מרדכי רוזנבלט מאושמינה
 | |
| לידה |
3 במאי 1857 תקצ"ז אנטופול, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
3 במרץ 1916 (בגיל 58) כ"ה באדר א' תרע"ו סלונים, בלארוס |
| מקום קבורה |
בלארוס |
| מקום פעילות | בוטן, קורליץ, אושמינה וסלונים |
| תקופת הפעילות |
? – 3 במרץ 1916 |
| השתייכות | רבני ליטא |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, קבלה, מופתים |
| רבותיו | הרב פנחס מיכאל גרויסלייט מאנטופול |
| תלמידיו | הרב יהודה אידל ציזלינג מאושמינה |
| חיבוריו | "הדרת מרדכי" |
  | |
רבי מרדכי וייצל רוזנבלט[1] (ה'תקצ"ז, 1836 - י"ב באדר א' ה'תרע"ו, 1916) ידוע כרבי מרדכי מאושמינה על שם העיר אושמינה הסמוכה לוילנה שבה כיהן כרב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב רוזנבלט נולד באנטופול (אז בפולין והיום ברוסיה הלבנה). היה מתלמידי הרב פנחס מיכאל גרויסלייט, רבה של אנטופול. למד בישיבה בפינסק שהקימו רבי שמואל אביגדור תוספאה ורבה של פינסק, המקובל רבי מרדכי זקהיים[2].
היה מקורב לאדמו"ר ה"יסוד העבודה" מסלונים אשר הוא הראשון שהמליץ לקהילה היהודית בעיר אושמינה לקחת את רבי מרדכי לרב בעירם[3]. היה ידוע כמקובל וכבעל מופת אשר יהודים ושאינם יהודים באו לקבל את ברכתו. ה"דברי שמואל" מסלונים העיד עליו שכל מעשיו של רבי מרדכי הם לשם שמים[4]. תמונתו התנוססה בבתים רבים ברחבי ליטא. בקרב הליטאים נודעה הסתייגות מתופעת המופתים המוכרת בחוגי תנועת החסידות, משום כך, הדמות של בעל המופתים הליטאי, ר' מרדכי מאושמינה, היא תופעה מיוחדת במינה.
רבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת כהונתו באושמינה, התקבל בקהילתו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, במסעותיו להפצת ספרו "חבש פאר"[5]. בשש שנותיו האחרונות באנטופול כיהן כדיין. לאחר מכן כיהן במשרת הרבנות הראשונה שלו בעיירה בוטן משנת תר"ל. משם עבר בתרמ"ז לשמש כרב של קורליץ. באושמינה, שעל שמה התפרסם, החל לכהן כרב בתרנ"א לאחר כמה שנים שבחלק מהם ניסה ה"יסוד העבודה" מסלונים לפעול שרבי מרדכי יכהן כרב העיר אושמינה[6]. בשנותיו האחרונות בתרס"ה היה הרב של סלונים.
חלק מפסקיו וחידושי ההלכה שלו נדפסו בשנת ה'תרנ"ט על ידי תלמידו, הרב יהודה אידל ציזלינג מאושמינה, בספר הדרת מרדכי - חילוקים ופלפולים שדרש בסיומי משניות ומסכתות בתלמוד.
על קברו נכתב: "פה נטמן ארון הקודש הרב האמיתי שר התורה ואוצר היראה מרן ומאורן של ישראל...".
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרב רוזנבלט היו שני בנים ושלוש בנות משתי נשותיו:
- הרב אשר, כיהן כרבה של דרוהיטשין הסמוכה לפינסק, נספה עם משפחתו בשואה.
- שרה נישאה לרב אברהם יעקב ברוק, שהיה רב בבוטן ופוסק הלכה מפורסם בפלך גרודנו כולו. בתם נישאה לסופר והביבליוגרף, חייקל לונסקי, שכתב את הביוגרפיה הראשונה של הרב רוזנבלט. משפחת לונסקי נספתה בשואה.
- עכסה נישאה לאליהו דוד אפשטיין, אחיו של הרב משה מרדכי אפשטיין, ראש ישיבת חברון . בנם הרב יעקב אפשטיין, חניך הישיבות סלובודקה וסלוצק, היה רב העיירה שובט בלטביה, ונספה עם אשתו וששת בניהם בשואה.
- טויבא נישאה לרב יהודה בורשטיין, ששימש רב בגודליאבה שליד סובאלק. בני הזוג היגרו לארצות הברית והשתקעו במסצ'וסטס.
