מרדכי יוסף ליינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה
לידה 1800
ה'תק"ס
טומשוב לובלסקי, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1854 (בגיל 54 בערך)
ז' בטבת ה'תרי"ד
איזביצה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים טומשוב, איזביצה
מקום פעילות פולין
תקופת הפעילות ?–1854 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק אמונה, בחירה חופשית, חטא
רבותיו רבי שמחה בונים מפשיסחה
רבי מנחם מנדל מקוצק
חיבוריו מי השילוח
אב רבי יעקב ליינר
צאצאים רבי יעקב ליינר עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר חסידות איזביצה ראדזין ה־הראשון
18391854
(כ־15 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה (ה'תק"ס - ז' בטבת ה'תרי"ד; 18001854), מחבר ספר "מי השילוח", היה מייסד חסידות איזביצה ראדזין, עמד בראשה משנת 1839 לאחר פרישתו מרבי מנחם מנדל מקוצק ועד לפטירתו בשנת 1854.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי יוסף נולד בטומשוב בשנת 1800 לרבי יעקב ליינר, שהיה מתלמידי החוזה מלובלין, ומיוחס עד לרש"י. היה תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחא. על תקופה זו סיפר נכדו, רבי גרשון חנוך הניך ליינר:

הוא היה אחד המיוחד שבחדרו של רבו אשר עשה כרשב"י ועלתה בידו. עזב כל ענייני עולם הזה ומכר ביתו נחלת אבותיו וכל כלי תשמישו הנשארים לו מאביו וכתת רגליו ללמוד תורה וכלכל עצמו בלחם צר, ולא מנע עצמו מבית מדרשו של רבו תשע שנים רצופות. רק על שבועות אחדים בשנה נסע לביתו. ואף כי היה גבר חלש, תש הכח וידוע חולי, לא הביט כלום לטובת גופו וסבל צער קור וחום, ואף כי מתולדתו היה ענוג מאוד.[1]

אחר פטירת רבי שמחה בונים מפשיסחא בשנת תקפ"ז (1827) הצטרף לקבוצת החסידים שקיבלו עליהם את הנהגתו של רבי מנחם מנדל מקוצק אותו הכיר כבר מילדותו בעיר טומשוב. בתקופה זו סבל מעוני ומדלות רבה. בהיותו בקוצק, היה מנהיג את ההמון שהיו באים לצורכי פרנסה ולצורכי הדרכה בעבודת ה', בהוראת הרבי מקוצק שהיה שולח אליו חסידים שונים כשהוא עצמו היה עסוק מדי מכדי להדריכם. בין תלמידים אלו נמנה תלמידו הקרוב וממשיך דרכו, רבי לייבל'ה איגר, נכדו של רבי עקיבא איגר. עם הסתגרותו של הרבי מקוצק בחדרו והימנעותו מלהיענות לצורכי החסידים, התקבצה סביב רבי מרדכי יוסף קבוצה גדולה של תלמידים, ובד בבד הלכה וגברה מתיחות בינו לבין הרבי מקוצק על רקע חילוקי הדעות בדרך הנהגת התלמידים, בדחייה או בקירוב.

בשמחת תורה של שנת ת"ר (1839) פרץ משבר שנסוב סביב עריכת ההקפות. על טיבו המדויק של המשבר נמסרו גרסאות שונות.[2] על פי אחת הגרסאות, בימים שקדמו לשמחת תורה קיבל רבי מרדכי יוסף "פדיונות" מהחסידים, אקט המסמל כהונת אדמו"רות, ובליל שמחת תורה הורה רבי מרדכי יוסף לתלמידיו לערוך את ה"הקפות" במנין נפרד. במניינו של הרבי מקוצק, בהקפה השישית שאותה היה מקבל בדרך כלל רבי מרדכי יוסף, ניגש הרבי מקוצק לזה שהחזיק את ספר התורה ונטלו ממנו, וכשנוכח לראות שאין זה רבי מרדכי יוסף, החזיר לו את ספר התורה. מעשה זה גרם לנתק בין הרבי מקוצק לרבי מרדכי יוסף.

