מרדף עצבני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרדף עצבני
Drive Angry
בימוי פטריק לוסיר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי מייקל דה לוקה
תסריט טוד פארמר, פטריק לוסיר עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה פטריק לוסייר
דייוויד ג. לוסייר
שחקנים ראשיים ניקולס קייג'
אמבר הרד
ויליאם פיכטנר
בילי בורק
מוזיקה מיכאל וונדמאכר
צילום בריאן פירסון
מדינה ארצות הברית
חברת הפקה Millennium Films
Nu Image
סרטי שבתאי
חברה מפיצה Summit Entertainment (ארצות הברית)
Lionsgate (בריטניה)
Metropolitan Filmexport (צרפת)
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה, הפצה לאולמות הקולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 25 בפברואר 2011
משך הקרנה 105 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט פעולה, סרט ניצול, סרט פנטזיה, סרט ויגילנטה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $50,000,000
הכנסות $28,931,401
הכנסות באתר מוג'ו driveangry
www.driveangry3d.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרדף עצבניאנגלית: Drive Angry) הוא סרט פעולה אמריקאי משנת 2011 בכיכובם של ניקולס קייג' ואמבר הרד, ובבימויו של פטריק לוסייר. הסרט צולם בטכנולוגיית תלת-ממד.

הסרט הוקרן לראשונה בתאריך 23 ביולי 2010 בפסטיבל הקומיקס הלאומי של סן דייגו, וב-25 בפברואר 2011 יצא לאקרנים בארצות הברית. גרסאות ה-DVD, ה-Blu-ray וה-Blu-ray בטכנולוגית תלת-מימד יצאו לאור ב-31 במאי 2011.

הסרט זכה לביקורות מעורבות, וגרף כמעט 30 מיליון דולר.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נפתח בקולורדו. ג'ון מילטון (ניקולס קייג'), הניצול היחיד מתאונת דרכים, מחפש אחר ג'ונה קינג (בילי בורק), מנהיג כת השטן שרצח את בתו ולקח את נכדתו במטרה להקריבה לאחר שלושה ימים בחצות. לאחר שג'ון מקבל דיווח היכן נמצא ג'ונה קינג, הוא נוסע לכיוון לואיזיאנה כדי למצוא את הנכדה שלו. במזנון באוקלהומה, מילטון נכנס למכוניתה של המלצרית שהתפטרה זה עתה, פייפר (אמבר הרד), שמציעה לו טרמפ. לאחר שהם עוזבים את המסעדה, מגיע אדם זר (ויליאם פיכטנר) המציג את עצמו כרואה החשבון (כלומר, סוגר החשבונות. יד ימינו של השטן) ושואל את בעל המזנון לאן הלך מילטון.

אחרי שהיא מורידה את מילטון ממכוניתה, נוסעת פייפר אל ביתה, ומוצאת את הארוס שלה, פרנק (טוד פארמר) מקיים יחסי מין עם אישה אחרת. פייפר נלחמת באכזריות באישה, ונכנסת לוויכוח עם פרנק, שמתחיל להכות אותה. מילטון מגיע ומציל את פייפר, מכה את פרנק, והם עוזבים במכוניתה. מאוחר יותר, "רואה החשבון" מגיע אל ביתו של פרנק. פרנק תוקף אותו, ורואה החשבון הורג אותו עם מחבט בייסבול שבור. כאשר שני שוטרים הגיעו למקום, רואה החשבון מציג את תג ה-FBI שלו, ומבקש מהם לעזור לו למצוא את מילטון, שהוא כביכול אסיר נמלט. מילטון ופייפר נשארים למשך הלילה ללון במוטל.

במוטל, מילטון קיים יחסי מין עם אחת המלצריות במקום (שרלוט רוס), ובלי להפסיק הורג את כל האנשים שנשלחו להורגו מלבד האחרון שאותו פייפר הורגת. רואה החשבון ושני השוטרים מגיעים כדי למצוא את מילטון. שני השוטרים מתים על ידי יריותיהם של מילטון ופייפר. מילטון ופייפר בורחים ורואה החשבון רודף אחריהם, אבל הוא נורה על ידי מילטון עם רובה שנקרא "godkiller" בעל 5 קנים. רואה החשבון מאבד שליטה על המכונית ומתרסק. למרות שלא רצתה שום קשר עם המצב, פייפר מסכימה לעזור למילטון למצוא את הנכדה שלו.

במהלך הנסיעה, מילטון ופייפר מגיעים לכנסייה שבה יושב ג'ונה קינג עם הנכדה של מילטון. במהלך המאבק של מילטון בג'ונה קינג, מילטון נורה בעיניים כמעט עד מוות. ג'ונה קינג יחד עם אנשיו ופייפר עוזבים את הכנסייה ונכנסים אל תוך מעונוע. זמן קצר לאחר מכן, מילטון קם, הורג כמעט את כולם בכנסייה, ותופס את ג'ונה קינג. הוא מצליח להציל את פייפר, אבל ג'ונה קינג נמלט עם נכדתו. בכנסייה, רואה החשבון מוצא מישהו שעדיין חי שאומר לו כי הם ירו במילטון אבל הוא שרד. הוא גם טוען לו כי הם עשו כביכול ברית עם השטן, וכי הם צריכים להקריב את התינוקת כקורבן לשטן. רואה החשבון, עם זאת, מסופק בעניין זה. כשהם מתקרבים אל היעד שלהם, מילטון ופייפר נאלצים להחליף את המכונית באחרת.

