מקס שמלינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקס שמלינג
Maximillian Adolph Otto Siegfried Schmeling

מקס שמלינג וחגורת האליפות שלו
מקס שמלינג וחגורת האליפות שלו
מקס שמלינג וחגורת האליפות שלו
לידה 28 בספטמבר 1905
קליין לוקוב, פרובינציית ברנדנבורג, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בפברואר 2005 (בגיל 99)
בנצנדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
שם לידה Maximillian Adolph Otto Siegfried Schmeling עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה
גובה 1.85 מטרים
בן או בת זוג אני אונדרה (19331987) עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט איגרוף
משקל משקל כבד
תקופת הפעילות 1924[1]–1948 (כ־24 שנים)
הישגים
דירוג שיא אלוף העולם
פרסים והוקרה
  • צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1971)
  • היכל התהילה של הספורט הגרמני עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקס שמלינג (28 בספטמבר 19052 בפברואר 2005) היה מתאגרף גרמני, ואלוף העולם באיגרוף במשקל כבד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמלינג נולד בעיירה לוּקוֹ (Luckow), כ-150 ק"מ מברלין. בילדותו ראה סרט על איגרוף, שגרם לו להתעניין בספורט זה. הוא זכה במספר תחרויות בגרמניה והפך למתאגרף מקצועי. ב-12 ביוני 1930 זכה שמלינג בתואר אלוף העולם באיגרוף במשקל כבד, הגרמני והאירופי הראשון שזכה בתואר, לאחר שבקרב האיגרוף מול ג'ק שארקי נפסל שארקי בסיבוב הרביעי משום שהכה את שמלינג מתחת לחגורה. שנתיים מאוחר יותר הפסיד שמלינג את התואר לשארקי בקרב שנוי במחלוקת. הוא המשיך והפסיד גם למתאגרפים מקס בר וסטיב המאס, אך התאושש וחזר למרכז הזירה באחד הקרבות הגדולים בהיסטוריה ב-9 ביוני 1936 כשהתמודד מול ג'ו לואיס.

היריבות עם ג'ו לואיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקרב הגיע לואיס עם 27 ניצחונות וללא הפסד. הקרב נמשך 12 סיבובים ובסיבוב ה-12 ניצח שמלינג את לואיס בנוק-אאוט. הניצחון נחשב על ידי המשטר הנאצי כהוכחה לעליונות הגזע הארי, ושמלינג זכה לברכה מידי היטלר והוזמן לפגישה עמו.

ב-22 ביוני 1938 נערך ב"יאנקי סטדיום" הקרב החוזר בין שמלינג ללואיס. ברקע נשמעו קריאות "להחרים את הנאצי", והקרב הוצג כמאבק בין כוחות הטוב לכוחות הרשע. נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט אף זימן את לואיס לבית הלבן לפני הקרב. הקרב עצמו היה קצר: לואיס הפיל את שמלינג ארבע פעמים במהלך הסיבוב הראשון וניצח בנוק-אאוט לאחר שתי דקות וארבע שניות.

שמלינג נזכר בשנת 1975 בקרב ואמר:

בראייה לאחור אני כמעט שמח שהפסדתי אז בקרב ... תארו לעצמכם מה היה קורה אם הייתי חוזר כמנצח לגרמניה. לא היה לי שום קשר למשטר הנאצי, אבל היו נותנים מדליה והופכים אותי למודל ארי. בסוף עוד הייתי נחשב לפושע מלחמה.

שמלינג ולואיס הפכו לחברים טובים אחרי הקרבות, שמלינג אף מימן ללואיס את התרופות להן נזקק בימיו האחרונים ומימן את הוצאות הלוויה והקבורה של לואיס.

יחסו למשטר הנאצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמלינג עצמו לא היה מתומכי הנאצים. הוא מחה בפני היטלר על ההמלצה להיפטר ממאמנו היהודי ג'ו ג'ייקובס. הוא גם סירב להירשם כחבר המפלגה הנאצית ולהתגרש מאשתו הצ'כית אנני אונדרה. הוא אף הסתיר שני נערים יהודים בליל הבדולח, בנים למשפחת לוין, שמצאו מקלט בבית המלון בו שהה שמלינג בברלין, ואף עזר להם לברוח מגרמניה. על כך זכה ב"אות ראול ולנברג".

ההפסד ללואיס הבאיש את ריחו של שמלינג בעיני השלטון הנאצי. הוא היה ספורטאי הצמרת הגרמני היחיד שגויס, בגיל 34, כצנחן לוורמאכט במלחמת העולם השנייה. הוא נפצע בקרבות וגם איבד את הונו.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום המלחמה חזר שמלינג להתאגרף, ופרש סופית בשנת 1948, לאחר פגישות מרובות עם משרדי חברת קוקה-קולה בגרמניה והפך לפנים של הכניסה המחודשת של קוקה-קולה לגרמניה, לאחר שלא פעלה בגרמניה בתקופת מלחמת העולם השנייה. שמלינג סייע להכניס את המכונות האוטומטיות של החברה לשימוש בגרמניה.

בעת פרישתו, בגיל 43, נרשמו לזכותו 70 קרבות, מהם 56 ניצחונות (מהם 40 בנוק אאוט), 10 הפסדים וארבעה קרבות שהסתיימו בתיקו.

שמלינג נפטר ב-2 בפברואר 2005. קנצלר גרמניה גרהרד שרדר ספד לו: "מקס שמלינג היה אליל עבור דורות בגרמניה ולא רק בגלל האגרוף". עוד לפני מותו נקרא היכל ספורט בשכונת פרנצלאואר ברג בברלין על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקס שמלינג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כמקצוען