בעקבות מעשה זה פרש רבי מרדכי יוסף מקוצק יחד עם חסידים רבים. רבי מרדכי יוסף שקבע את חצרו בתחילה בטומשוב ומאוחר יותר באיזביצא שליד לובלין. המחלוקת בין חסידי קוצק לחסידי איזביצא הייתה אחת המחלוקות העזות ביותר ונמשכה עוד שנים רבות אחר כך.

רבי מרדכי יוסף נפטר בז' בטבת תרי"ד לאחר 13 שנות הנהגה. את מקומו מילאו בנו רבי יעקב ותלמידו רבי לייבלי איגר.[3]


תקופת חייו של הרב מרדכי יוסף ליינר על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


מי השילוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מי השלוח

רבי מרדכי יוסף עצמו לא כתב את דברי תורתו, אולם לאחר פטירתו ליקט נכדו, האדמו"ר ר' גרשון חנוך הניך ליינר, חלק מדברי התורה והוציא אותם בספר "מי השילוח" בשנת תר"כ, כשש שנים לאחר פטירתו. שם הספר הוא על פי דברי רבו של רבי מרדכי יוסף, רבי שמחה בונים מפשיסחה שאמר עליו שתורתו היא "כמי-השילוח ההולכים לאט לאט אבל חופרים עמוק עמוק". בנוסף לכך ראשי התיבות של שמו יוצרים את המילה "מי".

רבי גרשון חנוך הניך כותב בהקדמה כי "בכמה מקומות יקשו הדברים לאנשים אשר לא הורגלו בדברים כאלה". ואכן פרסום הספר עורר התנגדות עזה בקרב חלק מהציבור. בהקדמה לספר "בית יעקב" הוא כותב על סבו: "ולימד דעת את תלמידיו שיבינו בדברי רבי שמעון בר יוחאי והאר"י כמו שמבינים פשוטי דברי הלכה", "שאין שום דברי תורה שאינם שייכים לכל פרט נפש".[4]

  • יסוד עיקרי בהגותו של רבי מרדכי יוסף, הוא הפנאנתאיזם הקיצוני שהוא גרס הלכה למעשה, ולפיו המציאות כולה היא אלוהות. בדרשותיו מודגשת המסקנה המוסרית המעשית מן הקביעה התאולוגית ולפיה 'אין עוד מלבדו': גם מעשי האדם אינם באמת שלו, ואין הוא יכול להישפט לפי מעשיו. שהרי כשם שהאדם עצמו אינו קיים כיצור נפרד מהאל היוצר, כך גם רצונותיו והכרעותיו של האדם, אף על פי שהם נראים לו כהכרעות אישיות שלו, לאמיתו של דבר אינם אלא דבר האלוהים. מכך מתבקשת השקפה דטרמיניסטית, הגורסת שתחושת הבחירה החופשית אינה אמיתית, שהרי אין אדם ועולם קיימים כלל, אלא רק האל לבדו. אשר למהותה של הבחירה החופשית העומדת בבסיס המצוות, קיימים רמזים סותרים בספרי רבי מרדכי יוסף, וההוגים במשנתו הציעו דרכים שונות בביאור העניין.[5]
  • על פי שיטתו זו גרס רבי מרדכי יוסף עוד, שמעשי חטא שונים המוזכרים בתנ"ך אינם מעשי חטא אמיתיים, והם נראים כך רק לכאורה. כך למשל טען שלפעמים אונסים אדם משמים לעשות מעשה מסוים הנראה כחטא ואינו חטא, ולמעשה לזמרי בן סלוא לא הייתה את האפשרות להתגבר על יצרו מכיוון שלמעשה משמים כיוונו אותו למעשה נטילתו את כזבי, וברוח זו ביאר גם את מעשי יהודה ותמר.[6]
  • בנוסף כתב רבי מרדכי יוסף, שהמצוות שניתנו בתורה בכל פרטי החוקים הקפדניים שבהם, לא ניתנו אלא לתקופה זו, כאשר היצר הרע בתוקף, ואין ביכולת האדם להבחין מלבו הוא מהם הדברים הראויים ומהם המעשים שאינם ראויים. אך התכלית הנרצית, שתיושם בפועל באחרית הימים, היא שהאדם ידע מלבו הוא את שהוא צריך לעשות בכל רגע נתון, בלי חוקים חיצוניים וכלליים.[7]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ליקוטי מי השלוח - תורתו של רבי מרדכי יוסף מאיזביצה - ליקוט מספרי צאצאיו ותלמידיו

