מרדכי טברסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונת קברו של רבי מרדכי

רבי מרדכי טברסקי, (מכונה המגיד מצ'רנוביל; תק"ל, 1770 - כ' באייר תקצ"ז, 1837) היה האדמו"ר השני מצ'רנוביל. כל בניו כיהנו כאדמו"רים ומהם יצאו כמה ענפי חסידות המונים כיום אלפי חסידים, בהם סקווירא, טשרנוביל ורחמסטריבקא.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בצ'רנוביל לשרה ולרבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש ובעל ספר "מאור עיניים".

אשתו הראשונה שרה הייתה בתו של רבי אהרן הגדול מקרלין. לאחר פטירתה נישא לפייגא בתו של רבי דוד לייקעס תלמידו של הבעל שם טוב. שמונת בניו כיהנו אחרי פטירתו כאדמו"רים ברחבי אוקראינה, והיו מהבולטים בהפצת תורת החסידות באותה תקופה.

כשחייבה הממשלה הרוסית את נתיניה לכנות את עצמם בשם משפחה, בחר רבי מרדכי בשם טברסקי, על שם העיר טבריה, בה התיישבו תלמידי המגיד ממעזריטש.

לרבי מרדכי היו חסידים רבים ועיירות רבות מינו אותו כ"מגיד מישרים" שלהם. בין תלמידיו רבי ישראל דב מווילדניק ורבי אברהם דב מאבריטש. דברי תורתו התפרסמו בספר ליקוטי תורה אשר זכה להסכמות ממנהיגי החסידות. בתשס"א הודפס הספר מחדש במהדורה מתוקנת ובתוספת מפתחות בשם "ליקוטי תורה השלם".

אחיינו (נכד גיסו רבי אברהם מקוריסצ'וב) רבי ישראל מרוז'ין קרא לאחד מבניו (רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין) בשם מרדכי, עוד בחייו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, בניגוד למסורת היהודית האשכנזית, שלא קוראים שם לילדים אחרי אנשים חיים. כשנשאל על כך, ענה: "הדוד שלנו מצ'רנוביל הוא כבר כמה שנים מעל העולם הזה, כאילו אינו בעולם הזה".

רבי מרדכי היה מעורב בלחץ שהופעל על הרבנית חנה רחל הידועה בכינוי הבתולה מלודמיר להנשא לאיש, למרות אי רצונה.

רבי מרדכי נפטר בקייב בכ' באייר תקצ"ז (1837). בעודו בחיים הכין את מקום קבורתו בפאתי הכפר אנטיווקה ליד קייב, באמרו ששם אין כנסיות, וכך קול הפעמונים לא יפריע למנוחתו. קברו נמצא באמצע שדה משקיף על גבעות ונהר.

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושת הבנים הראשונים והבת מלכה היו בני אשתו שהייתה בתו של רבי אהרון הגדול מקרלין, ואילו חמשת הבנים האחרים והבנות האחרונות היו בני אשתו פיגא בת ר' דוד לייקיס, תלמיד הבעל שם טוב.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]