מרווין מינסקי

מרווין מינסקי
לידה	9 באוגוסט 1927; ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	24 בינואר 2016 (בגיל 88); בוסטון, ארצות הברית
ענף מדעי	בינה מלאכותית, פילוסופיה של הנפש, מדעים קוגניטיביים, מדעי המחשב
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת הרווארד (1950); אוניברסיטת פרינסטון (1954); אקדמיית פיליפס; בית הספר פילדסטון לאתיקה תרבותית; תיכון ברונקס למדעים; הרווארד קולג' ;
מנחה לדוקטורט	אלברט וו. טאקר
מוסדות	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (1958–2016)
תלמידי דוקטורט	Patrick Winston, William Yaw-Poh Lim, David Alex Levitt, David Felix Rosenthal, Robert Walter Lawler, Thomas Lane Jones, Lawrence Jay Krakauer, דניאל היליס, Stephen William Smoliar, José Armando Valente, David Daniel McDonald, Pushpinder (Push) Singh, Michael David Travers, Lewis Mark Norton, Daniel Frederick Gruhl, Steven Henry Strassmann, Nicholas Louis Cassimatis, Kenneth William Haase, Jr., Thomas George Evans, Berthold K. P. Horn, ג'ואל מוזס, Benjamin Kuipers, Michael Hawley, מנואל בלום, Adolfo Guzmán Arenas, Eugene Charles Freuder, Daniel G. Bobrow, Luc Steels, Paul William Abrahams, Howard Allen Austin, Warren Teitelman, James Robert Slagle, William A. Martin, Bertram Raphael, Eugene Charniak
פרסים והוקרה	פרס טיורינג (1969); פרס רוברט וו. ווד (2001); דוקטור לשם כבוד (1987); פרס חזית הידע של קרן BBVA (2013); עמית האגודה האמריקאית לבינה מלאכותית (1990); פרס דן דוד (2014); פרס חלוץ המחשב (1995); Harvard Society of Fellows; פרס יפן (1990); עמית מוזיאון היסטוריית המחשב (2006); מדליית בנג'מין פרנקלין (2001); פרס הצטיינות במחקר של הוועידה הבינלאומית לאינטלגנציה מלאכותית (1991); עמית הוועדה למחקר סקפטי; עמית אגודת המדעים הקוגניטיביים ;
בן או בת זוג	Gloria Minsky
הערות	יהודי
	web.media.mit.edu/~minsky/
תרומות עיקריות
	מחקרים בבינה מלאכותית, נחשב לאחד מאבות תחום זה.

מרווין לי מינסקי (באנגלית: Marvin Lee Minsky; ‏9 באוגוסט 1927 - 24 בינואר 2016) היה מדען אמריקאי-יהודי שנחשב לאחד מאבות תחום הבינה המלאכותית וזכה לפרסים ולאותות הוקרה רבים. מינסקי הוא אחד ממייסדי מעבדת הבינה המלאכותית של MIT ומחברם של מספר ספרים חשובים בתחום.

חייו ועבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינסקי נולד בעיר ניו יורק, להנרי, שהיה רופא עיניים, ופאני לבית רייזר, שהייתה פעילה ציונית. למד בבית הספר פילדסטון ולאחר מכן בתיכון ברונקס למדעים. הוא המשיך ללימודים באקדמיית פיליפס, בעיר אנדובר, מסצ'וסטס. בשנים 1944–1945 שירת בצי האמריקאי.

בשנת 1950 קיבל תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת הרווארד, וארבע שנים לאחר מכן תואר דוקטור למתמטיקה מאוניברסיטת פרינסטון בהנחיית אלברט טאקר. מינסקי השתייך לסגל MIT מ-1958 ועד לפטירתו, והיה פרופסור להנדסת חשמל ומדעי המחשב.

בקיץ 1956 היה ממארגני סדנת דארטמות' שהיה המפגש הראשון בנושא אינטליגנציה מלאכותית (השם נטבע אז) בדארטמות' קולג' יחד עם ג'ון מקארתי וקלוד שנון. למפגש הייתה השפעה גדולה והוא נחשב לאירוע שכונן את המחקר בתחום.^[1]^[2]

מינסקי היה מעורב בהמצאות ופיתוחים רבים, כדוגמת אביזר התצוגה הראשון לראש, "צב" הלוגו, ומכונה שאותה בנה בשנת 1951 והייתה הראשונה שביצעה למידת מכונה באמצעות רשת נוירונים אקראית.

כתב יחד עם סימור פפרט את הספר פרספטרונים "Perceptrons" שהיה לאבן יסוד בתחום הרשתות העצביות המלאכותיות. ביקורתו החריפה כלפי מחקר בלתי ריגורוזי בשדה זה, שהובעה בספרו, נחשבת אחראית במידה בלתי מבוטלת להעלמות תחום הרשתות העצביות המלאכותיות מהמחקר במדעי המחשב בשנות השבעים, שהתחדש רק בשנות השמונים של המאה העשרים.

בתחילת שנות השבעים הוא ופפרט החלו לפתח תאוריה לה קראו "The Society of Mind" אשר מנסה להסביר את ההתנהגויות להן קוראים בני אדם "תבוניות" כאינטראקציה של חלקים בלתי-תבוניים. בשנת 1986 פרסם ספר מקיף על תאוריה זו, שבניגוד לספריו הקודמים כוון לקהל הרחב.

