מרגריט השנייה, רוזנת פלנדריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרגריט השנייה

מרגריט השנייה, רוזנת פלנדריה (Marguerite de Hainaut או Marguerite II de Flandre ‏ 2 ביוני 1202 - 10 בפברואר 1280) הייתה בתם הצעירה של בלדווין התשיעי, רוזן פלנדריה (שהיה גם רוזן אנו בשם בלדווין השישי) ושל מארי משמפאן.

אביה יצא למסע הצלב הרביעי לפני לידתה, ואמה הצטרפה אליו שנתיים לאחר מכן. אחרי מות אמה ב- 1204 ומות אביה בשנה שלאחריה, מרגריט ואחותה הבכורה ז'אן הועברו להשגחתו של דודן, פיליפ מנאמור עד 1208 כאשר העביר אותן לחצרו של פיליפ השני, מלך צרפת.

ב-1212, בהסכמתו של פיליפ השני, מלך צרפת מרגריט נישאה ל בושאר הרביעי מאוון, שהיה מושל אנו ואשר בתוקף תפקידו זה שימש כאפוטרופוס וכמורה של מרגריט. אחותה ז'אן, שהתקנאה במרגריט על כך שנישואיה הבטיחו לה ירושה גדולה, ניסתה לבטל נישואים אלה בטענה שמרגריט הייתה בת עשר שנים בלבד, ולכן לא היה בכוחה להשלים את נישואיה. מבלי לחקור הרבה בדבר, האפיפיור אינוקנטיוס השלישי גינה את נישואיה של מרגריט, אם כי לא ביטל אותם.

בושאר ומרגריט המשיכו בחייהם המשותפים והביאו לעולם שלושה ילדים, אך ז'אן לא ויתרה והביאה למעצרו של בושאר ב- 1219. הוא שוחרר ב-1221 בתנאי שיסכים להיפרד ממרגריט. ז'אן שיכנעה את מרגריט להינשא לגיום השני מדאמפייר, שהיה אציל משמפאן. מנישואים אלה נולדו שני בנים: גיום וגי דה דאמפייר (מאוחר יותר, גי דה דאמפייר, רוזן פלנדריה). עם מותה של ז'אן ב-1244, מרגריט הפכה לרוזנת פלנדריה ולרוזנת אנו.

מצב זה גרם לשערוריה משום שמרגריט הייתה עדיין נשואה לבושאר. פרץ מאבק בין שני הבעלים בדבר חוקיותם של הילדים - מאבק שנמשך עשרות שנים וגרם למלחמות הירושה של רוזנות פלנדריה ושל רוזנות אנו. ב-1246, לואי התשיעי, מלך צרפת, ששימש כבורר בין הצדדים, נתן לילדיו של גיום השני מדאמפייר את הזכות לרשת את רוזנות פלנדריה, ולילדיו של בושאר הרביעי מאוון את הזכות לרשת את רוזנות אנו.

ב-1253 התעוררו שוב בעיות: ז'אן הראשון, רוזן אנו, שהיה בנו בכורו של בושאר, שיכנע את ויליאם השני, רוזן הולנד וזילנד לכבוש את רוזנות אנו וחלקים של רוזנות פלנדריה שהיו סמוכים לגבולות האימפריה הרומית הקדושה. התפתחה מלחמת אזרחים שבסופה בקרב ואלקרן כוחותיו של ז'אן הראשון, רוזן אנו הביסו את אלה של בני משפחת דאמפייר ולקחו אותם בשבי.