מקס שמלינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקס שמלינג
Max-schmeling.jpg
Boxbelt Heavychamp.png
מידע כללי
שם בשפת המקור Maximillian Adolph OttoSiegfried Schmeling
לאום גרמני
תאריך לידה 28 בספטמבר 1905
תאריך פטירה 2 בפברואר 2005 (בגיל 99)
ספורט
ענף ספורט איגרוף
משקל משקל כבד
תקופת פעילות 1924 (כמקצוען) - 1948
הישגים
דירוג שיא אלוף העולם

מקס שמלינג (28 בספטמבר 1905 - 2 בפברואר 2005) היה מתאגרף גרמני, ואלוף העולם באיגרוף במשקל כבד.

שמלינג נולד בעיירה לוּקוֹ (Luckow), כ-150 ק"מ מברלין. בילדותו ראה סרט על איגרוף, שגרם לו להתעניין בספורט זה. הוא זכה במספר תחרויות בגרמניה והפך למתאגרף מקצועי. ב-12 ביוני 1930 זכה שמלינג בתואר אלוף העולם באיגרוף במשקל כבד, הגרמני והאירופי הראשון שזכה בתואר, לאחר שבקרב האיגרוף מול ג'ק שארקי נפסל שארקי בסיבוב הרביעי משום שהכה את שמלינג מתחת לחגורה. שנתיים מאוחר יותר הפסיד שמלינג את התואר לשארקי בקרב שנוי במחלוקת. הוא המשיך והפסיד גם למתאגרפים מקס בר וסטיב המאס, אך התאושש וחזר למרכז הזירה באחד הקרבות הגדולים בהיסטוריה ב-9 ביוני 1936 כשהתמודד מול ג'ו לואיס.

היריבות עם ג'ו לואיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקרב הגיע לואיס עם 27 ניצחונות וללא הפסד. הקרב נמשך 12 סיבובים ובסיבוב ה-12 ניצח שמלינג את לואיס בנוק-אאוט. הניצחון נחשב על ידי המשטר הנאצי כהוכחה לעליונות הגזע הארי, ושמלינג זכה לברכה מידי היטלר והוזמן לפגישה עמו.

ב-22 ביוני 1938 נערך ב"יאנקי סטדיום" הקרב החוזר בין שמלינג ללואיס. ברקע נשמעו קריאות "להחרים את הנאצי", והקרב הוצג כמאבק בין כוחות הטוב לכוחות הרשע. נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט אף זימן את לואיס לבית הלבן לפני הקרב. הקרב עצמו היה קצר: לואיס הפיל את שמלינג ארבע פעמים במהלך הסיבוב הראשון וניצח בנוק-אאוט לאחר שתי דקות וארבע שניות.

שמלינג נזכר בשנת 1975 בקרב ואמר:

Cquote2.svg

בראיה לאחור אני כמעט שמח שהפסדתי אז בקרב ... תארו לעצמכם מה היה קורה אם הייתי חוזר כמנצח לגרמניה. לא היה לי שום קשר למשטר הנאצי, אבל היו נותנים מדליה והופכים אותי למודל ארי. בסוף עוד הייתי נחשב לפושע מלחמה.

Cquote3.svg

שמלינג ולואיס הפכו לחברים טובים אחרי הקרבות, שמלינג אף מימן ללואיס את התרופות להן נזקק בימיו האחרונים ומימן את הוצאות הלוויה והקבורה של לואיס.

יחסו למשטר הנאצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמלינג עצמו לא היה מתומכי הנאצים. הוא מחה בפני היטלר על ההמלצה להיפטר ממאמנו היהודי ג'ו ג'ייקובס. הוא גם סירב להירשם כחבר המפלגה הנאצית ולהתגרש מאשתו הצ'כית אנני אונדרה. הוא אף הסתיר שני נערים יהודים בליל הבדולח, בנים למשפחת לוין, שמצאו מקלט בבית המלון בו שהה שמלינג בברלין, ואף עזר להם לברוח מגרמניה. על כך זכה ב"אות ראול ולנברג".

ההפסד ללואיס הבאיש את ריחו של שמלינג בעיני השלטון הנאצי. הוא היה ספורטאי הצמרת הגרמני היחיד שגויס, בגיל 34, כצנחן לוורמאכט במלחמת העולם השנייה. הוא נפצע בקרבות וגם איבד את הונו.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום המלחמה חזר שמלינג להתאגרף, ופרש סופית בשנת 1948, כשהוא מחזיק בזיכיון של סוכן חברת קוקה קולה בגרמניה. בעת פרישתו, בגיל 43, נרשמו לזכותו 70 קרבות, מהם 56 ניצחונות (מהם 40 בנוק אאוט), 10 הפסדים וארבעה קרבות שהסתיימו בתיקו.

שמלינג נפטר ב-2 בפברואר 2005. קנצלר גרמניה גרהרד שרדר ספד לו: "מקס שמלינג היה אליל עבור דורות בגרמניה ולא רק בגלל האגרוף". עוד לפני מותו נקרא היכל ספורט בשכונת פרנצלאואר ברג בברלין על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]