מקסים (פריז)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חזיתה של מסעדת מקסים

מקסים פריזצרפתית: Maxim's) הוא שמה של מסעדה בפריז, צרפת, הממוקמת ברחוב רויאל. היא ידועה בשל עיצובה בסגנון באר נובו שלה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקסים'ס נוסדה כביסטרו ב-1893 בידי מקסים גאיאר, מלצר בעברו. היא נהפכה להיות לאחת המסעדות הפופולריות והאופנתיות ביותר בפריז תחת בעליה הבא. אז'ן קורנישה. קורנישה העניק לחדר האוכל את עיצוב האר-נובו שלו ודאג לכך שהמסעדה תמיד תהיה מלאה בנשים יפות. Cornuché היה רגיל לאמר: "חדר ריק... לעולם לא!" תמיד יש לי נשים יפות יושבות ליד החלון, שניתן להביט בהן מהמדרכה."

ז'אן קוקטו אמר ב-1913 שמקסים'ס: "היא מצבור של קטיפה, תחרה, סרטים, יהלומים וכל דבר אחר שאוכל לתאר. להפשיט אחת מהנשים הללו זה כמו להוציא החוצה את מה שנחוץ בהודעה של שלושה שבועות מראש, זה כמו לעבור דירה." אורחים מפורסמים אחרים של אותה העת היו אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת ומרסל פרוסט, המחזאי ז'ורז' פדו כתב קומדיה פופולרית המכונה La dame de chez Maxim ("הנערה ממקסים").

מקסים'ס הייתה גם פופולרית לאין שיעור באליטה הבינלאומית שסעדה בה בשנות החמישים, עם אורחים כמו אריסטוטלס אונאסיס, מריה קאלאס, הדוכס והדוכסית מווינדזור, פורפיריו רובירוזה, מקס אופולס וברברה האטון. כשהמסעדה שופצה בסוף העשור, גילו הפועלים אוצר של מטבעות ותכשיטים אבודים שהחליק מכיסיהם של העשירים והיו לכודים בין הכרים של הספסלים.

בשנות השבעים גרמה בריז'יט בארדו לשערוריה כשהיא נכנסה למסעדה יחפה. אורחים אחרים באותה עת היו סילבי ורטאן, ג'ון טרבולטה, ז'אן מורו, ברברה סטרייסנד וקירי טה קאנאווה.

בערב אחד ב-1981, הבעלים של מקסים'ס, מר ומרת וודאבל הזמינו את מעצב האופנה פייר קרדן לסעוד אתם. במהלך הארוחה, הם הציעו שקרדן ירכוש את מקסים'ס לאלתר. מסתבר שאסיאתי עשיר הציע לקנות את המסעדה והידיעה שהמסעדה תיפול לידיים נוכריות גרמה להם מורת רוח. קרדן הסכים ליטול פיקוד על המסעדה. תחת הנהלתו, אירחה מקסים'ס מספר הולך וגדל של אירועים מיוחדים, בכללם ערב לצעירים. קרדן גם יצר מוזיאון אר-נובו בשלוש מקומותיו של הבניין והכניס קברט שהוא מילא כל לילה עם שירים מראשית המאה.

אחד השפים הידועים שעבדו במקסים הוא וולפגנג פאק, בצעירותו.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום המסעדה ורשת מקסים'ס שייכים לפייר קרדן. מסעדות מקסים'ס אחרות נפתחו במונקו, ז'נבה, בריסל, טוקיו, שנחאי, בייג'ינג וניו יורק. רשת מקסים'ס התרחבה וכוללת גם מכירת טובין ושירותים.

אזכורים בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקסים'ס מוצגת גם באופרטה The Merry Widow) Die Lustige Witwe) של פרנץ להאר ולאחר מכן בבלט The Merry Widow.

המחזה המפורסם של ז'ורז' פדו המכונה La Dame de Chez Maxim ‏ (The Girl from Maxim's), ‏ (1899) שעובד לסרט The Girl from Maxim's בבימויו של אלכסנדר קורדה ב-1933.

האגדה האורבנית הרווחת בפריז היא שהו צ'י מין עבד במקסים'ס כמנקה שולחנות ומלצר כשהוא חי בגלות בפריז בשנות העשרים המוקדמות.

מקסים'ס מוזכרת בקצרה בסיפור הקצר "The Secret of Lieutenant Villar" מהאסופה Secrets of the Foreign Office) ‏ (1903) שכתב סופר המתח הבריטי ויליאם לה קה. מקסים'ס מוזכרת בקצרה גם בספרו של איאן פלמינג "רצח בעיניים".

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסעדה הפריזאית "מקסים'ס" מוזכרת מספר פעמים בסרט האשליה הגדולה של ז'אן רנואר משנת 1937. המסעדה גם הוצגה בסרט Gigi עם השחקנים הצרפתים מוריס שבלייה, לסלי קארון ולואי ז'ורדן. הסיפור מתמקד במאמציהן של שתי נשים מזדקנות לאמן את Gigi, נכדתן של אחת מהן ואחיינית-נכדה של האחרת, להיות זונת צמרת. הסרט מתרחש בתקופת הבל אפוק.

המסעדה מופיעה בפרק City of Death משנת 1979, בסדרת המדע הבידיוני הבריטית דוקטור הו.

בסיטקום הבריטי משנות השבעים המלון של פולטי, כשנערכת בה ביקורת מסעדות, השף אומר לבזיל פולטי "האם קראת אי פעם את חוויותיו של ג'ורג' אורוול במקסים'ס בפריז?" פולטי עונה, "לא, יש לך עותק? אני אקרא את זה בבית המשפט". השף מתכוון לספרו של ג'ורג' אורוול "דפוק וזרוק בפריז ובלונדון" Down and Out in Paris and London, משנת 1933 שמספק תיאור נוראי של עבודתו של אורוול כשוטף כלים במטבח מטונף במלון.

אחד האתרים בקומדיה הדנית Olsen Banden Over Alle Bjerge משנת 1984, בה שלושה פושעים דנים גונבים מזוודה אדומה מאחד הלקוחות על ידי הסחת דעתם של האנשים, החלפת הSauce Impériale המפורסם של הטבח בדני טיפוסי, בגורמם לאנשים לבחילה.

חזיתה של מסעדת מקסים מוצגת בדקה ה-1:14:31 בסרט The Night of the Generals בכיכובו של פיטר או'טול. המסעדה מוזכרת גם בשירו של איבור נובלו "And Her Mother Came Too" אותו מבצע ג'רמי נורתאם, בסרטו של רוברט אלטמן "פארק גוספורד".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Larousse Gastronomique, Clarkson Potters Publishers, New York, 2001, p. 727.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]