מרדכי לייפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי מרדכי לייפר
אדמו"ר מנדבורנה, הרבי מנדבורנה
חיבורו העיקרי "מאמר מרדכי"
תאריך לידה י"ט באייר תקפ"ד
תאריך פטירה ט"ו בתשרי תרנ"ה
בושטינה
מקום קבורה בושטינה
חסידות חסידות נדבורנה
מקום מגורים נדבורנה, בושטינה
מקום פעילות נדבורנה
מספר בשושלת שני בשושלת העיקרית של חסידות נדבורנה שמקורה בחצר החסידית בנדבורנה וחמישי למייסד שושלות נדבורנה, רבי מאיר הגדול מפרמישלאן
הקודם אביו
הבא אחיינו רבי משה לייפר, בן אחיו רבי אהרן אריה לייב לייפר שכיהן גם הוא כאדמו"ר בנדבורנה, המשיך את החצר החסידית בנדבורנה, אך המשך השושלת המרכזית בדור הבא היה בבנו רבי מאיר רוזנבוים מקרטשניף שבנו רבי איתמר רוזנבוים מנדבורנה חזר לכהן כרבי מנדבורנה.
תחילת כהונה לאחר נישואיו
סיום כהונה יום טוב ראשון של חג הסוכות תרנ"ה
רבותיו אביו, ר' יששכר דב ברצ'ה
נושאים בהם עסק חסידות
חיבוריו "מאמר מרדכי", "אור מרדכי", "גדולת מרדכי", "תפארת מרדכי"
אב ר' יששכר דוב ברצ'ה
אם רחל
בת זוג חיה לבית טויבש, בת ר' שמואל שמלקה מיאסי
ילדים שבעה

רבי מרדכי לייפר מנדבורנה (י"ט באייר תקפ"ד-ט"ו בתשרי תרנ"ה) היה מגדולי[דרוש מקור] האדמו"רים בדורו, והאדמו"ר השני לחצר המרכזית של חסידות נדבורנה ובן נין של רבי מאיר הגדול מפרמישלאן, מייסד השושלת.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בנדבורנה לר' יששכר דב ברצ'ה, הרבי מנדבורנה הראשון‏[1] ולרחל, בת הרב אברהם לייב בלוך‏[2], הסנדק היה דודו של אביו, רבי מאיר מפרמישלאן, שאמר לרבי יששכר דב ברצ'ה לקרוא לתינוק על שם רבי מרדכי מקרמניץ.

רבי מאיר אמר על בן אחיינו ששורש נשמתו מנשמת מרדכי הצדיק וקרא לו "מרדכי היהודי". כשהגיע לגיל מצוות עלה לתורה בפרמישלאן בבית המדרש של רבי מאיר שהעלה אותו בעלייה השישית המכובדת וקרא לו: "יעמוד מורנו הרב".

נישא לחיה בת רבי שמואל שמלקה טויבש מיאסי.

גדולי הדור וצדיקיו שבחוהו בהיותו אברך צעיר. הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ, רבה של מאד בהונגריה ומחבר שו"ת "קול אריה" (סבו של הרב שלמה זלמן אהרנרייך) שהיה מגדולי דורו, התייחס אליו כאיש קדוש ונזהר מהקפדתו; רבי ישראל הגר מויז'ניץ אמר "הרבי ר' מרדכי'לה הוא למעלה מן הזמן ולמעלה מן השכל".

עם התמנותו לאדמו"ר לאחר נישואיו, עבר לנדבורנה שם שימש אביו כאדמו"ר. כיוון שאחיו שימש גם הוא כאדמו"ר בנדבורנה, עבר להונגריה ושם שימש כאדמו"ר במקומות שונים ובהם בקיביושד בהונגריה ובחוסט. מחוסט עבר לבושטינה[3], שם נודע שמו[דרוש מקור] כצדיק ובעל מופת עד ליום פטירתו.

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאמר מרדכי.
  • אור מרדכי.
  • גדולת מרדכי.
  • תפארת מרדכי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבי יששכר דב ברצ'ה היה בנו של בן רבי יצחק לייפר מקאליש שהיה בנו של רבי אהרן אריה לייב לייפר, בנו של רבי מאיר הגדול מפרמישלאן.
  2. ^ הרב אברהם לייב בלוך היה בנו של הרב חיים גבריאל שהתפרסם כמחבר "יפה נוף", בן הרב יוסף מאלסק, מחבר "גנזי יוסף".
  3. ^ חוסט ובושטינה נמצאים כיום באוקראינה, בעבר היו שייכים לרוזנות מרמורש באוסטרו הונגריה, וכיום חלקה באוקראינה וחלקה האחר ברומניה וכלולה בטרנסילבניה.