- זיידל, בן הזקונים ומחבר קונטרס ההספד "אבל עם" על הרב רוזנבלט, התגורר בסלונים ונספה אף הוא עם משפחתו בשואה.
"איגרת החלום"[עריכת קוד מקור | עריכה]
ר' מרדכי שלח בכ"ח בשבט תרמ"א, כשהיה רב בבוטן, מכתב לרב פנחס מיכאל גרויסלייט על סדרת חלומות ובהם נגלה אליו מהר"י בן לב ואומר לו שהוא מצאצאיו של האדם שסטר לו ברחוב לעיני כל על שיצא חייב בדין לפניו, ועליו לתקן את נשמתו של אותו אחד בלימוד ושינון של הספר שו"ת מהר"י בן לב עד שידע אותו על בוריו. וכן הוסיף מהר"י בן לב לומר שאת הספר הוא חייב לקנות רק מהרב של אנטופול (ר' פנחס מיכאל) כי יש עליו תביעה בשמים מדוע לא הוציא לאור את פירושיו על מסכתות מעילה ותמורה שהחל להכין לדפוס, ובכסף שיקבל עבור 'שו"ת מהר"י בן לב' ידפיס אותם, והוא זכה להיות השליח להודיע לרב של אנטופול כי שימשו בצעירותו. בסוף המכתב ר' מרדכי מבקש בתחינה מר' פנחס מיכאל לשלוח לו בדחיפות את 'שו"ת מהר"י בן לב' כי זוגתו חלתה ונמצאת בסכנה ומהר"י בן לב אמר לו בשבוע שעבר בחלום האחרון שזה בגלל שלא הזדרז לקנות את הספר.
כארבע שנים לאחר המכתב הדפיס ר' פנחס מיכאל את פירושיו למסכתות אלו בשם "לקט הקוצרים" מסביב לדברי התלמוד שבא להשלים את פירוש רש"י עד כמה שאפשר, כפי שהוציא לאור למסכת נזיר בתרכ"ז.
איגרת החלום הודפסה כנספח בספר 'דרשות הרפ"ם' של ר' פנחס מיכאל (ראו בערכו ב"לקריאה נוספת" ו"חיבוריו" וכן ראו שם בקישורים החיצוניים לגבי "איגרת החלום").
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בן ציון ח' איילון (עורך), אנטופול (אנטיפאליע) - ספר זיכרון, "ארגון יוצאי אנטופול בישראל ובאמריקה", תל אביב התשל"ב, עמודות 72-59[7]
- עקיבא בן עזרא, ר' מרדכי'לי מסלונים זצ"ל, תל אביב ה'תשי"ח
- שלמה קוק, מה לבעל מופת בליטא, מוסף חג (סוכות ה'תש"ע), קו עיתונות דתית
- יוסף ויכלדר, החטא ותקונו, המבשר תורני, פרשת וישלח ה'תשע"ד
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים חייקל לונסקי (נכדו), תולדות הגאון הצדיק מרן רבי מרדכי וויצעל מאשמינא, וילנה תרע"ז, 1917 (בעמ' 3 רישום מרשים של פניו), באתר אוצר החכמה
- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' מרדכי ראזינבלאט, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ב, עמודים 46–47, באתר היברובוקס
- 'רוזנבלט (וייצל), ר' מרדכי ב"ר מנחם', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, ה'תשכ"ז, עמ' 94 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1292).
- הרב ר' מרדכי בחרב המופלג בתו"י ר' אברהם מנחם ז"ל ווייצעל, אהלי שם, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שם משפחה זה ניתן לו על ידי מכריו לאחר שחיבר בצעירותו ספר פלפול בשם "עלה חבצלת" (ראה ב'אהלי שם' בקישוריים חיצוניים)
- ^ בן עזרא, להלן "לקריאה נוספת". עמ' 11.
- ^ ספר 'אוצרות יקותיאל זלמן' מגדיל ישועות חלק ב, וראה לקמן בהערות הבאות
- ^ בספר הנ"ל מהרב יקותיאל ששמע בעצמו מפיו של רבי שמואל מסלונים!
- ^ אפרים צורף, חיי הרב קוק, תש"ז, עמ' 40
- ^ בספר אוצרות יקותיאל הנ"ל מהרב יקותיאל זלמן מלעמברג מובא ששמע מעד ראייה סיפור ארוך על התנגדות בהתחלה על קבלת רבי מרדכי לרב באושמינא ואיך בסוף לאחר תקופה קיבלוהו לרב שם.
- ^ ספר תלת-לשוני בעברית, יידיש ואנגלית, שגרסה מקוונת שלו נצאת באתר ספריית העיר ניו יורק.