מקסים גורקי

מקסים גורקי

אלכסיי מקסימוֹביץ' פֶּשְקוֹב (ברוסית: Алексей Максимович Пешков;(‏ 28 במרץ (כך על פי הלוח הגרגוריאני, המקובל בימינו; על פי הלוח היוליאני: 16 במרץ)‏ 1868 – 18 ביוני 1936), הידוע יותר בשם מקסִים גוֹרקִי (ברוסית: Максим Горький; "גורקי" פירושו "מר"), היה סופר רוסי, מייסד ספרות הריאליזם הסוציאליסטי ופעיל פוליטי.

חייו

גורקי נולד בניז'ני נובגורוד. התייתם בגיל 9 וחונך אצל סבתו. מותה השפיע עליו עמוקות, ואחרי ניסיון התאבדות בדצמבר 1887, יצא למסע רגלי בן 5 שנים ברחבי האימפריה הרוסית, שבו צבר רשמים שהופיעו מאוחר יותר ביצירותיו.

גורקי הפך לחברו הקרוב של לנין אחרי פגישתם ב-1902. במהלך מלחמת העולם הראשונה הפכה דירתו בפטרוגרד למרכז פעולה בולשביקי, אך יחסיו הקרובים עם הקומוניסטים לא נמשכו זמן רב. הוא כתב, שבועיים אחרי מהפכת אוקטובר:

	ללנין וטרוצקי אין שמץ של מושג בכל הנוגע לחופש וזכויות האדם. הם כבר הושחתו בידי הרעל המלוכלך של העוצמה, הדבר נראה לעין בזלזולם חסר הבושה בחופש הביטוי וכל שאר זכויות האזרח למענם נאבקת הדמוקרטיה.

מכתביו של לנין לגורקי ב-1919 רוויים איומים:

	עצתי לך: שנה את סביבתך, את דעותיך, את פעולותיך, פן יפנו החיים ממך והלאה.

באוגוסט 1921 נאסר חברו ניקולאי גומיליוב בפטרוגרד על ידי הצ'ה קה (המשטרה החשאית) בגלל דעותיו המונרכיסטיות. גורקי מיהר למוסקבה, כשהוא חמוש בהוראה לשחרר את גומיליוב חתומה על ידי לנין עצמו, אך בחזרתו לפטרוגרד נוכח כי גומיליוב כבר נורה בידי המשטרה. באוקטובר היגר גורקי לאיטליה בנסיבות בריאותיות: הוא סבל משחפת. בשנים 1906–1913 ו-1921–1929 חי מחוץ לרוסיה, בעיקר בקאפרי.

גורקי וסטלין, 1931

על פי סולז'ניצין, חזרתו של גורקי לרוסיה נבעה משיקולים חומריים. בסורנטו מצא עצמו גורקי ללא כסף וללא תהילה. הוא ביקר בברית המועצות מספר פעמים אחרי 1929, וב-1932 הציע לו סטלין לחזור לצמיתות, וגורקי קיבל את הצעתו. אחרי חזרתו לברית המועצות קיבל על עצמו את המדיניות התרבותית הסובייטית, על אף שנאסר עליו לצאת את גבולות המדינה. ביוני 1929 ביקר באיי סולובצקי וכתב מאמר חיובי על הגולאג שהיה כבר אז ידוע לשמצה במערב.

חזרתו מאיטליה הפשיסטית היוותה ניצחון תעמולתי עבור הסובייטים. גורקי זכה לקבל את "עיטור לנין" וניתנה לו אחוזה במוסקבה (כיום מוזיאון גורקי) ודאצ'ה בפרברים. אחד מרחובותיה הראשיים של מוסקבה נקרא מחדש על שמו, כמו גם עיירת הולדתו. המטוס הגדול בעולם בשנות ה-30, הטופולב ANT20, קיבל את השם "מקסים גורקי", ושימש לטיסות תעמולה בשמי מוסקבה.

ב-1933 ערך גורקי ספר ידוע לשמצה על תעלת בלומורקנאל (התעלה המחברת בין הים הלבן לים הבלטי), שהוצג בידי הממסד הסובייטי כ"דוגמה מוצלחת לחינוך מחדש של אויבי העם".

