מקרומולקולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מקרומולקולה היא מולקולה גדולה מאד, הנוצרה לרוב כתוצאה מפלמור של תת-יחידות קטנות יותר. בביוכימיה, המושג מתייחס לארבעת הביופולימרים העיקריים, חומצות גרעין, חלבונים, פחמימות, וליפידים. היחידות הבסיסיות של מקרומולקולות הנוצרו מפלמור הן מונומרים.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרומולקולות הן בעלות תכונות פיזיקליות ייחודיות. לדוגמה, מולקולות הDNA יכולות להשבר בקלות, וזאת בניגוד לאופיין של מולקולות קטנות יותר. דוגמה נוספת היא אי-המסיסות היחסית שלהן במים וממסים דומים. רבות מהמקרומולקולות דורשות מלחים או יונים על-מנת להתמוסס במים. בדומה לכך, חלבונים רבים יעברו דנטורציה כאשר ריכוז הממס שלהם גבוה מדי או נמוך מדי.


דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]