מרד קרונשטט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
חיילי הצבא האדום מסתערים בקרונשטט

מרד קרונשטט היה התקוממות של המלחים והקצינים מבסיס הצי הבלטי (הצי הרוסי הקיסרי) אשר בקרונשטט, לקראת סוף מלחמת האזרחים ברוסיה, נגד השלטון הקומוניסטי של ברית המועצות.

הרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתקוממות התרחשה בתחילת חודש מרץ 1921 בבסיס הימי המבוצר של קרונשטט. המרד פרץ בתקופה בה ברית המועצות הייתה במצב כלכלי וחברתי קשה במיוחד לאחר מהפכת אוקטובר, המגפות וההוצאות להורג ולבסוף הבצורות של השנים 1920-1921 ובעקבותיהן הרעב הגדול. כ-20 מיליון מבני הארץ נפלו קורבן לפגעים אלה ועוד מיליון גלה מארצו ובין המהגרים היו אינטלקטואלים ובעלי מקצוע רבים שחסרו מאוד למשק ההרוס. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה פעל השלטון באמצעות הקומוניזם המלחמתי , כדי לספק מזון לתושבי הערים ולצבא האדום. הלאמת אמצעי הייצור והמסחר הביאו למצב שבו המשק הלאומי הצטמק ולא היה מסוגל לספק את צורכי האוכלוסייה. האיכרים נמנעו מעיבוד הקרקע והיבולים ירדו ל-37% מהיקפן הקודם. במקומות רבים פרצו מרידות של חקלאים, כדוגמת מרד אנטונובצ'ינה ובבתי החרושת פרצו שביתות ומעשי אלימות ובסוף פברואר סנקט פטרבורג שותקה על ידי שביתה כללית.

דרישות המורדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המצב הכללי התכנסו צוותי ספינות הקרב פטרופאבלובסק Petropavlovsk וסבסטופול Sevastopol לישיבת חירום. בישיבה החליטו הצוותים להוציא משלחת אל השובתים כדי לחקור את המצב ולהגיש דו"ח. המשלחת שבה כעבור יומיים ודיווחיה יצרו אהדה כלפי השובתים והסתייגות מאמצעי הדיכוי שהופעלו נגדם. המלחים שהתכנסו על הספינה פטרופאבלובסק אישרו פה אחד עתירה בת 15 סעיפים:

  1. יש לארגן ללא דיחוי בחירות חדשות לסובייטים. הסובייטים הנוכחיים לא מבטאים את רצון הפועלים והאיכרים. בבחירות החדשות צריך לשמור על חשאיות ולהקדים להן תקופה של תעמולה חופשית.
  2. יש להבטיח את חופש הדיבור וחופש העיתונות עבור איכרים, פועלים, אנרכיסטים ועבור מפלגות השמאל הסוציאליסטי.
  3. צריך לערוב לזכות ההתכנסות, חופש לאיגודי העובדים ולארגוני האיכרים.
  4. צריך לארגן, עד 10 במרץ לכל המאוחר, הרצאה לפועלים לא מפלגתיים, חיילים ומלחים בקרונשטדט ובמחוז הצבאי של פטרוגרד.
  5. צריך לוודא את שחרורם המיידי של השבויים הפוליטיים חברי המפלגות הסוציאליסטיות, של כל הפועלים, האיכרים, החיילים והמלחים הכלואים, של כל המשתייכים למעמד הפועלים וארגוני האיכרים.
  6. צריך לבחור ועדה שתבדוק את תיקי החבושים בבתי הכלא ובמחנות.
  7. צריך לפרק את כל המחלקות הפוליטיות במסגרות הצבאיות; אף מפלגה לא צריכה לקבל העדפה בהפצת רעיונותיה הפוליטיים או לקבל סובסידיה למטרה זו. במקום המחלקות הפוליטיות צריך להקים קבוצות תרבות מתוקצבות על ידי המדינה.
  8. נדרש הפירוק המיידי של גדודי המיליציה החונים בין ערים ובין כפרים.
  9. יש להבטיח את שוויון ההקצבות עבור כל הפועלים, חוץ מהמגויסים לעבודות מסוכנות או המסכנות את בריאותם.
  10. יש לאסור ללא דיחוי את כל גדודי המאבק של המפלגה ביחידות הצבאיות, כמו את משמרות המפלגה במפעלים. אם בכל זאת נדרשים משמרות, הם צריכים להיות מורכבים מפועלים שצריכים להבטיח את הפיקוח עליהם.
  11. צריך להבטיח חופש מוחלט לאיכרים בפעולתם על הקרקע שלהם, כולל הזכות להחזיק בהמות בתנאי שרכישתן מבוססת על עבודה עצמית, ללא שכירים.
  12. כל יחידות הצבא ואיגודי הקצינים נדרשים להצטרף להחלטה זו.
  13. העיתונות נדרשת להקציב מקום לפרסום החלטה זו.
  14. נדרשת הקמת קבוצות פועלים לפיקוח נייד.
  15. נדרש מתן רישיון ייצור לבעלי מלאכה, בתנאי שאינם משתמשים בעבודה שכירה.

דיכוי המרד[עריכת קוד מקור | עריכה]