מקראת הזהב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור מהמאה ה-15 המציג את הארכיבישוף יעקובוס דה וורג'ינה אוחז את ספרו "מקראת זהב", לצד סצנת צליבת ישו

מקראת הזהב או אגדת זהב (Legenda aurea) הוא שם אוסף מעשיות על חיי הקדושים של הכנסייה, שהוליד ספרות ענפה אחריו. את הספר הכתוב לטינית חיבר וערך הארכיבישוף של ג'נובה, יעקובוס דה וורג'ינה (JACOBUS DE VORAGINE 1230-1298), בשנת 1265 בקירוב. נכללים בו 177 פרקים המסודרים לפי לוח השנה, ובו נקרא כל יום על שמו של קדוש, ותוכנם סיפורי קדושים מעונים, ועיונים במשמעות דינים נוצריים שונים.

הספר דן בהסבר שמותיהם של הקדושים, תולדות חייהם, הנסים והגבורות שביצעו במשך חייהם, מותם ותאור המרטיריום של אלו שהוצאו להורג והנסים שהם או שרידיהם ביצעו לאחר מותם.

הספר כתוב בשפה לטינית פשוטה ויחסית קלה להבנה, תוכנו מלהיב וצורת הכתיבה מושכת, ועל כן הספר הפך לרב מכר לאורך ימי הביניים. במשך הזמן הורחב בסיפורי קדושים נוספים, תורגם לשפות רבות, ועם המצאת הדפוס הודפס במהרה.

הספר אמנם מושך לקריאה עקב סיפורי המעשים וההרפתקאות, אך מאידך, ההסברים ילדותיים ורוב התאורים ההיסטוריים אינם נסמכים על מקורות מהימנים. רק במאה ה-16 הכירו כי אין לספר זה ערך היסטורי רב ושהוא בעיקר ספר אגדות.

למרות כל זה לספר יש חשיבות גדולה עקב השפעתו העצומה על תולדות האומנות וחקר הקדושים וכן בתחום חוקרי ספרות ימי הביניים. לדוגמה, פרסקות וציורים רבים של ימי הביניים מתארים אירועים שלולא מקראת הזהב לא ניתן היה לדעת מה מתואר בהם. המחבר שאב את מקורותיו מסופרים אחרים של ימי הביניים שכתבו תולדות קדושים ומרטירים, מהמיתולוגיה היוונית (למשל, הוא מתאר את יהודה איש קריות כרוצח אביו ונושא אמו לאישה - כמו אדיפוס) וגם מדמיונו הפורה מאוד. שמו הלטיני של הספר הוא Legenda aurea. אפשר לתרגם את המילה Legenda גם כ"מקראה" וגם כ"אגדה". אמנם במקורות מסוימים מתורגם בטעות שמו של הספר לאגדת הזהב, אך במקרה הזה התרגום הנכון הוא "מקראה" היות שהספר עסק, בעיני הקוראים של ימי הביניים, באירועים אמיתיים שאכן התרחשו ולא בסיפורי אגדות שנועדו רק לשעשע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]