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם יהושע השל, 'קאצק'
  • ש.ז. שרגאי וא. ביק, בהיכל איזביצא-לובלין, ירושלים ה'תשל"ז
  • ש.ז. שרגאי, חסידות הבעל שם טוב בתפיסת איזביצא-רדזין, סיני מ"ז עמ' קסה-קצח
  • ש.ז. שרגאי, במעייני חסידות איזביצא-ראדזין, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"מ
  • ש.ז. שרגאי, בנתיבי חסידות איזביצא-ראדזין (שני כרכים), ירושלים "המשוחררת" תשל"ב
  • יוסף ווייס, תורת הדטרמיניזם הדתי לר' מרדכי יוסף ליינר מאיזביצא, ספר היובל ליצחק בער, ירושלים ה'תשכ"א
  • רפאל מאהלר, החסידות וההשכלה בגליציה ובפולין הקונגרסאית במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה - היסודות הסוציאלים והמדיניים, מרחביה, 1961, (ראו הפניות באינדקס)
  • רבקה שץ, האוטונומיה של הרוח ותורת משה - עיונים בתורת הרבי מרדכי יוסף מאיזביצא", מולד כא, עמ' 554 - 561
  • אביעזר כהן, "תודעה עצמית בספר מי השלוח ככלי לקיום הזיקה שבין האל לאדם" (דיסרטציה), אוניברסיטת בן-גוריון, אלול תשס"ו.
  • אביעזר כהן, "אקסיסטנציאליזם דתי במשנתם של ר' מרדכי יוסף מאיזביצה ופראנץ רוזנצווייג", ספר רבקה עמ' 525–562, הוצאת הספרים אוניברסיטת בן-גוריון, 2007
  • אביעזר כהן, "האינדיווידואציה ושאלת הסובייקט בספר מי השלוח", בתוך: אל העצמי - תהליכי אינדיבידואליזציה ומעברי חיים (עורכים: ד' נוב וב' כהנא), הוצאת ראובן מס ירושלים תשע"ד, עמ' 335–384.
  • יהודה בן-דור, "עיון במי השלוח לר' מרדכי יוסף מאיז'ביצא" (דיסרטציה), האוניברסיטה העברית, תשרי תשס"ט
  • יעקב ורשבסקי, עצות ממי השילוח (שני כרכים), ירושלים תשע"ו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקדמה לספר "בית יעקב" על ספר בראשית מאת רבי גרשון חנוך הניך ליינר. הקדמה זו נדפסה בשנים האחרונות בנפרד בשם "שער האמונה ויסוד החסידות" ובה מפורטת דרכה של חסידות איז'ביצה.
  2. ^ לגרסאות היותר קיצוניות, ראו יצחק אריגור, "קוצק", עמ' 87-91.
  3. ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות: אישים, כרך ג, עמ' רלח-רמב, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשס"ה
  4. ^ הקדמת רבי גרשון חנוך הניך לספר "מי השילוח" ולספר "בית יעקב"
  5. ^ ש.ז שרגאי בנתיבי חסידות איז'ביצא-ראדזין חלק ב' מעמוד 83
  6. ^ מי השילוח חלק א פרשת פינחס, פרשת וישב ועוד
  7. ^ לדוגמה מי השילוח חלק א' משלי כד על הפסוק הכן בחוץ מלאכתך וכו'