מרגריטה צרפתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרגריטה צרפתי, 1923

מרגריטה צרפתי (סרפָטי) (באיטלקית: Margherita Sarfatti;‏ 8 באפריל 1880 - 30 באוקטובר 1961) הייתה פטרונית אמנות, עיתונאית, סופרת, אספנית, סוציאליסטית יהודייה-איטלקיה, ומאהבת של בניטו מוסוליני.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרפתי נולדה בוונציה למשפחת גראסיני (Grassini). ב-1898 נישאה לעורך הדין צ'זרה צרפתי, ועברה למילאנו ב-1902. לזוג נולדו שלושה ילדים.

צרפתי הפכה את ביתה לסלון ספרותי ואמנותי, בייחוד לאנשי האוונגרד והפוטוריזם. ניתן לומר שזרם הנובצ'נטו (Novecento), שבין מבשריו היה ג'ובאני מוציו, התחיל בטרקלין ביתהּ. זהו זרם אמנותי המהווה פשרה בין הנאו קלאסיציזם לבין המודרניזם, ולכן התאים מאוחר יותר לתורה הפשיסטית שקידשה את העבר בכלים מודרניים.

ב-1912 פגשה את מוסוליני, שהיה אז עיתונאי בעיתון הסוציאליסטי "אוואנטי!", ומאז ועד 1939 הייתה אהובתו ומורתו בכל הקשור לקלסיקה הרומית, כתבה מאמרים בשמו, ערכה עבורו את ביטאון המפלגה הפשיסטית ואף כתבה את הביוגרפיה הרשמית שלו (The Life of Benito Mussolini), באנגלית, שבתוך זמן קצר לאחר פרסומה תורגמה לשפות רבות והייתה לרב מכר.

עם החלת חוקי הגזע באיטליה בשנת 1938, הודחה צרפתי מכל תפקידיה, ונמלטה דרך שווייץ לארגנטינה. במשך מספר שנים חילקה צרפתי את זמנה בין ארגנטינה לאורוגוואי, ועבדה, בין השאר, כעיתונאית.[1]

ב-1947 חזרה צרפתי לאיטליה, הפכה בשנית לבעלת השפעה באמנות האיטלקית ואף ביקרה מספר פעמים בישראל. צרפתי נפטרה בשנת 1961.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דניאל גוטמן, אהובתו היהודייה של מוסוליני, כנרת-זמורה ביתן-דביר, 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.