מרוץ סוסים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרוץ בניו ג'רזי
מרוץ סוסים באנגליה

מרוץ סוסים הוא ענף ברכיבה על-גבי סוסים שבו מתחרים סוסים ורוכביהם, כשהמנצחים בתחרות הם הסוס והרוכב שהגיעו ראשונים לקו הסיום.

הרוכב (שנקרא ג'וקי) כורע על אוכף קל משקל (כדי להפריע לסוס כמה שפחות). הסוסים המשמשים לרכיבה זו גדולים ומהירים, והם מהגזעים המתאימים לכך, כגון גזע הת'ורוברד. גזע נוסף שמתחרה במרוצי הסוסים הוא הגזע הערבי, גזע בעל סיבולת גבוהה מאוד ומרץ רב. סוסי מרוץ צריכים להיות מוחזקים בתנאים טובים מאוד כדי שיוכלו להגיע לתוצאה המקסימלית. ענף יקר זה ממומן בעיקר על ידי הימורים. הסוסים מתחרים בהיפודרומים, ישנם מסלולים מעגליים, ישרים, ומסולסלים. ישנם היפודרומים עם משוכות שהסוסים צריכים לקפוץ מעליהן, תוך כדי הריצה המהירה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוצי סוסים במסלול שטוח (להבדיל ממרוצי משוכות) ולמרחק קבוע, תועדו באנגליה כבר משנת 1174 לכל המאוחר, כאשר נערך מרוץ סוסים למרחק 4 מיל בסמית'פילד שבלונדון. מרוצי סוסים התקיימו בירידים ובימי שוק לאורך ימי הביניים ועד לתקופת ג'יימס הראשון, מלך אנגליה. באותה עת החלה שיטה להשוואת תנאים בין מתחרים, בדרך של הוספת משקל שנושא הסוס, במטרה להשיג שוויון בסיכויי כל סוס לנצח וכן במטרה לשפר את תנאי האימון. בתקופת המלכים צ'ארלס השני, ויליאם השלישי, המלכה אן, והמלך ג'ורג' הראשון, הונחו היסודות לגזע הת'ורוברד. צ'ארלס השני, שהיה חובב מרוצי סוסים ובעל סוסי מרוץ, החלה להינתן תמיכה מלכותית למרוצי סוסים ולהרבעת סוסי מרוץ. בזכות התמיכה המלכותית הפך ענף זה לפופולרי בקרב הציבור האנגלי, ובשנת 1727 נוסד עיתון שהוקדש כולו לתחום מרוצי הסוסים, Racing Calendar. בעיתון תועדו תוצאות המרוצים ופורסמו בו אירועים עתידיים.

מהירויות וביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרויות למרחקים קצרים (רבע מייל, כ-400 מטר) המהירות הממוצעת היא קרוב ל-70 קמ"ש. במרוצים אלו מתחרים בעיקר סוסים מגזע 'קווטר' הידועים במהירותם הרבה [נמדדו מהירויות רגעיות של כ 90 קמ"ש לסוסים מגזע זה]. בתחרויות למרחקים בינוניים (מייל וחצי, כ-2.4 קילומטר) כמו למשל מרוץ הדרבי המפורסם, המהירות הממוצעת היא 60 קמ"ש. בתחרויות למרחקים ארוכים ועם מכשולים, למשל כמו מרוץ הגרנד נשיונל, המהירות הממוצעת היא כ-45 קמ"ש.

מרוצי סוסים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ נערכות תחרויות בענפי הרכיבה המערבית השונים, תחרויות בסגנון רכיבה אנגלי ובהן תחרויות קפיצות ראווה, רכיבה אומנותית, מופעי נעיצת רומח, רכיבת פעלולים ועוד.

לפי אנונימוס מרוצי סוסים מאולתרים התקיימו בישראל כבר בשנות ה-60 וה-70 באזור עפולה ובשנות ה-80 ניסו למסדם באזור מעיין חרוד סמוך לגלבוע. ממשלת ישראל בחנה את סוגיית ההימורים בענף כבר משנת 1989, אז ועדה פלמנטרית המליצה לאשר הימורים על מרוצי סוסים דרך הטוטו. בארץ נספרו כ-250 חוות מגדלות סוסים, וכ-30,000 סוסים המתאימים למרוצים.

בהיעדר זירות גדולות למירוצי סוסים המכונה היפודרום, נערכו תחרויות הרכיבה המרכזיות בישראל בזירות מאולתרות בחוות סוסים, כמו החווה הירוקה שהוקמה ב-2005 במתחם הכפר הירוק ברמת השרון, ובאצטדיוני כדורגל קטנים כמו אצטדיון השקמה ואצטדיון וינטר, שניהם ברמת גן. זירות קטנות פעלו במושב תלמי אלעזר וביישוב פרדס חנה מ-1999. בשנת 2006, על אף שטרם הוסדר חוקית ענף המרוצים בישראל, נפתח היפודרום באזור מעיין חרוד סמוך להר הגלבוע, בשטח השיפוט של מועצה אזורית הגלבוע ואנשים רבים עדיין באים להתרשם מהמרוצים וליהנות ללא הימורים. זירה קטנה קיימת גם באזור חצרים.

מתקן משודרג ברמה אולימפית מתוכנן לקום עד 2014 סמוך לבית הספר החקלאי כדורי ליד הר תבור ולכלול שני מסלולים לענפי הרכיבה השונים. אחד מקורה עם 3,300 מקומות לצופים ואחד פתוח עם 1,800 מקומות ולצידם גם מסלול שטח לאופני BMX עם 2,000 מקומות.

בעבר הועלו מספר הצעות להקמת היפודרומים גדולים יחסית, שתוכננו להכיל עד 5000 מקומות, במקומות שונים כמו קיבוץ אורים בנגב (התוכנית הוצגה ב-2004), פארק חצרים הסמוך לבאר שבע (התוכנית הוצגה ב-1998), והמושב כפר דניאל באזור מודיעין (התוכנית הועלתה כבר ב-1993) שהקמתם בוטלה מסיבות שונות מסוגיות תכנון אזוריות, העובדה שההימורים למרוצי סוסים טרם הותרו אז ומחאת ארגונים על ההתאכזרות לסוסי מרוצים. היפודרום ייעודי למרוצי סוסים וגמלים תוכנן בעבר לקום ביישוב הבדואי רהט (התוכנית הוצגה ב-2001). כשתל אביב שקלה בעבר להגיש מועמדות לאירוח אולימפיאדה אף הוצע במסגרת התוכניות להסב את האצטדיון העירוני נתניה לתחרויות הרכיבה.


ענפי הרכיבה השונים
רכיבה אנגלית:

קפיצות ראווה | רכיבה אמנותית | מרוץ סוסים | וולטינג | פולו


רכיבה מערבית:

ריינינג | רודיאו

P sport.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספורט ומשחקים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.