה הכנסייה הנוצרית את הרעיון ונקבעו כללים מסוימים כדי לקבל הגנה ואיזה סוג של הגנה.

מקלט מדיני בזמן המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמנה בדבר מעמדם של פליטים של האו"ם משנת 1951 והפרוטוקול שנוסף לה בשנת 1967 הם הבסיס לחקיקה בתחום המקלט המדיני ברחבי העולם. תחת הסכמות אילו, פליט הוא אדם השוהה מחוץ למדינתו וחושש מרדיפה תחת בסיס הגנתי על רקע גזעני, לאומני, דתי, דעות פוליטיות או חברות ופעילות בקבוצה חברתית כלשהי.

מקלט מדיני בצרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקלט מדיני בצרפת מוכר מתוקף החוקה משנת 1958. ב-2006 אישרה צרפת 7,000 בקשות בלבד מתוך 35,000.

מקלט מדיני בבריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-19 בריטניה העניקה מקלט מדיני לכמה נרדפים ביניהם חברים בתנועות סוציאליסטיות (כולל קרל מרקס).

מקלט מדיני בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית מעניקה זכויות מקלט מדיני ליחידים לפי החוק הבינלאומי. מספר מוגבל של פליטים המבקשים לקבל למקלט או כאלה שכבר הגיעו לארצות הברית מדי שנה רשאים להתקבל. 86,400 איש קיבלו מקלט מדיני ב-2001.

מקלט מדיני ברוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדליף האמריקני אדוארד סנודן קיבל מקלט מדיני ברוסיה ב-1 באוגוסט 2013 למשך שנה, וב-7 באוגוסט 2014 קיבל אישור שהייה ברוסיה במשך 3 שנים. כמו כן, נשיא אוקראינה לשעבר ויקטור יאנוקוביץ' קיבל אישור שהייה ברוסיה ב-27 בפברואר 2014 לאחר שברח מאוקראינה בעקבות אירועי יברומאידן.

מקלט מדיני בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות עלה מספר הבקשות למקלט מדיני בישראל של פליטים סודנים על רקע רצח העם בדארפור. וב-2008 ביקש חבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה מקלט מדיני בקטאר[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי יחזקאלי, חדשות 10, דיווח: בשארה ביקש מקלט מדיני בקטאר, באתר נענע 10, 10 באפריל 2007