מקס פון באדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקס פון באדן
(10 ביולי 1867
 - 6 בנובמבר 1929; באדן) (בגיל 62)
Max of Baden.jpg
הנסיך מקסימיליאן מבאדן
מדינה הקיסרות הגרמנית
קאנצלר הקיסרות הגרמנית ה-8
תקופת כהונה 3 באוקטובר 1918 - 9 בנובמבר 1918 (5 שבועות ו-3 ימים)
הקודם בתפקיד הרוזן גיאורג פרידריך פון הרטלינג
הבא בתפקיד פרידריך אברט

מקס פון באדן (10 ביולי 1867 - 6 בנובמבר 1929), המכונה גם הנסיך מקסימיליאן מבאדן היה הקאנצלר האחרון של ממלכת גרמניה לפני רפובליקת ויימאר.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקס פון באדן היה בנו של הנסיך וילהלם, אחיו של הדוכס פרידריך מבאדן, והפך ליורש העצר של הדוכסות בשנת 1907 עם מותו של הדוכס. פון באדן החל להיות פעיל פוליטי בחוגים מתונים, ונודע כליברל. בין היתר התנגד למלחמת הצוללות שניהלה גרמניה במהלך מלחמת העולם הראשונה, וחזה כי זו תביא לכניסת ארצות הברית למלחמה ולהעמדת גרמניה במצב קשה.

תום מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1918 עמדה גרמניה בפני תבוסה במלחמה, והיה ברור כי סופה של המלחמה קרב. נראה כי יש להעמיד בראש המדינה אדם שיוכל לשאת ולתת על תנאי כניעה עם מדינות ההסכמה ועם נשיא ארצות הברית וודרו וילסון. המוניטין שיצאו לפון באדן כמתנגד למלחמת הצוללות הם שהכריעו בעד מינויו לתפקיד. באדן החליף בתפקיד הקאנצלר את גיאורג פון הרטלינג. על אף שהיו לו הערות משמעותיות לגבי הדרך שהמטכ"ל הגרמני בראשות פאול פון הינדנבורג ואריך לודנדורף רצו לנהל את המשא ומתן, קיבל על עצמו באדן את התפקיד מתוך אמונה שיוכל להוביל לרפורמות במבנה הממשל. עד למינויו נשלטה גרמניה למעשה כמעין דיקטטורה צבאית על ידי לודנדורף והינדנבורג, בהסכמתו של הקייזר וילהלם.

צעדו המשמעותי הראשון היה מינוי ממשלה שכללה לראשונה נציגים של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית פיליפ שיידמן ופרידריך אברט. נציגי הסוציאל-דמוקרטים דרשו את הגברת הרפורמות ואת התפטרות הקייזר, דבר שנציגי הצבא התנגדו לו בכל תוקף.

המעבר מקיסרות לרפובליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימים הראשונים של נובמבר החלה מהפכה בכל רחבי גרמניה. פון באדן הבין כי בנסיבות אלו יקשה על הקייזר לשמור על כיסאו, והוא הפציר בו להתפטר, על מנת לשמור על המונרכיה עצמה. לבסוף הודיעו ראשי המטכ"ל הינדנבורג ווילהלם גרנר לקייזר כי עליו להתפטר, כאשר ברקע הדברים מרידת אנשי הצי הגרמני בעיר קיל. ב-9 בנובמבר 1919 הכריז פיליפ שיידמן על כינון הרפובליקה הגרמנית מעל מרפסת בניין הרייכסטאג, ופון באדן התפטר מכל תפקידיו, ומסר את משרת הקאנצלר לפרידריך אברט. הייתה זו לידתה של רפובליקת ויימאר קצרת הימים והסוערת.

מבחינה היסטורית רבים רואים בנסיבות אלו של התפטרותו של פון באדן את ערש ההתנגדות לרפובליקת ויימאר. יש הסבורים כי לו היה פון באדן מעביר את השלטון לגורמים שמרנים יותר, תוך שמירה על המונרכיה, ייתכן והייתה נמנעת התנגדותם של אנשי הימין לרפובליקה, שלבסוף הביאה עליה את סופה. בנסיבות אלו ייתכן ואגדת "הסכין בגב" לפיה הכניעה למדינות ההסכמה והכרזת הרפובליקה הייתה כתוצאה מקונספירציה שמאלנית-יהודית לא הייתה נולדת. אותם אישים עצמם אשר בהתנהגותם הביאו את הכניעה ואת הכרזת הרפובליקה, מנהיגי הצבא כלודנדורף, ומנהיגי מפלגות הימין, אשר לא רצו לקבל עליהם את השלטון לאחר התפטרות הקייזר, הם שהיו הפעילים ביותר בהפצת אגדת "הסכין בגב", ולמשך שארית ימי חייו שימש פון באדן כשעיר לעזאזל נוח ומטרה להאשמות אלו.

האשמות הימין על "הסכין בגב" הביאו לכך שאנשים כאדולף היטלר נשבעו כי אם יגיעו נסיבות דומות לאלו שאירעו בנובמבר 1918, לא יאפשרו את שעשה פון באדן - כניעה והעברת השלטון לגורמים מתונים, אלא יילחמו עד הסוף, כפי שאכן אירע. בזכרונותיו כותב אלברט שפר שהיה שר החימוש של היטלר, ואחד האנשים החזקים במשטרו (ואף יורש פוטנציאלי), כי משפוטר על ידי היטלר בשנת 1945 לאחר שכתב מזכר שנושא את הכותרת "המלחמה אבודה", אמר לידיד כי "תודה לאל - לא אצטרך לשחק את תפקידו של מקס פון באדן".

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פון באדן בילה את שארית ימי חייו ללא פעילות ציבורית, ומת בגיל 62 ב-6 בנובמבר 1929 באחוזתו בבאדן. בשנת חייו האחרונה היה הטוען לתואר הדוכס הגדול מבאדן, לאחר שירש את בן-דודו פרידריך, הדוכס האחרון מבאדן שוויתר על תוארו לאחר תום מלחמת העולם הראשונה.

הקודם:
הרוזן גיאורג פון הרטלינג
קאנצלר גרמניה
1918
הבא:
פרידריך אברט