מרגרטה, נסיכת פרוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרגרטה, נסיכת פרוסיה
(22 באפריל 1872; הארמון החדש, פוטסדאם, פרוסיה - 22 בינואר 1954; באדן-באדן, גרמניה) (בגיל 81)
Margit of Prussia.jpg
שם מלא מרגרטה ביאטריס פאודורה
מקום קבורה קרונברג אים טאונוס, גרמניה
בן-זוג
שושלת בית הוהנצולרן
תואר נסיכת הסה-קאסל
אב פרידריך השלישי, קיסר גרמניה
אם ויקטוריה, הנסיכה המלכותית
צאצאים

פרידריך וילהלם
מקסימיליאן
פיליפ
וולפגנג
כריסטוף
ריכארד

נסיכת הסה-קאסל
הנסיכה מרגרטה במדי הצבא הפרוסי.

מרגרטה, נסיכת פרוסיה (22 באפריל 1872 - 22 בינואר 1954) הייתה בת הזקונים של פרידריך השלישי, קיסר גרמניה ורעייתו של פרידריך קארל, נסיך הסה-קאסל.

ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיכה מרגרטה ביאטריס פאודורה נולדה ב-22 באפריל 1872 בפוטסדאם, ילדתם השמינית והאחרונה של פרידריך, נסיך פרוסיה ורעייתו ויקטוריה, שהייתה בתה הבכורה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת. סנדקיה היו פדרו השני, קיסר ברזיל ומרגריטה, נסיכת סבויה, רעייתו של אומברטו הראשון, מלך איטליה.

אחיה הגדולים של מרגרטה - וילהלם, שרלוטה והיינריך היו קרובים מאוד לסבם הקיסר וילהלם הראשון ורעייתו אוגוסטה, נסיכת סקסה-ויימאר, בעוד שמרגרטה יחד עם אחיותיה הקרובות לה בגילן סופיה וויקטוריה היו קשורות מאוד לאימן ולסבתן, המלכה ויקטוריה. לאחר מותו של אביה כשהייתה בת 16 נותרה מרגרטה קרובה מאוד לאמה, הקיסרית האלמנה.

נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיכה מרגרטה התאהבה במקסימיליאן, נסיך באדן, אולם הוא אינו היה מעוניין בה והיא העבירה את רגשותיה לחברו הטוב פרידריך קארל, נסיך הסה-קאסל, נינו של פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה ולעתיד ראשו של בית הסה העתיק. הזוג נישא בברלין ב-25 בינואר 1893, יובל הכסף לחתונתם של הוריה של מרגרטה.

נישואיהם של בני הזוג היו מאושרים והם הולידו שישה בנים (מתוכם שני זוגות תאומים):

בשנת 1918, זמן קצר לפני סיום מלחמת העולם הראשונה, הוצע לנסיך פרידריך קארל את כס המלוכה החדש של פינלנד, שהכריזה על עצמאותה מרוסיה. אולם עם תבוסתה של גרמניה במלחמה הרעיון נזנח, ופינלנד הפכה לרפובליקה.

בניה במלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני בניה הבכורים של מרגרטה, פרידריך וילהלם ומקסימיליאן, נהרגו בקרבות מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה אימצו בניה פילים וכריסטוף את הנאציזם, בתקווה שהיטלר יביא יום אחד להשבתה של המונרכיה הגרמנית. הנסיך פיליפ נישא לבתו של ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה ובשל קשריו לבית המלוכה האיטלקי מונה לסגל האישי של היטלר והיה הנסיך הגרמני הבכיר ביותר במשטר הנאצי. כשהבין לבסוף את מלוא המציאות של המפלגה הנאצית הוא ניסה להתפטר אך לא הותר לעשות כן, ובשנת 1943 נשלחו הוא ורעייתו למחנות ריכוז. הנסיכה מפאלדה מתה בבוכנוואלד בעוד שפיליפ הועבר בין פלוסנבירג לדכאו עד ששוחרר בשנת 1945 על ידי כוחות הצבא האמריקאי.

הנסיך כריסטוף היה תומך נלהב בנאציזם אולם לאחר קרב סטלינגרד נעשה מתוסכל ממגבלות תפקידו במלחמה וביקר את ההנהגה הגרמנית. הוא תכנן, כאחיו, לעזוב את המפלגה אולם לפני שיכל לעשות כן נהרג בהתרסקות מטוס בשנת 1943. הנסיכה מרגרטה איבדה גם כלה נוספת במהלך המלחמה כשרעייתו של הנסיך וולפגנג, מארי אלכסנדרה, נסיכת באדן, נהרגה בהפצצה על פרנקפורט בינואר 1943.

שנותיה האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה אחוזתה של מרגרטה בקרונברג אים טאונוס נלקחה על ידי כוחות הכיבוש האמריקאים ושימשה כמועדון קצינים. בנובמבר 1945 מנהלת המועדון, סרן קת'לין נאש, גילתה בארמון את תכשיטי המשפחה שהוסתרו במרתף. התכשיטים, ששווים הוערך בלמעלה מ-2 מיליון ליש"ט, נגנבו על ידי נאש ובעלה והועברו לארצות הברית. רק בשנת 1951 נעצרו האשמים אולם 10 אחוזים בלבד מהתכשיטים שנגנבו הוחזרו למרגרטה ומשפחתה.

הנסיכה מרגרטה מתה באחוזתה ב-22 בינואר 1954, בגיל 81, בדיוק 53 שנים לאחר מותה של סבתה, המלכה ויקטוריה.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגרטה, נסיכת פרוסיה פרידריך השלישי, קיסר גרמניה וילהלם הראשון, קיסר גרמניה פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה
לואיז, נסיכת מקלנבורג-סטרליץ
אוגוסטה, נסיכת סקסה-ויימאר קארל פרידריך, הדוכס הגדול של סקסה-ויימאר-אייזנאך
מריה פאבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה
ויקטוריה, הנסיכה המלכותית אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה ארנסט הראשון, דוכס סקסה-קובורג-גותה
לואיז, נסיכת סקסה-גותה-אלטנבורג
ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת הנסיך אדוארד אוגוסטוס, דוכס קנט וסטרת'רן
ויקטוריה, נסיכת סקסה-קובורג-זאפלד