מרגריט מנווארה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרגרט מנווארה

מרגריט מנווארהצרפתית: Marguerite de Navarre, ‏11 באפריל 1492 - 21 בדצמבר 1549), מלכת נווארה וסופרת צרפתייה.

נולדה בעיר אנגולם שבמערב צרפת לשארל מאורליאן רוזן אנגולם וללואיז, נסיכת סבויה. כשהייתה בת שנתיים משפחתה עברה להתגורר בעיר קוניאק הסמוכה, שם נולד אחיה פרנסואה (לימים פרנסואה הראשון, מלך צרפת). קיבלה חינוך מעולה מטובי המורים. למדה ספרדית, איטלקית, לטינית, יוונית ועברית, וקראה את התנ"ך ואת סופוקלס בשפת המקור. ב-1509 אולצה להינשא לשארל הרביעי, דוכס אלנסון, על ידי צו של דודה, לואי השנים עשר, מלך צרפת, שבאמצעות נישואין אלה המשיך להחזיק בחבל ארמניאק שבמערב צרפת. אחרי 1515, כאשר פרנסואה ירש את כתר צרפת, הפכה מרגריט לאישה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר בממלכה. היא פרשה את חסותה על אמנים ומחברים ובהם פרנסואה רבלה וקלמאן מארו. החוג הספרותי שקיימה בחצרה בערים פו ונראק שבדרום מערב צרפת נודע בשם "הפרנאסוס החדש". לאחר שהובס פרנסואה הראשון בידי קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, בקרב פביה בצפון איטליה (24 בפברואר 1525), ונלקח בשבי, נסעה מרגריט אחותו למדריד והביאה לשחרורו.

לאחר מות בעלה ב-1525 נישאה מרגריט לאנרי השני, מלך נווארה (ממלכה שהתקיימה בצפון ספרד ובאזור הרי הפירנאים), וב-1528 ילדה לו את ז'אן ד'אלברה, אמו של מלך צרפת לעתיד אנרי הרביעי. ב-1530 ילדה בן שמת בחג המולד של אותה שנה. מאורע זה גרם לה לכתוב את הפואמה "ראי נפשה של החוטאת" (1531), שביטאה את אבלה הכבד. פואמה זו גונתה בידי התאולוגים באוניברסיטת סורבון בפריז, שראו בה כפירה, אולם המלך פרנסואה הראשון אילץ אותם לחזור בהם ולהתנצל בפניה. מרגריט מנווארה הייתה פטרונית של אנשי רוח ובהם פרנסואה רבלה, קלמאן מארו ופייר דה רונסאר. היא כתבה פואמות ומחזות רבים, ואת קובץ הסיפורים "אפטמרון" שהתפרסם עשר שנים אחרי מותה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]