מרובע (שירה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מרובע (רובעיית) הוא צורה שירית בת ארבע שורות, שמקורה בפרס הקדומה.

מקור הצורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של המרובע אינו ידוע, אך ככל הנראה הוא מבוסס על שירה פרסית (ואולי גם טורקית) עממית. השימוש הידוע ביותר בצורה בתקופה הקדומה הוא של המשורר והפילוסוף הפרסי עומר כיאם (1048 - 1123). יצירתו "רובאעיאת" ('המרובעים')(אנ') תורגמה פעמים רבות לאנגלית (לראשונה בידי אדוארד פיצג'רלד) וכן לשפות רבות אחרות, והפופולריות העצומה לה זכתה עוררה שימוש במרובעים בשפות אירופיות שונות, וכן בשירה הערבית הקלאסית. דוגמה ידועה אחרת היא "מרובעים", יצירתו של יעקב ישראל דה האן, שבה מסופר סיפור בואו של דה האן לארץ בשירים נפרדים לכאורה, שהקשר ביניהם מתחוור לאיטו רק לאורך זמן.

מבנה ומשמעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרובע הוא טקסט שירי בן ארבע שורות, המתחרזות א א ב א או (גרסה פחות נפוצה) א א א א. משקל קבוע אינו חיוני למרובע, אך השורות הן בדרך כלל דומות באורכן.
המרובע הוא בדרך כלל שיר מתומצת ומכתמי, הממצה בארבע שורות תובנה פילוסופית (על אהבה, שירה, החיים וכו') או אמירה שנונה והומוריסטית. השורה האחרונה במרובע, הנחרזת עם שתי הראשונות, משמשת בדרך כלל כמוסר השכל או כשורת מחץ (פואנטה) מפתיעה, המשנה את התמונה שנוצרה בשורות הקודמות. לדוגמה, להלן אחד המרובעים של כיאם, בתרגומו של פיצג'רלד:

Myself when young did eagerly frequent
Doctor and Saint, and heard great Argument
About it and about: but evermore
Came out by the same Door as in I went.

לעתים נעשה שימוש בצורת המרובע ביצירות ארוכות יותר, המחולקות למרובעים, כאשר השורה הבלתי-נחרזת בכל בית הופכת לבסיס החריזה בבית הבא (דהיינו, סכמת החריזה היא א א ב א/ ב ב ג ב/ ג ג ד ג וכן הלאה). צורה זו נקראת 'שרשרת מרובעים' ושירו של רוברט פרוסט Stopping by Woods on a Snowy Evening הוא דוגמה קלאסית לשימוש בה. ביצירות מסוימות המהלך מתבצע באופן מעגלי, כאשר הבית האחרון חוזר לחרוז של הבית הראשון (דהיינו נחרז ת ת א ת).

מרובעים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה בולטת למשורר עברי שעשה שימוש בצורה זו היא שמואל הנגיד (בעיקר בקובץ "בן משלי"). מבין המשוררים בני זמננו בולט יהודה עמיחי (שהעיד על עצמו כי ינק אותה משמואל הנגיד).‏[1] עמיחי, שעסק בשירתו בפירוק והרכבה של פתגמים וניסוחים מקובלים, נמשך למבנה המתומצת של המרובע ולאופיו הפילוסופי אך שנון, התעמק בצורה זו ויצר גרסאות שונות שלה בחלק מספריו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טובה רוזן, "'כמו בשיר של שמואל הנגיד' — בין שמואל הנגיד ליהודה עמיחי", מחקרי ירושלים בספרות עברית טו, תשנ"ה, עמ' 106-83 (זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)