מרידת ניקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מרידת ניקהיוונית: ἡ Νίκα Στάσις) או מהומות ניקהיוונית: Στάση του Νίκα) הייתה אירוע שהתרחש במשך שבוע בקונסטנטינופול בשנת 532, במהלך תקופת שלטונו של יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית. מהומות ניקה היו המהומות האלימות ביותר שהתרחשו בקונסטנטינופול עד שנה זו: מחצית העיר נשרפה ונהרסה ועשרות אלפי אנשים נהרגו. הן נחשבות עד היום למהומות הקשות ביותר בתקופת שלהי העת העתיקה.

פירוש השם "ניקה" הוא "ניצחון" ביוונית, וזו הייתה ססמתם של המורדים.

ברקע לפרוץ המהומות, המסים הכבדים וצמצום המשק באימפריה הביזנטית לאחר החובות הכבדים שהותירה מלחמת איבריה נגד האימפריה הפרסית. במיוחד היה שנוא הממונה על הצמצומים, הפרפקט פראטורי, יוחנן מקפדוקיה.

העילה לפרוץ המהומות הייתה היריבות בין הקבוצות השונות בתחרויות מרוץ המרכבות. הקבוצות היו מכונות על שם הצבעים שהן (ואוהדיהן) לבשו: כחול, לבן, ירוק ואדום. ב-11 בינואר 523 החל מחזור של מרוצי מרכבות בהיפודרום קונסטנטינופול, בהשתתפות הקיסר ורעייתו, הקיסרית תאודורה. הקיסר יוסטיניאנוס היה אוהד של הקבוצה הכחולה, ומולו עמדו אוהדי יריבתה המושבעת, תומכי ה"ירוקים", שהיו בעלי עסקים זעירים, שסבלו במיוחד מהכבדת המסים. במהומות שהתפתחו נהרגו כ-30,000 איש.