היה ממתנגדי פרס לובנר למחשב שיעבור את מבחן טיורינג וטען נגדו שהוא יצר מסע פרסום שנתי מגונה וחסר תועלת, ובבדיחות הציע את "פרס מינסקי" בסך 100 דולר לאדם שישכנע את לובנר להפסיק את התחרות.

בתחילת שנות החמישים עת היה מבקר במעבדות בל עיצב "מכונה חסרת תועלת" שהיוותה מקור השראה ל"מכונות חסרות התועלת" הידועות ביותר.

שימש יועץ מדעי לסרט "2001: אודיסיאה בחלל" ומוזכר בסרט וגם בספר.

ב-1952 נישא לגלוריה רודיש, רופאת ילדים, ולזוג היו שלושה ילדים. ב-24 בינואר 2016 נפטר בביתו שבבוסטון.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינסקי הוא זוכה פרס טורינג (1969), פרס יפן (1990), אות IJCAI למצוינות במחקר (1991) ומדליית בנג'מין פרנקלין (2001). בשנת 2014 הוענק לו פרס דן דוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של מרווין מינסקי (באנגלית)

מרווין מינסקי, ברשת החברתית Goodreads
מרווין מינסקי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
מרווין מינסקי, באתר dblp
מרווין מינסקי באתר פרס טיורינג (באנגלית)
הראל עילם, נפטר האיש שהמציא את הבינה המלאכותית, באתר כלכליסט, 26 בינואר 2016
גלן ריפקין, הניו יורק טיימס, מת מרווין מינסקי, חלוץ חקר הבינה המלאכותית, באתר הארץ, 29 בינואר 2016
אבי בליזובסקי, ‏מארווין מינסקי, מחלוצי הבינה המלאכותית, הלך לעולמו, באתר "הידען", 31 בינואר 2016
הרצאת TED של מרווין מינסקי על בריאות ועל המוח האנושי
מרווין מינסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מרווין מינסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Daniel Crevier, AI: The Tumultuous Search for Artificial Intelligence, New York, NY: BasicBooks, 1993, pp. 38-40, 48-50.
^ מתוך עשרת המשתתפים בוועידה, ארבעה זכו לאחר מכן בפרס טיורינג על עבודתם בתחום הבינה המלאכותית: מרווין מינסקי (1969), ג'ון מקארתי (1971), אלן ניוול והרברט סיימון (1975).

[1] Daniel Crevier, AI: The Tumultuous Search for Artificial Intelligence, New York, NY: BasicBooks, 1993, pp. 38-40, 48-50.

[2] מתוך עשרת המשתתפים בוועידה, ארבעה זכו לאחר מכן בפרס טיורינג על עבודתם בתחום הבינה המלאכותית: מרווין מינסקי (1969), ג'ון מקארתי (1971), אלן ניוול והרברט סיימון (1975).

[1]

[2]

זוכי פרס טיורינג
1966–1980	אלן פרליס (1966) • מוריס וינסנט וילקס (1967) • ריצ'רד המינג (1968) • מרווין מינסקי (1969) • ג'יימס וילקנסון (1970) • ג'ון מקארתי (1971) • אדסחר דייקסטרה (1972) • צ'ארלס באקמן (1973) • דונלד קנות' (1974) • אלן ניוול והרברט סיימון (1975) • מיכאל רבין ודנה סקוט (1976) • ג'ון באקוס (1977) • רוברט פלויד (1978) • קנת אייברסון (1979) • טוני הור (1980)
1981–2000	אדגר קוד (1981) • סטיבן קוק (1982) • קן תומפסון ודניס ריצ'י (1983) • ניקלאוס וירת (1984) • ריצ'רד קארפ (1985) • ג'ון הופקרופט ורוברט טרג'אן (1986) • ג'ון קוק (1987) • איוואן סדארלנד (1989) • וילאם קאהן (1990) • פרננדו קורבטו (1991) • רובין מילנר (1992) • באטלר לאמפסון (1993) • יוריס הארטמאניס וריצ'רד סטרנס (1994) • אדוארד פייגנבאום וראג' רדי (1995) • מנואל בלום (1996) • אמיר פנואלי • דאגלס אנגלברט (1997) • ג'ים גריי (1998) • פרד ברוקס (1999) • אנדרו יאו (2000)
2001–2020	אולה יוהאן דאל וקריסטין נייגארד (2001) • רונלד ריבסט, לאונרד אדלמן ועדי שמיר (2002) • אלן קיי (2003) • וינט סרף ובוב קאהן (2004) • פיטר נאור (2005) • פרנסס אלן (2006) • אדמונד קלארק, אלן אמרסון וג'וסף סיפאקיס (2007) • ברברה ליסקוב (2008) • צ'ארלס פ. ת'אקר (2009) • לסלי וליאנט (2010) • יהודה פרל (2011) • שפי גולדווסר וסילביו מיקאלי (2012) • לזלי למפורט (2013) • מייקל סטונברייקר (2014) • ויטפילד דיפי ומרטין הלמן (2015) • טים ברנרס-לי (2016) • ג'ון הנסי ודייוויד פטרסון (2017) יהושע בנג'יו, ג'פרי הינטון ויאן לקון (2018) • אדווין קטמול ופט הנרהן (2019) • אל אהו וג'פרי אולמן (2020)
2021 ואילך	ג'ק דונגארה (2021) • רוברט מטקאלף (2022)• אבי ויגדרזון (2023)