מרגמת M1938

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרגמת M1938 בבית התותחן

מרגמת M1938 היא מרגמה בעלת קוטר של 120 מ"מ תוצרת ברית המועצות, שהייתה בשימוש הצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה. הדגם המשופר של המרגמה (120-PM-43) נמצא עד היום בשימוש מספר צבאות במזרח התיכון ובאפריקה.

המרגמה פותחה בשנת 1938 (מכאן שמה). חלקיה הם: פלטת בסיס, קנה, רגל תומכת קנה וזרוע גרירה. אל פלטת הבסיס מרותך ציר עם שני גלגלים המאפשרים גרירה של המרגמה על ידי רכב. את הגלגלים ניתן לפרק בקלות, כדי לייצב את המרגמה לקראת הירי.

ייצור המרגמה החל בשנת 1940 ועד לפלישת גרמניה לברית המועצות ביוני 1941 יוצרו כ-3,000 יחידות. במהלך המלחמה יוצרה המרגמה בכמויות גדולות, כדי למלא את המחסור בתותחים, שנוצר בשל האבדות שספג הצבא האדום בחודשים הראשונים של המלחמה. אחד השיקולים העיקריים להגברת הייצור היה עלות הייצור הנמוכה של המרגמה, לעומת התותח בקוטר דומה. המרגמות שיוצרו בשנים 1941-1942 לא כללו את הציר עם גלגלי הגרירה. בשנת 1943 פותח דגם משופר של המרגמה, שנקרא 120-PM-43. בסך הכל יוצרו בברית המועצות כ-350,000 מרגמות משני הדגמים במהלך המלחמה.

המרגמה M1938 הופעלה גם על ידי הוורמאכט. מרגמות השלל נאספו והוכנסו לשימוש תחת השם (12cm Granatwerfer 378 (r. יתרה מזו, התעשייה הגרמנית ייצרה העתק של המרגמה תחת השם 12cm GrW 42 (בשנים 1943 – 1945 יוצרו כ-8,500 יחידות כאלה).

לאחר מלחמת העולם השנייה סופקו מרגמות M1938 (והדגם המשופר שלה) לסין, לצפון קוריאה, לווייטנאם, למצרים, לסוריה ולעיראק. הסינים מייצרים עד היום העתק של המרגמה תחת השם "דגם 55".

כמה עשרות מרגמות M1938 (והדגמים המשופרים שלה) נפלו שלל בידי צה"ל במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. כיום ניתן לראות אחת מהן בבית התותחן בזכרון יעקב ושתיים נוספות במוזיאון בתי האוסף בתל אביב.

נתונים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קוטר – 120 מ"מ
  • משקל: 280 ק"ג במצב מורכב (כולל גלגלים)
  • אורך קנה: 1862 מ"מ
  • מהירות התחלתית של פגז: 272 מטר/שנייה
  • קצב אש: 15 פצצות לדקה
  • טווח מקסימלי: 5700 מטר
  • משקל פצמ"ר – 16 ק"ג