מקל ניקוי אוזניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקל ניקוי אוזניים

מקל ניקוי אוזניים הוא קיסם עשוי עץ, פלסטיק או נייר דחוס, שבשני קצותיו צמר גפן. המקל נועד לניקוי תעלת האוזן משעוות אוזניים, ומכאן שמו, אך יש לו גם שימושים נוספים בתחומי הרפואה וההיגיינה. אורכם המקובל של המקלות הוא כ-7.5 ס"מ, ואולם קיימים גם מקלות המיועדים לצרכים רפואיים, שאורכם מגיע לכ-15 ס"מ, ורק בצדם האחד צמר גפן.

ממציא המקלות היה ליאו גרסטנצאנג (Gerstenzang), אמריקאי ממוצא יהודי-פולני, שבשנות ה-20 של המאה ה-20 הצמיד כותנה לקיסמי שיניים, לשם ניקוי אוזניו. גרסטנצאנג שיווק את המקלות בשם Baby Gays, ואחר כך בשם Q-tips, שם שמהווה שם גנרי למקלות בארצות הברית גם כיום.[1]

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש הנפוץ ביותר למקלות הוא לניקוי תעלת האוזן משעוות אוזן. עם זאת, העמדה הרווחת בקרב רופאים היא כי שימוש זה מיותר ויכול להזיק, שכן השעווה נועדה להגן על תעלת האוזן מפני דלקות, והסרתה הופכת את התעלה לפגיעה יותר.‏[2] בנוסף, השימוש עלול לשרוט את עור התעלה ולגרום לזיהום. מחקר שנערך במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל מצא קשר בין שימוש במקלות אוזניים לשכיחות דלקת האוזן החיצונית בקרב ילדים.‏[3]

ברפואה נעשה שימוש במקלות לשם נטילת תרביות, וכן לשם נטילת דגימות לבדיקת סמני DNA. שימוש נוסף ברפואה הוא לשם מריחת חומרי חיטוי, כגון יוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rod Moser, "Q-Tips Weapons of Ear Destruction", WebMD, 13.11.2006
  2. ^ שעווה באוזניים באתר "איגוד רופאי אף אוזן גרון"
  3. ^ שרית רוזנבלום, "מחקר: מקלות אוזניים גורמים נזק לילדים" ידיעות אחרונות, 7 במאי 2007 (באתר מרכז שניידר)