מרדכי יוסף ליינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצה
חיבורו העיקרי מי השילוח
תאריך לידה ה'תק"ס
1800
תאריך פטירה ז' בטבת ה'תרי"ד
1854
חסידות איז'ביצה-ראדזין
מקום מגורים טומשוב, איז'ביצה
מקום פעילות פולין
מספר בשושלת הראשון
הבא רבי יהודה לייב איגר
רבי יעקב ליינר
תחילת כהונה 1839
סיום כהונה 1854
רבותיו רבי שמחה בונים מפשיסחה
רבי מנחם מנדל מקוצק
נושאים בהם עסק אמונה, בחירה חופשית, חטא
אב רבי יעקב ליינר

רבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצה (ה'תק"ס - ז' בטבת ה'תרי"ד; 1800 - 1854), מחבר ספר "מי השילוח", היה מייסד חסידות איזביצא ראדזין, עמד בראשה משנת 1839 לאחר פרישתו מרבי מנחם מנדל מקוצק ועד לפטירתו בשנת 1854.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי יוסף נולד בטומשוב בשנת 1800 לרבי יעקב ליינר, שהיה מתלמידי החוזה מלובלין, ומיוחס עד לרש"י. היה תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחא. על תקופה זו סיפר נכדו, רבי גרשון חנוך הניך ליינר:

הוא היה אחד המיוחד שבחדרו של רבו אשר עשה כרשב"י ועלתה בידו. עזב כל ענייני עולם הזה ומכר ביתו נחלת אבותיו וכל כלי תשמישו הנשארים לו מאביו וכתת רגליו ללמוד תורה וכלכל עצמו בלחם צר, ולא מנע עצמו מבית מדרשו של רבו תשע שנים רצופות. רק על שבועות אחדים בשנה נסע לביתו. ואף כי היה גבר חלש, תש הכח וידוע חולי, לא הביט כלום לטובת גופו וסבל צער קור וחום, ואף כי מתולדתו היה ענוג מאוד.[1]

אחר פטירת רבי שמחה בונים מפשיחסא בשנת תקפ"ז (1827) הצטרף לקבוצת החסידים שקיבלו עליהם את הנהגתו של רבי מנחם מנדל מקוצק אותו הכיר כבר מילדותו בעיר טומשוב. בתקופה זו סבל מעוני ומדלות רבה. בהיותו בקוצק, היה מנהיג את ההמון שהיו באים לצורכי פרנסה ולצורכי הדרכה בעבודת ה', בהוראת הרבי מקוצק שהיה שולח אליו חסידים שונים כשהוא עצמו היה עסוק מדי מכדי להדריכם. בין תלמידים אלו נמנה תלמידו הקרוב וממשיך דרכו, רבי לייבל'ה איגר, נכדו של רבי עקיבא איגר. עם הסתגרותו של הרבי מקוצק בחדרו והימנעותו מלהיענות לצורכי החסידים, התקבצה סביב רבי מרדכי יוסף קבוצה גדולה של תלמידים, ובד בבד הלכה וגברה מתיחות בינו לבין הרבי מקוצק על רקע חילוקי הדעות בדרך הנהגת התלמידים, בדחייה או בקירוב.

בשמחת תורה של שנת ת"ר (1839) פרץ משבר שנסוב סביב עריכת ההקפות. על טיבו המדויק של המשבר נמסרו גרסאות שונות.[2] על פי אחת הגרסאות, בימים שקדמו לשמחת תורה קיבל רבי מרדכי יוסף "פדיונות" מהחסידים, אקט המסמל כהונת אדמו"רות, ובליל שמחת תורה הורה רבי מרדכי יוסף לתלמידיו לערוך את ה"הקפות" במנין נפרד. במניינו של הרבי מקוצק, בהקפה השישית שאותה היה מקבל בדרך כלל רבי מרדכי יוסף, ניגש הרבי מקוצק לזה שהחזיק את ספר התורה ונטלו ממנו, וכשנוכח לראות שאין זה רבי מרדכי יוסף, החזיר לו את ספר התורה. מעשה זה גרם לנתק בין הרבי מקוצק לרבי מרדכי יוסף.

בעקבות מעשה זה פרש רבי מרדכי יוסף מקוצק יחד עם חסידים רבים. רבי מרדכי יוסף שקבע את חצרו בתחילה בטומשוב ומאוחר יותר באיזביצא שליד לובלין. המחלוקת בין חסידי קוצק לחסידי איזביצא הייתה אחת המחלוקות העזות ביותר ונמשכה עוד שנים רבות אחר כך.

רבי מרדכי יוסף נפטר בז' בטבת תרי"ד לאחר 13 שנות הנהגה. את מקומו מילאו בנו רבי יעקב ותלמידו רבי לייבלי איגר.

תקופת חייו של מרדכי יוסף ליינר על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

מי השילוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מרדכי יוסף עצמו לא כתב את דברי תורתו, אולם לאחר פטירתו ליקט נכדו, האדמו"ר גרשון חנוך הניך ליינר, חלק מדברי התורה והוציא אותם בספר "מי השילוח" בשנת תר"כ, כשש שנים לאחר פטירתו. שם הספר הוא על פי דברי רבו של רבי מרדכי יוסף, רבי שמחה בונים מפסישחא שאמר עליו שתורתו היא "כמי-השילוח ההולכים לאט לאט אבל חופרים עמוק עמוק". בנוסף לכך ראשי התיבות של שמו יוצרים את המילה "מי".

