מקסימיליאן גרבנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקסימיליאן גרבנר
Maximilian Grabner
לידה 2 באוקטובר 1905
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 24 בינואר 1948 (בגיל 42)
קרקוב, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית, אוסטריה, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ואפן אס אס עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה אונטר-שטורמפיהרר עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
צלב ההצטיינות במלחמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקסימיליאן גרבנרגרמנית: Maximilian Grabner; ‏2 באוקטובר 1905, וינה28 בינואר 1948, קרקוב) היה קצין אס אס זוטר ממוצא אוסטרי. שימש כמפקד הגסטפו במחנה ההשמדה אושוויץ וניהל את בלוק 11 המפורסם, הידוע בכינויו "בלוק המוות".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרבנר נולד בווינה ב-1905, סיים לימודים ברמה בסיסית ועבד בשנות ה-20 כחוטב עצים. ב-1930 הצטרף לכוחות משטרת אוסטריה ומאוחר יותר עבד במחלקה הפלילית במשטרת וינה. באוגוסט 1932 הצטרף למפלגה הנאצית. לאחר האנשלוס ב-1938 הצטרף לאס אס והיה לחבר בגסטפו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הועבר בסתיו 1939 למשטרת קטוביץ, ולאחר מכן, עם הקמת מחנה אושוויץ, הועבר לשם לשמש כראש הגסטפו (אגף 2) במחנה.

אושוויץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמפקד הגסטפו במחנה היה גרבנר אחראי, בין היתר, לדיכוי ההתנגדות במחנה, למניעת בריחות אסירים, ולמניעת כל קשר עם העולם החיצון. בעת ניהול בלוק 11, התנהג גרבנר באכזריות רבה כלפי אסירי הבלוק, ובין השאר ביצע "טיהורים" בבונקר על בסיס יומי, ואסירים רבים נשלחו מדי יום אל החצר שבין בלוק 10 לבלוק 11, שם נורו.

מעצריו ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1943 נעצר גרבנר בחשד לשחיתות שלטונית ונשפט בוויימאר. לאחר משפטו, הוחזר לקטוביץ. החקירה נגד גרבנר חשפה ניכוס רכוש בלא הרשאה ומקרים אחרים של ניצול סמכות לרעה שהיו מעורבים בהם כמה קציני ס"ס בכירים ובהם רודולף הס.

ב-1945 נעצר גרבנר על ידי בעלות הברית וב-1947 הועבר לפולין. הוא הואשם ברצח ובפשעים נגד האנושות במשפט אושוויץ הראשון, ונידון למוות יחד עם 23 נאשמים נוספים. הוא נתלה ב-28 בינואר 1948 בכלא מונטלופיך.

ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.