מקסים סלומון
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: "תורת הצילום" "אהב את החיים הטובים" בהקשר של שתייה ו"חובב נשים".
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: "תורת הצילום" "אהב את החיים הטובים" בהקשר של שתייה ו"חובב נשים". | |
 | |
| לידה |
1922 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
1991 (בגיל 69 בערך) |
| מדינה |
ישראל |
  | |
מקסים סלומון (1922–1991), צלם ישראלי, צלם המערכת של "העולם הזה" ושל "במחנה", מחלוצי הצילום העיתונאי החופשי בישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סלומון נולד בתל אביב, אבי-סבו היה אחיו של יואל משה סלומון, ממייסדי פתח תקווה.
סלומון למד את תורת הצילום בעצמו. הוא העלה בצילומיו שאלות חברתיות ופוליטיות נוקבות בישראל הצעירה. בשנות החמישים, בשיתוף עם אורי אבנרי, פיתח את גישת הכתבה המצולמת (הרפורטז'ה) הנהוגה עד היום. סלומון צילם את בתי תל אביב הישנים והמתפוררים, את האמנים שושנה דמרי ושייקה אופיר בראשית דרכם, ואת יושבי בית הקפה כסית. בתל אביב אהב לצלם את הקבצנים, מוכרי הנקניקיות ואת הקשישים. צילומיו בשחור לבן היו ישירים, הומוריסטיים לוכדים בתוכם התרחשויות מגוונות.
סלומון אהב את החיים הטובים, היה שתיין וחובב נשים מושבע. היה חבר של בעל הכפר של רפי נלסון בטאבה, שהייתה מוקד חיי הבוהמה בשנות השישים עד שנות השמונים. סלומון בילה שם שעות רבות בשתייה וגם ניהל באיזה שלב את המקום. בתחילת שנות ה-60 היה בבעלותו מועדון על שפת הכנרת בשם "מינוס 206", אותו מכר מאוחר יותר לצלם אחר, דוד אולמר[1]. הוא התחתן ארבע פעמים ונולדו לו ארבעה ילדים, ביניהם חוקרת הספרות איריס מילנר. ב-1991 מת בבית החולים "יוספטל" באילת מחוסר כל. בשנת 2007 נערכה לזכרו תערוכה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב - "מקסים סלומון - רפורטז'ות, 1947- 1957" אוצר: גיא רז.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אביבה לורי, פוטו מקסים, באתר הארץ, 15 בינואר 2008
- מישל דור, צילום מקסים, באתר ynet, 25 בדצמבר 2007
- צילומים תל אביביים בבית הקפה בן עמי, nrg , 1/3/2009