מרים, אם ישו

המונח "סנטה מריה" מפנה לכאן. לערך העוסק בפירושים נוספים, ראו סנטה מריה (פירושונים).

מרים (מריה) הייתה אמו של ישו. כינויה בקרב נוצרים רבים הוא "מריה הקדושה" (Santa Maria, סנטה מריה), "הבתולה הברוכה מרים" (Beata Vergine Maria; מקוצר פעמים רבות ל-BVM) או "מריה אם האלוהים" (Maria madre di Dio) וכן מדונה (גבירתי).

לפי המסורת הנוצרית, מרים התעברה מרוח הקודש, ולכן נותרה בבתוליה. בתום היריונהּ ילדה את ישו. בעת התעברותה, גם אלישבע קרובתהּ, שהייתה עקרה, זכתה להתערבותו של רוח הקודש והרתה. לימים תלד זו בן שיקרא יוחנן המטביל, והוא אשר יכריז כי ישו הוא המשיח.

לבתוליה של מרים שני פירושים דתיים בימינו:

• הגישה הפשטנית טוענת שלפני היריונה הראשון, לא התקיימו יחסי מין בינה לבין בן אנוש, אולם, מבחינה פיזית בתוליה אבדו עם לידתו של ישו. כמו כן לישו היו אחים נוספים שבן אנוש היה אביהם ולכן נאלצה לבסוף גם מרים הבתולה לקיים מגע מיני כדרך כל אשה.
• הגישה המחמירה טוענת שמרים נותרה בבתוליה כל ימיה וכמו שרוח הקודש התערב בהיריונה כך התערב כדי לשמור את בתוליה, אף שנאלצה לקיים מגע מיני וללדת ילדים. קיצוניים אף טוענים שהתנזרה כל חייה, ומסבירים כי אחיו של ישו לא היו אחיו הביולוגיים כי אם אנשים קרובים לו שנקראו אחיו על שום קרבתם אליו.

המקורות לסיפור בתוליה של מרים הם: הבשורה על פי לוקאס והבשורה על פי מתי, המופיעות בברית החדשה. בבשורה לפי מרקוס, שהוא כתב היד המוקדם יותר, לא מופיע כלל תיאור זה, ולכן מתקיימת סתירה קשה בין שלוש הבשורות בנקודה זו, כי בלתי אפשרי שנס בתוליה של מרים יחמוק מסיפור חייו של ישו בבשורה על פי מרקוס.

הברית החדשה (בבשורה על פי מתי) מספרת כי מרים הייתה מאורסת ליוסף, אולם היא התעברה בטרם התייחדו. יוסף סבר שהיא התעברה מגבר זר, וביקש לגרשה, אולם התגלות שהייתה לו בחלומו הבהירה לו כי ארוסתו התעברה מרוח הקודש, ולכן אסור לו לגרשה. בתאולוגיה הנוצרית התפתח הסבר הטוען שקיום מגע מיני הוא ביטוי לחטא הקדמון שהביאה חוה על בני האדם ואילו מרים הביאה את גאולתם של בני האדם בכך שילדה את ישו ועשתה זאת בלא הזדקקות לחטא. הניגוד באופין של מרים וחוה הונצח במסורת אודות ברכתו של המלאך גבריאל לבתולה בעת ההתגלות - Ave Maria ("שלום לך, מרים"). לפי המסורת פנה גבריאל אל הבתולה בברכת Ave שהינה היפוך סדר האותיות בשמה של חוה (Eva). למעשה, עד עצם ימינו אוסרת הכנסייה הקתולית על כמריה ונזיריה מגע מיני, והנזירות מצוות לשמור על בתוליהן ביתר קפידה ולא לאבדן אף בפעילות חוץ-מינית כמו אימון גופני.