פייפר בכעס דורשת הסבר כיצד מילטון שרד את הירייה בראשו. לדברי ובסטר, מילטון היה פושע, אבל נהרג לפני 20 שנה. מילטון מסביר כי הוא היה נידון לגיהנום, שם נענשים על ידי כך שהם נאלצים לראות את יקיריהם סובלים בחיים האמיתיים. מילטון אומר כי בתו היא "הדבר הטוב היחיד שהייתה בחייו", ושהוא ראה את התעללותו של ג'ונה קינג וכיצד הוא רצח אותה, וזה הכעיס אותו עד כדי כך שהוא הצליח להימלט מהגיהנום ולחזור לחיים האמיתיים. האקדח של מילטון שהוא קורא לו "godkiller", אותו הוא גנב מהשטן עצמו, יש לו את היכולת לא רק להרוג אדם, אלא גם למחוק את הנשמה שלו מהעולם. רגע לפני שהם מצליחים לברוח ממנו, רואה החשבון משיג את מילטון ופייפר. הוא מבטיח להם כי ג'ונה קינג ואנשיו לא עשו שום הסכם עם השטן (למעשה, כתות שנקראות על שמו של השטן הן ככל הנראה אחת ההטרדות הגדולות שלו).

הוא הסכים לתת למילטון להשלים את המטרה שלו, אבל עדיין התכוון להחזיר אותו לגיהנום כאשר משלים אותה. דקות לפני חצות, מילטון נכנס עם מכוניתו אל המקום בו ג'ונה קינג ואנשיו מתכוונים לקריב את התינוקת, יחד עם פייפר הם הורגים כמעט כל אנשיו של ג'ונה קינג. רגע לפני שג'ונה הורג את התינוקת, פייפר חוטפת את הרובה של מילטון, ה-"Godkiller" מן רואה החשבון, שאומר לה למהר אם היא מתכוונת לסייע למילטון.

תוך כדי המאבק בין מילטון לאנשיו של ג'ונה קינג פייפר מנסה לירות בג'ונה קינג, והוא מעיף את הרובה מידיה על ידי בעיטה חזרה של הכדור שיצא ממנו. תוך התפארות על כוחו, מכה את מילטון בעודו זוחל אל האקדח שעף ליד התינוקת. כאשר ג'ונה קינג עומד להנחית את המכה הסופית, מילטון מנצל רגע שבו דעתו של רואה החשבון מוסחת, שולף את ה-Godkiller ויורה בג'ונה עד להיעלמות גופו ונשמתו. עם השלמת המשימה, מילטון שואל את פייפר אם היא מוכנה לגדל את הנכדה שלו, והיא הסכימה. רואה החשבון מגיע להחזיר אותו לגיהנום. מילטון נכנס למכוניתו של רואה החשבון (רק לאחר שדרש שהוא ינהג בה) ובשחצנות מודיע לו שאם הוא ברח פעם אחת מהגיהנום, הוא בטח יכול לעשות את זה שוב. רואה החשבון אומר שהוא לא מפקפק בו.

הסרט מסתיים כאשר מילטון ורואה החשבון נוסעים על גשר לוהט שהוא הכניסה לגיהנום.

שחקנים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה זו היא חלקית.

שם השחקן שם הדמות
ניקולס קייג' ג'ון מילטון
אמבר הרד פייפר
ויליאם פיכטנר רואה החשבון
בילי בורק ג'ונה קינג
דייוויד מורס ובסטר
קייטי מיקסון נורמה ג'ין
קיילה רייס קווט לילי קינג
כריסטה קפמבל מונה אלקינס
שרלוט רוס קנדי
טום אטקינס קפטן המשטרה

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט צולם בטכנולוגיית תלת-ממד. האפקטים המיוחדים נוצרו על ידי גארי טאניקליף. המצלמות נשכרו מחברת Paradise FX. שלוש המכוניות שבהן נהג ניקולס קייג' בסרט הן:

  • Buick Riviera שנת 1963.
  • Dodge Charger R/T שנת 1969.
  • Chevrolet Chevelle SS 454 שנת 1971.

השחקן הראשי - ניקולס קייג', הוא דמות על טבעית מחוברת הקומיקס "WonderCon". פטריק לוסייר כתב את הסרט עם טוד פארמר, שהוא עצמו שיחק בסרט. לוסייר צילם את הסרט במינדן, פליין דילינג ושברפורט שבלואיזיאנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרדף עצבני בוויקישיתוף