מקס ומוריץ

ערך זה עוסק בספר של וילהלם בוש. אם התכוונתם לסרט ישראלי, ראו מקס ומוריס.

מקס ומוריץ
מקס (משמאל) ומוריץ
מחבר	וילהלם בוש
שם בשפת המקור	Max und Moritz
שפת המקור	גרמנית
שנת הוצאה	1865
סוגה	ספרות ילדים סאטירה
תרגום לעברית	אהרן לובושיצקי (1898) חווה כרמי (1938) אנדה עמיר פינקרפלד (1939) אורי סלע (1965) אוריאל אופק (1983)

מקס ומוריץ הוא סיפור בחרוזים שנכתב בשפה הגרמנית. סיפור רב תושייה זה, בעל הומור מרושע, מסופר כולו בצמדי חרוזים. הספר נכתב ואויר בידי הסופר והמאייר וילהלם בוש, הוא נמנה על יצירותיו המוקדמות ויצא לאור לראשונה בשנת 1865.

העלילה

שני הילדים מקס ומוריץ הם מרושעים וזדוניים ומבצעים שבעה תעלולים אכזריים באנשי כפרם עד שהם מצליחים לתופסם ולהיפרע מהם.

• תעלול ראשון: האלמנה

הילדים קושרים מספר קרומי לחם יחד בחוט, מניחים את המלכודת בחצר התרנגולות של אלמנה זקנה וכך גורמים לכל התרנגולות להיחנק למוות.

• תעלול שני: שוב האלמנה

הטבח של האלמנה מבשל את התרנגולות, והשובבים מתגנבים לגג. כשהאלמנה עוזבת לרגע את המטבח הם דגים את העופות עם חכה וכשהכלב נובח עליהם הם מתחמקים וגורמים לאלמנה לחשוד בכלב ולהכותו.

• תעלול שלישי: החייט

הילדים מנסרים גשר מלפני ביתו של החייט. הם מציקים לו כך שהוא רץ החוצה לתפוס אותם אך הגשר מתמוטט והוא כמעט טובע במים הקפואים. שני אוזים מצילים אותו מטביעה.

• תעלול רביעי: המורה

כשמורם המסור נמצא בכנסייה, הילדים מתגנבים לביתו וממלאים את מקטרתו באבק שריפה. כשהוא מדליקה כדי לעשן, הפיצוץ גורם לעלפונו, חורך את עורו ושורף את שיערו.

• בתעלול חמישי: הדוד

הילדים אוספים שקים מלאים בחיפושיות וממלאים את המיטה של הדוד בעודו ישן. הוא מתעורר בהרגשה שהחיפושיות מטיילות עליו ונכנס לאמוק של חיסול החרקים.

• תעלול שישי: האופה

הילדים מתגנבים למאפיה כדי לגנוב ביגלה. הם נופלים לתוך דוד בצק. האופה נכנס למאפיה, תופס אותם ואופה אותם בתנור. הם מצליחים לברוח תוך כירסום הבצק האפוי סביבם.

• תעלול שביעי: האיכר

הילדים מתחבאים במחסן התבואה של איכר וחותכים את שקי התבואה. האיכר נכנס למחסן וישר מבין מה קרה. הוא תופס אותם ומכניס אותם לשקים ולוקח אותם לטחנת הקמח, שם הם נטחנים לחתיכות קטנות ומאכילים בהם את האווזים. בחלק מהתרגומים העבריים מדלגים על עונש המוות האכזר והם מקבלים עונש חינוכי וכך לומדים לקח.

הסגנון

הסיפורים הקצרים מוצגים בצורה מחורזת במשקל פנטמטר יאמבי מושלם, היוצר תחושה של עליצות, גם כאשר מתוארים מעשי נבלה חמורים ביותר. הדבר יוצר הזרה וניתוק של התוכן הקשה ומאפשר לעכל אותו ואף לראותו כמשעשע.

השפעה תרבותית

סיפורו של בוש על שני בני-בליעל אלו היווה מוקד של גאווה בקרב תרבויות דוברות גרמנית, אולם משך שנאה יתרה בקרב תרבויות דוברות אנגלית. גם כיום בגרמניה ובאוסטריה הסיפור מוכר בקרב רבים. שני פרצופי הנערים הפכו לסמל של שובבות ונעשה בהם שימוש בסמלילים פרסומיים ואף בכתובות גרפיטי. בנוסף, כמה משפטים מתוכו הפכו לאמרות כנף בשפה הגרמנית. רבים מהעוסקים בהיסטוריית הקומיקס משערים כי ספר זה שימש כהשראה לקומיקס האמריקאי ילדי קאצניאמר (The Katzenjammer Kids) שיצר המאייר רודולף דירקס (Rudolph Dirks).

התרגומים לעברית

הספר במהדורה העברית בתרגומו של אורי סלע

• שמעון ולוי, אהרן לובושצקי (ורשה 1898)
• מכס ומוריץ זוממי המזימות, חווה כרמי (1938)
• גד ודן: שישה תעלולים של שני שובבים, אנדה עמיר-פינקרפלד (1939)
• ספר התעלולים של מקס ומוריץ, אורי סלע (1965)
• מקס ומוריץ: תעלולים מסופרים בחרוזים ובציורים, אוריאל אופק (1983)

• 

  דגים את העופות מבית האלמנה

• 

  התרנגולות של האלמנה

• 

  גונבים את העופות

• 

  מנסרים את הגשר

• 

  פיצוץ המקטרת

• 

  הדוד נלחם בחרקים

• 

  עטופים בבצק

• 

  סופם של השובבים

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: מקס ומוריץ (בגרמנית)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מקס ומוריץ

• אלי אשד, צמד חמד חלק א: 140 שנה למקס ומוריץ, בבלוג "היקום של אלי אשד"
• אריאנה מלמד, טראומה לטף, באתר ynet‏, 25.06.04