אחת התמיהות שעולות מן הסיפור בברית החדשה, היא ייחוס ישו לשושלתו של יוסף, בעלה של מרים (שהיא לכאורה שושלת בית דוד), כאילו היה יוסף אביו של ישו. האוונגליונים של מתי ושל לוקאס בברית החדשה אף מפרטים את הגנאלוגיה של ישו עד דוד המלך, ואף עד אדם הראשון. ההסבר התאולוגי לייחוס הזה, הוא שיוסף היה אביו המאמץ של ישו. על-פי החוק הרומי, אימוץ כלל צירוף של המאומץ לשושלת של המאמץ - כך למשל הקיסר אוגוסטוס נחשב בנו של יוליוס קיסר, גם אם מבחינה ביולוגית הוא לא היה בנו.

מריה הקדושה במסורת הקתולית

מרים, אם ישו
דיוקנה של מרים, אם ישו, כפי שצוייר במאה ה-16 במנזר סנטה קתרינה שבסיני
תאריך לידה	?
תאריך פטירה	לפי הכנסיות המערביות לא נפטרה אלא נרדמה ועלתה השמיימה (יש כנסיות החולקות על כך)
קדוש ב	כל הכנסיות
חג	תאריכים רבים, ראה להלן

המסורת הקתולית טוענת כי מרים לא מתה, אלא נרדמה לשנת עולמים, ואז עלתה לשמים. במקום בו הלכה מרים לישון את שנתה האחרונה על הר ציון נבנתה כנסיית דורמיציון (מלטינית - תרדמה). הקתולים מאמינים כי מרים היא מדיאטריקס, כלומר דמות המתווכת בין ישו לבין אנשים במצוקה. המקור לאמונה זו הוא המקרה בו השפיעה מרים על ישו לחולל את נס היין בחתונה בכנא.

ועידת אפסוס הכריזה ב-431 כי מרים היא יולדת האל (תיאוטוקוס). במאה ה-6 הוסיפו לה את הכינוי ניקופיאה (האלה מנחילת הניצחון). ב-1964 הכריז פאולוס השישי כי מרים היא אם הכנסייה.

הכנסייה הקתולית הקדישה למרים, אם ישו, מספר חגים ומועדים:

• 8 בדצמבר – העיבור ללא חטא של מרים ברחם אימה, חנה (Immaculata Conceptio).
• 8 בספטמבר – חג הולדתה של מרים (Nativita' della Beata Vergine Maria).
• 21 בנובמבר – הצגת מרים במקדש בהיותה בת שלוש (La Presentazione) .
• 25 במרץ - הבשורה למרים אודות הולדת האדון (L'Annunziazione, תשעה חודשים לפני הולדת ישו).
• 31 במאי – חג הביקור המנציח את ביקורה של מרים אצל אלישבע, אמו של יוחנן המטביל (La Visitazione).
• 15 בספטמבר – יום הזיכרון לדאבותיה של מרים (Beata Vergine Addolorata).
• 15 באוגוסט – יום עליתה של מרים השמימה (Assunzione della Vergine Maria).
• בנוסף נקבע ה-1 בינואר כיום חג כללי לכבודה של מרים (Maria Madre di Dio).

מריה הקדושה במסורת הקופטית האורתודוקסית

המסורת הקופטית חולקת על חלק מהתפישׂה הקתולית את מרים, ובפרט על הטענה כי רוח הקודש התערב בהיריונה.

הכנסייה הקופטית גם הקדישה למרים, אם ישו, מספר חגים ומועדים:

• 13 באוגוסט - הבשורה ליואכים אודות הולדת מרים
• 9 במאי - חג הולדתה של מרים
• 13 בדצמבר - הצגת מרים במקדש בהיותה בת שלוש
• 1 ביוני - הגעת המשפחה הקדושה למצרים
• 29 בינואר - יום הזיכרון לעזיבתה של מרים
• 22 באוגוסט - יום עליית גופתה של מרים השמימה
• 28 ביוני - זיכרון הקדשת הכנסייה הראשונה לשם מרים הקדושה באפסוס
• 2 באפריל - התגלות מריה בזייתון
• 22 באוגוסט - התגלות גופה לשליחי ישו
• הקופטים מקדישים את היום ה-21 בכל חודש בלוח השנה הקופטי לזכרה של מרים, אם ישו.

קישורים חיצוניים

• מריה הקדושה על-פי התפיסה האורתודוקסית (באנגלית)