מקרקעין בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. סיבה: הערך עוסק רק בהגדרות המשפט בישראל. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

מקרקעין כפי שמוגדרים בישראל בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 הם:

  • קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר המחובר אליה: חיבור של קבע או חיבור זמני.
  • בעלות במקרקעין היא זכות להחזיק במקרקעין ולעשות בהם כל עסקה לפי דין או לפי הסכם.
  • הבעלות על מקרקעין כוללת את העומק שמתחת לפני הקרקע (בעלות על מחצבים), וגם בתחום שמעל הקרקע למעט מעבר מעל הקרקע (טיסה).
  • המדינה שומרת לעצמה את הזכות על המשאבים הטבעים שלה כגון מחצבים ובסמכותה להפקיע את הקרקע.

מקרקעין קרויים גם נִכְסֵי דְלָ‏א נָ‏יְדֵי (ובראשי תיבות: נדל"ן), משום שמאפיין של נכסים אלה הוא חוסר היכולת להזיזם ממקומם (להבדיל ממיטלטלין - נכסים שניתן להעבירם ממקום למקום).

עסקאות במקרקעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

העברת הבעלות על המקרקעין נעשית באמצעות מכירתם. בנוסף לכך מקובלות עסקאות נוספות במקרקעין, המקנות זכות שימוש בנכס בלא העברה של הבעלות.

שכירות במקרקעין היא זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם לתקופה מוגבלת, כאשר שכירות מעל לתקופה של חמש שנים נקראת חכירה, ושכירות לתקופה שמעל לעשרים וחמש שנים נקראת חכירה לדורות.

דמי מפתח היא עסקת נדל"ן המהווה מעין הכלאה בין רכישת הנכס לשכירתו. בעסקה זו הרוכש משלם מחיר נמוך (כמחצית משוויו המלא של הנכס), ובתמורה מקבל חזקה על הנכס וממשיך לשלם דמי שכירות נמוכים במיוחד. בתמורה לתשלומים אלו, מקבל הדייר הגנה לזכויות המגורים שלו בנכס עד סוף ימיו. הוא אף יכול להוריש זכות זו לקרוב משפחה מדרגה ראשונה אם התגורר עמו סמוך למועד פטירתו. השיטה מעוגנת בחקיקה מיוחדת שעברה גלגולים רבים עד שנחתמה ונושאת את הכותרת: "חוק הגנת הדייר".

השלמתה של עסקת מקרקעין, כגון עסקה למכירת בית הנמצא בבנייה, עשויה להימשך זמן רב. להגנת זכויותיו של הקונה בעסקה כזו משמשת הערת אזהרה, שהיא רישום במרשם המקרקעין בדבר התחייבות בכתב, של בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, לעשות במקרקעין מסוימים עסקה או להימנע מלעשות בהם עסקה. לרישום הערת אזהרה שתי מטרות:

  1. להזהיר ולהודיע, לכל מי שמתעניין במקרקעין שלגביהם רשומה הערת אזהרה, כי קיימת התחייבות מצד בעל המקרקעין לעשות בהם עסקה או להימנע מלעשות בהם עסקה, וזאת באמצעות עיון בפנקסים הפתוחים לעיון הציבור.
  2. למנוע מבעל המקרקעין, שהתחייב לעשות עסקה עם קונה א', לעשות עסקה סותרת עם אדם ב' באותם המקרקעין, ללא הסכמתו של אדם א' או ללא קבלת צו מבית משפט.

בהערכת שוויו נכס מקרקעין, כבסיס לעסקה בנכס זה או לשם ביטוחו עוסק שמאי מקרקעין.

לעסקה במקרקעין אין תוקף ללא חוזה בכתב.

מיסוי מקרקעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מס שבח מקרקעין

היטל השבחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היטל השבחה הוא תשלום הנדרש מבעל מקרקעין לוועדה המקומית אשר אישרה תוכנית והביאה בכך לעליית שווי המקרקעין שלו. היטל ההשבחה לוועדה המקומית מותנה בעליית ערך המקרקעין בעקבות מתן אחד מהאישורים הבאים על ידי אותה וועדה:

גובה ההיטל הוא מחצית מעליית השווי של המקרקעין, והוא משולם ביום מימוש הזכויות בקרקע. גובה ההיטל נקבע על ידי שמאי מטעם הרשות המקומית אך ניתן לערער אליו תוך 30 יום.

מס שבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס בגין רווח הון שהופק ממכירת מקרקעין בישראל. מבחינה היסטורית מס שבח קיים בחוק נפרד - חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 - ולא בפקודת מס הכנסה, אך מבחינה מהותית אין שום הבדל. מס זה היה קיים עוד לפני שהיה קיים מס רווחי הון בפקודת מס הכנסה. המס מוטל גם על מכירות מקרקעין של ישראלים בשטחים. במסגרת מס זה קיימים אותם פטורים ממס על מכירות של דירות מגורים בישראל.
בארץ אי אפשר להעביר רישום בעלות על דירה בטאבו אם אין אישור ממס שבח ששולם המס או שיש פטור.
נוכח הדמיון בין השמות, קיימת בקרב הציבור נטייה להתבלבל בינו לבין היטל השבחה.

מס רכישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי החוק חייב כל רוכש מקרקעין בתשלום מס רכישה על פי מדרגות המתעדכנות אחת לשנה, בתאריך 16 בינואר. את המס משלמים למס הכנסה תוך 50 יום ממועד החתימה על הסכם הרכישה.

מקרקעין, תכנון ובניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי חוק המקרקעין יש לקבל הסכמתם של 75% מהדיירים בבית משותף לצורך הרחבת דירה. במקום זאת, ניתן גם להשיג רוב של שני שליש מבעלי הרכוש המשותף. בבניית תוספת ממ"ד ניתן להסתפק ב- 60% מהדיירים. עם זאת, במידה וההתנגדות של השכנים אינה סבירה, ניתן להפעיל את תקנה 2ב לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תתנאיו ואגרות), התש"ל-1970, ולשלוח מכתבים רשומים למסרבים לחתום לשם שמיעת התנגדותם. במקרה שההתנגדות אינה סבירה ייתכן כי הוועדה המקומית לתכנון ובניה תאשר בנייה גם ללא רוב זה. המפקח על בתים משותפים במשרד המשפטים אחראי לבדיקת מצבים בהם יש ניגודי אינטרסים כאלה, והוא יושפע רבות מהעמדה התכנונית של הוועדה המקומית לגבי ההתנגדות.

משכנתא[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר נדרש מימון בנקאי על מנת להשלים את רכישת המקרקעין, הלווה יפנה לבנק לצורך קבלת משכנתא. מימון זה ניתן על ידי הבנק תוך מישכון הנכס ושיעבודו לבנק, תוך רישום הערת אזהרה במינהל מקרקעי ישראל/מרשם המקרקעין (המכונה טאבו).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים זנדברג, הסדר זכויות במקרקעין בארץ-ישראל ובמדינת ישראל, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי שליד הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית והמכון לחקר שימושי קרקע של הקרן הקיימת לישראל, 2001.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.