עם עלייתו של הדיכוי הסטליניסטי ובמיוחד לאחר מותו של סרגיי קירוב בדצמבר 1934, היה גורקי במעצר בית לא מוכרז בביתו במוסקבה. מדי יום סופק לו הגיליון המצונזר של פרבדה, שנמחקו ממנו כל הידיעות על מעצרים או רדיפות.

גורקי נפטר במוסקבה ב-18 ביוני 1936, כשנה לאחר מותו הפתאומי של בנו מקסים פשקוב. נסיבות מותם של השניים חשודות, אך ההשערות כי הורעלו מעולם לא הוכחו.

אחת ההאשמות שהועלו במהלך משפטי בוכרין ב-1938 הייתה כי גורקי נרצח בידי סוכני נ.ק.ו.ד..

עיר הולדתו, הנקראת כיום ניז'ני נובגורוד, נקראה גורקי בין השנים 1932–1990.

פארק השעשועים פארק גורקי במוסקבה, המשתרע על שטח של 1.2 קמ"ר, קרוי על שמו. גם בעיר מינסק שבבלארוס קיים פארק שעשועים הקרוי באותו השם.

גורקי הרבה לכתוב על מעמד הפועלים ומאבקם. הוא נחשב לאב המייסד של זרם סוציאליסטי חדש באמנות והיה מעורב בניסוח הדוקטרינה של הריאליזם הסוציאליסטי, שגרסה כי על אנשי הרוח לשרת בכתביהם את מטרות הפרולטריון. רבים מספריו ומחזותיו תורגמו לעברית.

יצירותיו שתורגמו לעברית

מחזות

• ואסה זלז'נובה, תרגם לעברית אליהו פורת, בימוי רפאל צבי, הוצג בחוג הדראמטי בעין החורש, בראשית שנות הארבעים.
• וואסה זילזנובה, עברית - שמעון לוי, נינה מיכואלס, רמת גן, המרכז הישראלי לדרמה ליד בית צבי, תשמ'ו 1985.
• וואסה ז’לזנובה ; בשפל, שני מחזות, תרגם אברהם שלונסקי, ספרית פועלים, תל אביב, 1985.
• אויבים, תרגמה מרים קיני, רמת גן : מרכז ישראלי לדרמה ליד "בית צבי", תשמ"ב 1982.
• בורגנים , עברית - שמעון לוי, נינה מיכואלס, רמת גן: מרכז ישראלי לדרמה ליד "בית צבי", תשמ"ז 1986.
• ברברים , מחזה בארבע מערכות, עברית: מרים קיני, רמת-גן: מרכז ישראלי לדרמה ליד "בית צבי", תשמ"ז 1986.
• בשפל , הפקת היובל, תרגום - עזה צבי, בימוי - אופירה הניג, רמת גן, מרכז ישראלי לדרמה ליד בית צבי, תשנ'ב 1992.
• הוצג בתיאטרון הקאמרי, בשיתוף עם תיאטרון חיפה, תרגום עזה צבי, בימוי היי קילוס, צייר אריה נבון, מוזיקה רפי בן משה, נובמבר 1970.
• יגור בוליצ’וב , תרגום - רבקה משולח, רמת גן, מרכז ישראלי לדרמה, ליד בית צבי, תשמ'ה 1984.
• קייטנים , עברית - רבקה משולח, רמת גן, מרכז ישראלי לדרמה ליד בית צבי, תשמ'ד 1984.
• התמהונים , עברית - עדה בן-נחום, רמת גן, מרכז ישראלי לדרמה, ליד בית צבי, תשמ'ב 1982.
• ילדי השמש , עברית - יותם ראובני, רמת גן, מרכז ישראלי לדרמה, ליד בית צבי, תשמ'ה 1985.