רבי גרשון חנוך הניך כותב בהקדמה כי "בכמה מקומות יקשו הדברים לאנשים אשר לא הורגלו בדברים כאלה". ואכן פרסום הספר עורר התנגדות עזה בקרב חלק מהציבור. בהקדמה לספר "בית יעקב" הוא כותב על סבו: "ולימד דעת את תלמידיו שיבינו בדברי רשב"י והאר"י כמו שמבינים פשוטי דברי הלכה", "שאין שום דברי תורה שאינם שייכים לכל פרט נפש".[3]

  • יסוד עיקרי בהגותו של רבי מרדכי יוסף, הוא הפנאנתאיזם הקיצוני שהוא גרס הלכה למעשה, ולפיו המציאות כולה היא אלוהות. לפי זה גם רצונותיו והכרעותיו של האדם, אף על פי שהם נראים לו כהכרעות אישיות שלו, לאמיתו של דבר אינם אלא דבר האלוהים, ומשכך מתבקשת השקפה דטרמיניסטית, הגורסת שתחושת הבחירה החופשית אינה אמיתית. אשר למהותה האמיתית של הבחירה החופשית המדומה קיימים רמזים סותרים בספרי רבי מרדכי יוסף, וההוגים במשנתו הציעו דרכים שונות בביאור העניין.[4]
  • על פי שיטתו זו גרס רבי מרדכי יוסף עוד, שמעשי חטא שונים המוזכרים בתנ"ך אינם מעשי חטא אמיתיים, והם נראים כך רק לכאורה. כך למשל טען שלפעמים אונסים אדם משמים לעשות משמים מעשה מסוים הנראה כחטא ואינו חטא, ולמעשה לזמרי בן סלוא לא הייתה את האפשרות להתגבר על יצרו מכיוון שלמעשה משמים כיוונו אותו למעשה נטילתו את כזבי, וברוח זו ביאר גם את מעשי יהודה ותמר.[5]
  • בנוסף כתב רבי מרדכי יוסף, שהמצוות שניתנו בתורה בכל פרטי החוקים הקפדניים שבהם, לא ניתנו אלא לתקופה זו, כאשר היצר הרע בתוקף, ואין ביכולת האדם להבחין מלבו הוא מהם הדברים הראויים ומהם המעשים שאינם ראויים. אך התכלית הנרצית, שתיושם בפועל באחרית הימים, היא שהאדם ידע מלבו הוא את שהוא צריך לעשות בכל רגע נתון, בלי חוקים חיצוניים וכלליים.[6]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ליקוטי מי השלוח - תורתו של רבי מרדכי יוסף מאיזביצה - ליקוט מספרי צאצאיו ותלמידיו

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם יהושע השל, 'קאצק'
  • ש.ז. שרגאי וא. ביק, בהיכל איזביצא-לובלין, ירושלים ה'תשל"ז
  • ש.ז. שרגאי, חסידות הבעל שם טוב בתפיסת איזביצא-רדזין, סיני מ"ז עמ' קסה-קצח
  • יוסף ווייס, תורת הדטרמיניזם הדתי לר' מרדכי יוסף ליינר מאיזביצא, ספר היובל ליצחק בער, ירושלים ה'תשכ"א
  • רפאל מאהלר, החסידות וההשכלה בגליציה ובפולין הקונגרסאית במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה - היסודות הסוציאלים והמדיניים, מרחביה, 1961, (ראו הפניות באינדקס)
  • רבקה שץ, האוטונומיה של הרוח ותורת משה - עיונים בתורת הרבי מרדכי יוסף מאיזביצא", מולד כא, עמ' 554 - 561
  • אביעזר כהן, "תודעה עצמית בספר מי השלוח ככלי לקיום הזיקה שבין האל לאדם" (דיסרטציה), אוניברסיטת בן-גוריון, אלול תשס"ו.
  • אביעזר כהן, "אקסיסטנציאליזם דתי במשנתם של ר' מרדכי יוסף מאיזביצה ופראנץ רוזנצווייג", ספר רבקה עמ' 525-562, הוצאת הספרים אוניברסיטת בן-גוריון, 2007
  • יהודה בן-דור, "עיון במי השלוח לר' מרדכי יוסף מאיז'ביצא" (דיסרטציה), האוניברסיטה העברית, תשרי תשס"ט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקדמה לספר "בית יעקב" על ספר בראשית מאת רבי גרשון חנוך הניך ליינר. הקדמה יסודית זו נדפסה בשנים האחרונות בנפרד בשם "שער האמונה ויסוד החסידות" ובה מבאר רגח"ה באריכות את דרכה של חסידות איז'ביצה.
  2. ^ לגרסאות היותר קיצוניות, ראו יצחק אריגור, "קוצק", עמ' 87-91.
  3. ^ הקדמת רבי גרשון חנוך הניך לספר "מי השילוח" ולספר "בית יעקב"
  4. ^ ש.ז שרגאי בנתיבי חסידות איז'ביצא-ראדזין חלק ב' מעמוד 83
  5. ^ מי השילוח חלק א פרשת פינחס, פרשת וישב ועוד
  6. ^ לדוגמה מי השילוח חלק א' משלי כד על הפסוק הכן מלאכתך בחוץ וכו'