ספרים

• השלושה, רומן, תרגם מרוסית - אהרן פולאק, ערך יוחנן טברסקי, תל אביב, תשי'ד 1954.
• ‫העירה אוקורוב , סיפור מימי מהפכת ,1905, עברית א’ שלונסקי, אופק, תל אביב, תש'ג 1943.
• ספרים ואישים : מאמרים, זכרונות, אגרות, תירגם משה בסוק, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשי'ג 1953.
• הספר שאיננו מניח לישון, תרגם ליאון שפילקע, לונדון, תר'ע 1910.
• ספורי מעשיות על איטליה, תרגם ש. הרברג, הקיבוץ המאוחד, עין חרוד, 1945.
• מבחר סיפורי גורקי, תרגם ח’ תרסי, בעריכת ל’ חזן, ניב, תל אביב, תש'ך 1960.
• טוב הוא האדם, סיפורים לנוער, מרוסית - ש’ יורם, ניומן, תשכ'ח 1968.
• זכרונות על טולסטוי, מרוסית - א’ פרסמן, ספרית פועלים, מרחביה, 1946.
• דראמה קטנה , סיפור, תרגום מרוסית - אברהם לוינסון, עופר, ירושלים, 1946.
• האוניברסיטאות שלי, (Мои университеты), תרגם מרוסית פסח בן עמרם (ליפובצקי), עם עובד, תל אביב, תשט"ז 1956, תש'ן 1989.
• ‫ איבנון טפשון וספורים אחרים, לילדים, תרגום שלמה סקולסקי, ציירה - איזה פרליס, עמיחי, תל אביב, 1955.
• האם, (Мать),‫ מרוסית - זאב זמירי, תל אביב, גפני, תשכ'ו 1966.
• לידתו של אדם, סיפורים, מרוסית - ש’ יורם, תל אביב, תש'ו 1946.
• ילדות, (Детство), תירגמה מרוסית נילי מירסקי, עם עובד, תל אביב, תשנ'ה 1995.
• בין הבריות מרוסית - ח"ש בן-אברם ; ציורים - ב’ דאכטאריוב, דקל תל אביב, תשכ'ט 1969.
• פומה גורדייב, (Фома Гордеев), תרגום - ש’ הרברג, מצפה, ירושלים, תרפ'ז 1927.
• מפעל בית אראטאמונוב , (Дело Артамоновых), תרגם מרוסית ש’ הרברג, הוצאת שטיבל, תל אביב, 1934.
• ‫ קלים סאמגין, (Жизнь Клима Самгина), רומן, תרגם ש' הרברג, ספרית פועלים, מרחביה, 1950.
• מלווה
• בשפל, (На дне)

ציטוטים

• Если враг не сдается, его уничтожают ("אויב שאינו מוותר דינו להיות מושמד").

לקריאה נוספת

• אנרי טרויה, גורקי. רמת גן: מסדה, 1992.
• משה מישקינסקי, 'מ. גורקי על "הבונד"', עיונים בסוציאליזם היהודי, תשס"ד-2004.
• ברל רוזן, 'מקסים גורקי ומאבקו נגד שנאת גזעים', דמויות ומוטיבים יהודיים בתוך הספרות הרוסית, תשס"ג-2003.
• משה אונגרפלד, 'חמישים שנה ליציאת ח.נ. ביאליק מרוסיה, בהשתדלותו של גורקי, ציווה לנין לתת את רשות היציאה', הדאר, נ"א, תשל"ב-1972.
• שלמה ברימן, 'מ. גורקי על יהודים ויהדות', בחינות, 6, תשל"ה-1975.
• ראול טיטלבאום, 'גורקי על היהודים ועל הציונות', הדאר, נ"ו, תשל"ז-1977.
• אהרון דולב, 'גורקי וז'בוטינסקי', נתיב, תשנ"א-1991.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מקסים גורקי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מקסים גורקי

• הספרים של מקסים גורקי באתר סימניה
• גורקי על הפרעות בקישינייב בספרייה הווירטואלית של מט"ח
• גורקי על חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה
• ארכיון מקסים גורקי
• Winds of Change, Scorpions (מילים ולחן: קלאוס מיין)
• אריאנה מלמד, על מקסים גורקי, באתר ynet‏, 21 באוקטובר 2004
• מקסים גורקי, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)